יום חמישי, 30 ביוני 2011

זרע השלווה



Plant The Seed Of Peace
As our thought so is our consciousness, and as is our consciousness so is our life. Let your first thought of the day simply be peaceful. Plant this seed. Water it with attention and you will gather the calm.


זרע את זרע השלווה
כפי שהמחשבות שלנו, כך גם התודעה שלנו. וכפי שהתודעה שלנו, כך הם חיינו. אפשרו למחשבה הראשונה של היום להיות, פשוט, שלווה. זרעו את הזרע, השקו אותו עם תשומת לב ותוכלו לאסוף את השקט.

 "ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל
 


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שני, 27 ביוני 2011

הגולם הטכנולוגי קם על יוצרו


 


חוף הים , שקט אני מתמקמת לי בשלווה על החול החם , נושמת אוויר של ים , ששש....מנוחה , עשר דקות לא עוברות והנה עוד ס.מ.ס נכנס... באוטומט אני קמה לי  מכסא הנוח מושיטה יד ועונה , וחוזרת  לצלול לתוך השלווה  והמהום הגלים.
ושוב  פעם תגובה , מרימה את היד להחזיר תשובה  והטלפון מצלצל ובראש עברה לי רק מילה אחת – דייייייייי!!! פשוט די ,עד כאן ! עד הים !

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד כמה שעות בים , יכלו לנקות הכול , זה לא ממש משנה באיזה סיטואציה אני נמצאת בחיים , אני מגיעה לים אני נרגעת , קצב הגלים תמיד תזכורת בשבילי שהחיים באים בגלים , לפעמים שפל לפעמים גאות והם תמיד מחזוריים, הכול זמני  והכול נתון כל רגע לשינויים.

כן , הטכנולוגיה היא נהדרת אפילו נפלאה, בתור מי שנעזרת המון באינטרנט  ובטלפונים ובכל גאג'ט שהקדמה יכולה להציע , הבנתי שזהו זה אנחנו שבוים בסוג של מאסר , אין לו ברזלים, אין שערים גדולים שננעלים אחרייך ובכל זאת אסירים של הטכנולוגיה.

הטלפון הנייד שבהחלט , אחת ההמצאות הנפלאות ונועד לייצר תקשורת טובה יותר בין אנשים נהפך למכשיר שליטה.
 כל הזמן דלוק המכשיר הזה , נכנסים לסרט הטלפון מטרטר , גם אם הוא על שקט עדיין לא נמצאים שם, יושבים  לפגישה עם חבר , הוא מטרטר , בים  מטרטר ....יושבים לאכול במסעדה הוא מטרטר ...

לפעמים  אפשר לשבת עם חברים בפאב והם בכלל  לא שם , הם עסוקים  בחיפוש המקום שאנחנו יושבים בפייסבוק בשביל להודיע לעולם על מיקומם , היי אני כאן, מה נהיה אנשים? מה נהיה ?

לפעמים נדמה  לי שאנשים הולכים לים או לאיזה  פאב נחשב רק בשביל  הסטאטוס ,ולדווח שהם היו שם , אלו שממש  " אסירים" למופת גם דואגים לדווח עם מי  בדיוק הם שם. 

פייסבוק או...פייסבוק  ואין לי שום דבר נגדו משתמשת בו הרבה , במיוחד לעניינים עסקיים וגם קצת חבריים  ובתור מי שעוסקת באמנות ולשם האיזון ,  חייבת לציין שהרשתות החברתיות והאינטרנט עשו לי רק טוב והביאו אותי לתערוכות ועוד יביאו שאין סיכוי שהייתי  מגיעה  אליהם לפני 10 שנים.

ועדיין... שאני רואה אנשים אשר חושפים פרטיים אישיים לחלוטין  שקשורים לבת\ בן הזוג שלהם , כשאני רואה  אנשים שמדווחים באדיקות. ומעלים צילומים באובססיביות לרשתות החברתיות , על כל צעד ושעל שהם עושים...נראה לי שקצת , קצת נסחפו....
איפה הפרטיות? איפה האינטימיות  בין בני זוג?ומה קרה לסת ם שיחה חברית מבלי לדווח או , לא להפסיק  לרגע את טרטור הטלפון.

