פרדוקס בלתי פתור
נושא שרובנו מתמודדות איתו (וגם הגברים, כמובן) ביחסים, שוב ושוב…
ועדיין נשאר לא סגור – הוא הקונפליקט או הפרדוקס ,שיוצרים שני צרכים שלנו שהם לרוב הפכים.
ריגוש מול ביטחון!
כולנו מחפשים את הריגוש ביחסים, ובד בבד, בלי משים מחפשים את הביטחון.
נדיר שהשניים ישכנו תחת אותה קורת גג, הם הרי במקורם "הפכים".
הריגוש מגיע דווקא מהאיזור הלא נוח לנו, מהסערה, מהמקום הלא ידוע, הלא מוכר,
המסקרן, המפתיע, האחר, מהצפיה, מגיע עם דפיקות הלב, לעיתים בלווי מחושי הבטן.
הצורך בביטחון קורא ומשווע למקום הנוח שלנו, הרגוע, הידוע,
המוכר, המכברל, ללא "הפתעות מיותרות", שלא יתפסו אותנו לא מוכנים!
ואיך איך יוכלו השניים לבוא בכפיפה אחת?
כשאנו נמצאים ב"ריגוש", אנו חותרים "למקם" את היחסים ולהרגיש ביטחון בהם.
וכשאנו זמן רב ביחסים, שנותנים לנו להרגיש ביטחון, אנו לרוב משועממים,
ומרגישים כרובצים בנעלי הבית המרופטות שלנו,
מסתכלים מסביב ומשוועים לטיפת ריגוש…..וחוזר חלילה.
אז מה עושים? איך יוצאים מהסחרחרה המתישה הזו?
בטחון או ריגוש -הפתרון
אפשר כמובן להמשיך לטעון ולחשוב שזה אכן "פרדוקס נצחי", לא פתיר, ולרוץ אחר הזנב שלנו – גם זאת אופציה!
אבל אפשר גם אחרת…
וכפי שציין והסביר יפה איתן הבר (בתגובתו בפייסבוק לפוסט) :
האידיאל הוא שהשניים ישתלבו, כי הרי ריגוש ללא ביטחון נמוג במהרה עם הפז"מ,
וביטחון ללא ריגוש עם הזמן משעממם מוות (כפי שהביעה בתגובתה את חששה עדי רז).
השאלה הנשאלת היא – כיצד? כיצד נשיג ונתחזק את שני ההפכים והניגודים האלה תחת קורת גג אחת ?
אז איתן מציע בתגובתו "תלוי עם מי??? JJJ" כזה משמעותי!!!
אני מצדדת בתשובה זאת וממשיכה אותה, כי אכן זה תלוי עם מי ותלוי בעוד כמה דברים….
אתייחס לשתי תקופות בחיינו: ברווקות – בחיפוש אחר "המיועד", וכשאנו ביחסים ארוכי טווח קבועים.
היום אתייחס לתקופת הרווקות והחיפוש אחר המיועד, ומחר לתקופה שאנו ביחסים קבועים.
בחיפושנו אחר המיועד אנו בדר"כ רגילות להתאהב בזה ש"יעשה לנו את זה", שיספק לנו את הפנטזיה, ובעקבותיה את הריגוש…
דפיקות הלב המואצות, חום הגוף שעולה, לעיתים כאבי הבטן וכד'…ריגוש ריגוש לא?! רק ככה זה נחשב!
ומהרגע שחווינו זאת, אנו עסוקות ב"לרכוש אותו" ואת הביטחון ביחסים איתו ע"י כך ש"נוציא מימנו" מחוייבות והבטחות וכד'….
אני מציעה אחרת – מתאים רק לנשים שמרגישות שהנוסחה הקודמת לא כל כך מצליחה להן.
נשים ששוב ושוב בוחרות את ה"לא נכון" להן, עם כל הריגוש והטררם…..
הצעתי היא לשנות את הפורמט, ואפילו להפוך אותו.
לשבור את הדפוס והטיפוס שעל פיו את נוהגת לבחור את הגברים שלך.
דווקא פתחי את שעריך לטיפוס האחר, השונה ממה שבדרך כלל.
זה אולי יתחיל ללא ריגוש מיוחד, אך שם יתחיל משהו אחר.
