יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

האקזיטנס ( זה השם חיבה שלי לאלוהים) הוא יש לו דרך משלו , הוא לא ממש מתחשב בתוכניות שלי  או שלכם ולא ממש מאפשר לאורך זמן להיות במצב קבוע כל הזמן משתנה ומשנה את התוכניות ההגיוניות של המיינד, ובכל זאת הוא תמיד נותן לי את מה שאני רוצה ? אז למה זה עדיין מעצבן אותי  כולנו מכירים את המשפט הלעוס "האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק עליו" בטח יושבים להם שם בממלכת האקזיסטינס ושואלים את עצמם פעם אחר פעם , מה הם לא מבינים בני האנוש האלו , לא מוכנים לשחרר..כן כמו רובנו ומה שהולך ומחמיר בעולם הדיגיטלי שלנו איזשהי שליטה על מהלך החיים , על איך יקרו  הדברים  יש בינינו פריק קונטרולים גדולים ויותר קטנים אבל כולנו , גם  " הרוחניים" שבינינו אוהבים לדעת להיות בשליטה וזה הרי מהופך לחלוטין לדרך שבו האקזיסטנס עובד , בשביל להנות מהפתעות החיים נדרשת יכולת אמון בתהליך החיים  ומי שרוצה לשלוט בתהליכים בחיים נשלט בסופו של דבר על ידי ערימה של ספקות  בתור מי שמתרגלת מדיטציה מספיק זמן אני כבר מודעת לכך שהניסים הם עניין יומיומי , אם אנחנו מאפשרים לעצמנו להתנהל בנינוחות וקבלה...

ב חיים לפעמים צריך לעצור שנייה מהטיפוס על ההר , מהמרוץ קדימה ולהביט שנייה למטה השאיפה הטבעית שלנו היא להסתכל קדימה ולראות מה עוד אנחנו רוצים לעשות וזה בריא וטוב אך לפעמים יש צורך שנייה לעצור ולהבין מה כבר נעשה ואת זה אנחנו שוכחים. סופשבוע האחרון חזרתי אחורה בזמן לפגישה עם בני הגרעין שלי אי שם בקיבוץ שהיה הבית שלנו במשך כמה שנים טובות , התקבצנו בבריכה כשהפעם אנחנו יושבים בצד של בריכת הילדים זעטוטי הדור הבא התרוצצו להם מסביב ,אותו מקום, נראה ששם כמעט כלום לא השתנה אך מנקודת מבט שונה. היה נדמה שלמרות כל השנים שחלפו וכל הדרך שכל אחד מאיתנו עבר לא הרבה , בקבוצה הזו של הגרעין כל אחד תפס את מקומו הטבעי מגיל 18 ממש אותם תפקידים די מדהים... יום של התרגשות של מפגש מחודש ויחד עם זאת התבוננות אחורה לכל הדרך שעשיתי מאז אותו יום שעזבתי את הקיבוץ , בן זוג , בית מתוך הדגדוג הפנימי של חיפוש , סקרנות.  לעיתים בחיים עלתה בי המחשבה אם הייתי נשארת שם הכול היה הרבה יותר קל ויחד עם זאת מנקודת המבט של העצירה הזו באמצע מסע החיים ומבט חטוף על העבר הבנתי שעשיתי את ההחלטה הכי טו...