 סוג של מערכת שליטה  לא ממש בריאה כי בסופו של יום באף מקום אנחנו לא באמת נוכחים  עד הסוף, כי שהטלפון לא מפסיק  לטרטר ושבאמצע בילוי הדבר היחיד  שמטריד הוא  לדווח ולשתף...אנחנו לא ממש נוכחים לא כאן ולא שם.

  היום, " קם הגולם על יוצרו " לדעתי אנחנו ממש על הקצה , ואצלי  הים היה הקצה , בהחלטה של רגע אך שלא נראה לי שאני אחזור ממנה בזמן הקרוב, החלטתי שבים – אין טלפון פשוט כבוי מת ! מנותק , השם ירחם , ערב , בוקר צהריים חול, שבת בים הנייד כבוי!

מה אני  אגיד לכם תענוג , קיבלתי את  הים בחזרה .... נראה לי שאני הולכת להרחיב את זה לעוד  כמה מקומות בחיי . ..

 הזמינות הזו , העדכונים השוטפים והדיווחים הם בסופו של יום רק  עניין של שליטה ... וזה הרי דבר ידוע לא משנה  עד כמה הטכנולוגיה עוד תתפתח והיא  רק בתחילתה ...לחיים יש דרך משלהם  . וככל שמנסים להיות יותר בשליטה ככה אנחנו נעצרים ומאבדים את הזרימה.






מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

כלי הנשק שלי



The Only Weapons I Need
In situations of conflict, I have to realise that the only weapons I need are a
smile and a loveful attitude.
כלי הנשק להם אני זקוק
במצבי עימות עלי להבין שכלי הנשק היחידים להם אני זקוק, הם חיוך וגישה אוהבת


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום ראשון, 19 ביוני 2011

נכשלת במבחני האקזיסטינס, אנא המתן בסבלנות וערנות למבחן הבא



הבטחת לעצמך שהחודש אתה מודיע לבוס שלך שאת ה עוזב את העבודה ופתאום כבמטה קסם, אחרי שתכננת את כל הפרטים ואפילו קבעת לך זמן ושעה, הבוס קורא לך למשרד..." מה הוא רוצה רצות להם מחשבות בראש? " אולי הוא רוצה לפטר אותי ככה אני אקבל גם פיצויים אתה מלמל בדרך ...ואני אצא "בסדר" זה לא באשמתי זה הוא ...החברה המצב הכלכלי ואז מגיע המבחן .

להפתעתך הגמורה , הבוס שלא ממש טרח להתעניין בעובדיו או לקיים את הבטחותיו, מציע לך העלאה , תוספת נחמדה ומשחררת , מה תענה ? תודה ותצא? אני יחשוב על זה? מפתה אה...

המיינד מתחיל לקדוח , הנוחות ..הנוחות הבטוחה , ותהליך שכנוע עצמי של ההיגיון מתחיל להתקשקש
במוחך " טוב , אני כבר רגיל למקום הזה " , המשק לא במצב משהו ( הוא אף פעם לא לפני שינוי )
" סה"כ עוד קצת כסף הייאוש יהיה יותר נוח" ועוד שלל סיפורים הגיוניים , התייעצות בבית, התייעצות עם חברים , לקחת את זה ? ובשקט דחקת את הרצון האמיתי שלך לפינה ...

נכשלת במבחן!!! והאמת גם בגדת בעצמך , זה קורה כל כך הרבה פעמים בחיים שהפחד משתק אותנו, הנוחות כובשת אותנו והרצון לייצור שינויי לא משנה באיזה תחום בחייך נבלע למול " המציאות" .

לא רק בעבודה , גם בזוגיות , גם עם חברים גם במשפחה , כל כך הרבה פעמים אנחנו מחליטים ואז הפחד משינוי , הפחד מדחייה , הפחד מאיך אני יסתדר בלי העבודה הזו\ הבן זוג הזה \ בלי האישור החברתי
מנצח ומי מפסיד לגמרי רק את או אתה .

מבחני האקזיסטינס כמו שאני אוהבת לקרוא להם , בנטייתם הם רק הולכים ומתעצמים , ככל שרוצים יותר שינוי בכל תחום בחיים ומבצעים את הצעדים לקראתם ככה הפיתוי הרבה יותר גדול , הרבה יותר חזק- כל דפוס כזה חוזר שוב ושוב עד שיש אומץ או מספיק סבל מוטה על הכף בכדי להסתכל לפחד בעיניים ולהגיד לו די! עד כאן .