את תהי בפוקוס, לא תאבדי את הראש, תוכלי לתת לדברים להתפתח לאט לאט, כמו שתבשיל טוב מתבשל על להבה נמוכה.
להבדיל מהריגוש שמתבשל על "אש גדולה", שהוא אכן מהיר יותר, בקצב שאנו מעדיפות, מבעבע עם ניחוחות,
אך לאחר זמן קצר מאוד נשרף וטעמו וריחו דוחים, והחרטה… החרטה שבלב כל כך כואבת.
זמן הבישול האיטי יאפשר לך ולו לעבור את כל שלבי החיזור בניחותא, ללא קיצורי דרך או מעקפים.
כמובן שצריכה להיות משיכה, אך רצוי שלא תהיה "היסטרית".
היות ולא תתלהבי מדי, לא תנסי להקדים המאוחר – להיפך, את תהי מאוד מאוד סבלנית, ותהי חזקה ונחושה בלתת לו "לחכות".
זה יאפשר לך לראות ולזהות, באמצעות השכל (כן כן, זאת לא מילה גסה!) את מוכנותו ובשלותו של הגבר ליחסים –
האם הוא מוכן להתחייב? מה הוא מוכן לעשות למען זה?
האם הוא "המילה של עצמו", או שהוא נאד של הבטחות ללא כיסוי ומלא בתירוצים (כמובן עם הרבה תחנונים לסליחה מחילה והזדמנויות נוספות…)?
האם הוא מחזר אחריך כ"נסיך שקוטף את הירח עבור נסיכתו"?
כי כשגבר אוהב, הוא אוהב לתת ולתת ולפנק ולפנק (אם לא נתקע לו את האנרגיה הזו, כן).
זה יתן לנו את היכולת לבדוק כמה ערכים והשקפות עולם יש לנו במשותף. וכן, כמה תכונות משלימות יש לנו שגורמות לנו להרגיש שלמה איתו.
זה יתן לנו את כל הזמן שבעולם לבדוק התאמה, מה שיקנה לנו ביטחון ויכולת ליצור בסיס איתן, שיאפשר שותפות וחברות טובה עם בן הזוג.
ואיפה הריגוש, אתן שואלות?!?
הוא יגיע… אך בתחפושת אחרת, שאולי לא תזהו.
כשזה ילך נכון, פתאום הלב יתמלא בחום ותרגישו שהוא מתרחב ומתרחב עד שנשימתכן נעתקת.
זאת אהבה אחרת יותר – שקולה, בוגרת, ובעיקר מאוזנת, והיא תביא את הריגוש!
היא לרוב תענה יותר על הצרכים שלנו ופחות נחווה את הלונה גל, של גלים גדולים גבהים מטורפים וצניחות וירידות משתקות ומפחידות.
וכן, הריגוש והמלאות עם הביטחון יהיו שם, והוא המיועד יהיה נוכח שם בלי שום שפגטים מיותרים ושבירת ראש סטייל: למה התכוון? ומה הצעד הבא?
מדהים כמה פשוט יהיה!
ולסיכום, שיתוף אישי:
אני התחלתי את יחסי עם בן זוגי בדיוק בדרך הזאת.
לא נדלקתי עליו והוא לא היה בחירתי האוטומטית.
מקץ שלושה חודשים של "בישול" על ה"אש הקטנה", הרגשתי שליבי מתרחב ומתרחב, וחום מתפשט בכל גופי, ואיתם הרגשת הנשימה הנעתקת….
ואני מופתעת ולא יודעת מה קורה איתי, כי הרי אני רגילה רק ללונה גל עד כה.
שאלתי את בן זוגי האם אני מאוהבת בך? האם זאת הרגשתי?
הוא, המום משאלתי, ענה "ואני אמור לענות על כך? כשתגלי תשתפי אותי.."
וכך היה. הבנתי שיש אהבה אחרת והיא תנצח!
לינה גולברג מציעה לנשים אימון ליצירת אהבה וזוגיות בחייהן תוך שימוש בעשרה עקרונות למשיכה ומגנוט זוגיות ואימון לנשים שכבר נמצאות בזוגיות ומעוניינות להתאהב מחדש בבן זוגן
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)