היום יש מבחן כזה גם לחברה הישראלית , " מחאת הקוטג' "על יוקר המחייה בישראל עדיין חם ובוער על השולחן ...המבחן מבצעים 1+1 ויש כאלו שהרחיקו לכת ונותנים גביע קוטג' חינם על קניה מעל 150 ₪
זהו מבחן קבוצתי של חברה שרגילה לכופף ראש ולהיכנע , אך הפעם נראה לי שהגענו לקצה ויוקר המחייה מספיק כואב בשביל שכולנו נגיד די!

ואם כבר בקוטג עסקינן , הצטרפו לקבוצה , תרתמו את עצמכם, יש לצרכנים הישראלים כוח וכן עכשיו הזמן לעשות שרירים ולנצח במאבק אזרחי שחשוב לכל אחד.




מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום רביעי, 15 ביוני 2011

שווה צפייה : אברהם היקס על דימיון

אנשטיין כבר אמר שהדמיון הא קדימון לעתיד, אברהם היקס מרחיב את הענין הזה ומסביר בצורה יפה שבהחלט שווה לכם כמה דקות מהיום.



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שני, 13 ביוני 2011

סליחה ! אתה דורך לי על החלום

 

כל החלומות שלנו וכל הרצונות שלנו הם כמו תינוק קטן רך ביומו , פגיע עדיין לא תמיד מגובש במקשה אחת ויחד עם זאת הוא נמצא וחי בתוכו בועט בכדי לצאת החוצה.

על עצמי אני יכולה להגיד שכל הזמן נולדים להם עוד רעיונות לעשייה ופרויקטים , בדרך כלל אני לא יודעת איך אני אעשה אותם אך הדבר המדהים הוא שמתחילים לעשות מתגלים בדרך הפתרונות , כל צעד מביא איתו עוד רעיונות ועוד פתרונות עד שזה קורם עור וגידים לתוך העולם הפיזי.

לשמחתי הרבה במהלך חיי הבאתי הרבה מהחלומות האלו לתוך המציאות, הם אף לא נגמרים ותמיד יש עוד וטוב שכך ואחד הדברים הכי קשים מבחינתי בתהליך כזה הוא להגן על החלומות האלו בהתהוותם מפני מחשבות שליליות שלי ציניקנים ואנשים קטנים בדרך ולא האנשים האלו לפעמים הם אלו שהכי קרובים אלינו.

מספיק להעלות רעיון בפני חבר , שמיד שולל ואומר נו באמת אי אפשר לעשות את זה בשביל לגרום לטלטלה רגשית בעניין ולהעלות את הספקות והפחדים שמלווי ם בכל תהליך יצירה שכזה.

הנטייה שלי ברב השנים הייתה להבליג  ...טוב הכוונה טובה , אולי רוצים שאני לא אתאכזב , אולי זה הפחד שיאבדו אותי וכדומה...ממש הסברתי לעצמי בדרך הגיונית ומשכנעת להפליא שהבנאדם פגוע ובלה...בלה ...בלה...ושהם לא באמת מתכוונים או אולי רק מתלוצצים ...היום אני מבינה שאלו פשוט אנשים רעילים, אין מילה יפה לאלו שאינם תומכים, מזלזלים בחלום שלך , מסבירים לך שזה בלתי אפשרי , שזורקים איזה משפט עם קריצה...ואחר כך מסבירים שהם רק מתלוצצים ויש עוד את אלו שאחר כך ינסו לשכנע אותך שאיבדת כל חוש הומור ...סתם צוחקים.

בספרה המעולה דרך האמן של גוליה קמרון , היא קוראת להם מטריפי דעת מעיין מזללות אנרגיה  בדרך כלל הם אנשים מלאים בקסם וכריזמה  וזו בעיקר הסכנה , קשה להבחין בהם .

אינם עומדים בלוח זמנים , מצפים ליחס מיוחד מתקשרים אלייך 5 דקות לפני אירוע ורוצים שתגיע עכשיו , לא לוקחים ברצינות את מציאות חייך, פריק קו נטרולים, לא ממש אוהבים סדר לקבוע איתם פגישה יכול להיות מסע מפרך כי הם עדיין לא יודעים, קובעים איתך משהו ואחר כך מתעלמים ממנו כאלו לא היה .

 ובעיקר אינם מאמינים בחלומות או ביצירת מציאות שהיא אחרת וטובה יותר לך.
 הם יכולים להיות הורים, חברים טובים, בני זוג , לקוחות.

מתחת לחזות החיצונית של המקסים התורן , האוהב וזה שתמיד יהיה לטובתך " כי הוא אוהב אותך" מסתתרים אנשים קטנים עם דימוי עצמי נמוך  ושאינם מאמינים בעצמם.
אנשים אשר מסופקים בחייהם וחיים את החלומות שלהם לעולם לא יטילו ספק , יזלזלו או ידרכו על חלום צעיר שרק נרקם, נהפוך הוא הם יהיו תומכים ויציעו פתרונות , ואנשים קטנים , גם אם הם יגידו ק בצחוק , או יאשימו אתכם בחוסר הומור ...פשוט רוצים שתהיה צמוד וגם קטן כמוהם כל צמיחה של מישהו קרוב אליהם יוצרת איום, הם יעדיפו אתכם קטנים נזקקים ומתבוססים באותה ביצה כמו שלהם בביצת " אני לא יכול" וזה לא בגללי...

לקח לי הרבה שנים ללמוד לזהות אותם מתחת למניפולציות המאוד מתוחכמות שלהם ולפעמים זה לא ממש נעים לזהות אותם , כי הם אלו שאמורים להיות ראשוני התומכים ובכל זאת היום , כל פרויקט חדש בעיקר בתחום האמנתי אשר נתקל ביחס מזלזל מצד
"מרעיל" כזה מיד מועבר לרשימת רומסי החלומות
לא תמיד אותם אנשים מודעים לכך , אך אם אתם זהים זה מספיק בכדי לייצור לעצמכם עיוף והגנה לחלומות שלכם מפני אותם אנשים.


.ולכם אני גם ממליצה מי שלא מאמין בחלומות שלכם ומזלזל בהם ולא משנה מה רמת הקרבה שיש בניכם או נדמה לכם שיש רצוי להוציא לו כרטיס אדום ולהוציאו ממשחק חייכם לפחות בכל הנוגע למימוש חלומכם עד שיהיו חלק מהמציאות הפיזית שלכם.




מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שבת, 11 ביוני 2011

זהירות , גבול לפנייך

 


על פניו " רוחני" למהדרין מתהדר לו בחוסר גבולות הכול פתוח , הרוח נושבת אך מה קורה שאין גבולות??? כביכול נהדר פתוח ופרוץ ללא מסגרת קבועה כל אחד יכול להיכנס, במיוחד בקהילות שהן מתבססות על חיי קומונה ושיתוף , אז האם חוסר הגבולות הזה כביכול הוא טוב פתוח וטבעי או שהוא יכול לפגוע בנו?  

הרעיון הזה של פתיחות אינסופית בחיים הוא לא תמיד טוב , תביטו על המפה הפוליטית בארץ? הגבולות לא ברורים ומוסכמים וכשהגבולות פתוחים ולא ברורים כל מדינה מרשה לעצמה לומר מה טוב ומה לא טוב , איך להתנהל או איך לא.

ככה בדיוק אנחנו כמו מדינה אם אין גבולות ברורים ומוסכמים בינינו לבין האנשים שאיתם אנחנו מקיימים מערכות יחסים ברורות, אז אין לנו כל דרך לשמור על עצמנו , שהכול פרוץ אנחנו נהיים רגישים ולעיתים הרבה יותר מתגוננים שאנחנו פועלים ככה אנחנו רחוקים מאוד מעצמנו ופוגעים בעצמנו ובסופו של דבר גם באחרים.  

מבוגרים בדיוק כמו ילדים , תמיד ינסו לבדוק את הגבולות שלכם ועד כמה הם גמישים,
גבולות ברורים הם קווים  של כל אדם קודם מול עצמו ה יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה אינו רוצה בכל תחום בחייו.
למה פעמים רבות אנחנו נמנעים מהצבת גבולות?במילה אחת פחד !
 פחד לאבד, פחד ממה יגידו , פחד מעימות
אנחנו מפחדים לאבד מישהו או משהו ובאופן פרדוכסלי כאשר אנחנו לא מציבים גבולות בריאים במערכות היחסים שלנו בחיים בכל תחום , אנחנו מאבדים את עצמנו וגם מאבדים את האדם שמולנו כי אנחנו נתפסים כחלשים וחסרי חוט שדרה.

אי הצבת גבולות מזמינה זלזול וחוסר כבוד , ומותר להגיד לא! את הקו הזה לא חוצים ושהגבולות שלנו ברורים לעצמנו אין צורך לצרוח" לא" אין צורך לחזור שוב ושוב על אותו עניין פעם אחת אומרים והכי חשוב גם בהתנהגות מבצעים.

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום חמישי, 9 ביוני 2011

יש דברים שכדי לשמוע




מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

סיפור מקסים שנתקלתי בו ברשת: אתמול נפטר האדם בחברה שמנע את התקדמותך

במקום העבודה...

יום אחד הגיעו העובדים למשרד ונדהמו לגלות שלט גדול, שהיה תלוי על אחת הדלתות, ועליו נכתב:

אתמול נפטר האדם שמנע

את התקדמותכם בחברה.

אנו מזמינים אתכם להשתתף

בהלוויה שתתקיים בחדר

ההתעמלות שהוסב זמנית

לחדר הלוויות.



בהתחלה, כולם נעצבו מכך שחברם לעבודה נפטר, אבל לאחר מספר דקות כולם נהיו סקרנים ורצו

לדעת מיהו אותו אדם שמנע את התקדמותם בחברה.

ההתרגשות בחדר ההתעמלות היתה גדולה. אנשי בטחון הובאו לאירוע על מנת לשלוט בכמות

האנשים ולהשליט סדר באולם. ככל שהגיעו יותר אנשים לאולם, כך גאתה ההתרגשות. כל אחד

חשב לעצמו:

"מיהו אותו אדם שמנע את ההתקדמות שלי? טוב, לפחות הוא מת!".

אחד אחרי השני נגשו העובדים המתוחים אל ארון הקבורה, וכשהביטו פנימה הם נאלמו דום.

הם עמדו ליד ארון הקבורה, המומים, כאילו מישהו נגע בנקודה הכי רגישה בנשמתם.

בתוך ארון הקבורה היתה מראה: כל אחד שהסתכל פנימה ראה את עצמו.

ליד המראה הונח פתק בו היה כתוב:

ישנו רק אדם אחד שמסוגל להגביל את ההתפתחות שלך - וזה אתה!
אתה האדם היחיד שיכול לבצע מהפיכה בחיים שלך.
אתה האדם היחיד שיכול להשפיע על האושר, ההבנה וההצלחה שלך.
אתה האדם היחיד שיכול לעזור לך

החיים שלך לא משתנים כשהחברים, ההורים והחברה שלך משתנים.

החיים שלך משתנים כשאתה משנה אותם, כשאתה חוצה קווים שמעולם

לא חצית, כשאתה מבין שאתה הוא האדם היחיד שאחראי על החיים שלך.

מערכת היחסים החשובה ביותר היא אותה מערכת יחסים שיש לך עם עצמך.

בחן את עצמך, צפה בעצמך.

אל תפחד מקשיים וכשלונות: בנה את עצמך ואת המציאות שלך.

הדרך בה אתה מתמודד עם החיים עושה את ההבדל…

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

מי בסרט? הם או אני ?

יש ימים כאלו שיש שקט טיפה ואנחנו מאפשרים לעצמנו , מעט אוויר מהשגרה , קצת יותר שעות של כייף וים וקצת פחות עבודה

באחד הימים שלקחתי פסק זמן יזום מהשגרה , יצאתי מהחוף ונכנסתי היישר

לתוך מהומת העיר , היה קשה מלהתעלם מהזרם והריצה הבלתי פוסקת באמצע שבוע כולם , בלחץ כולם ממהרים ...הרעש החיצוני הזה של הזרם הממהר של האנשים מסביב יכול תוך דקה לשאוב ...בזמן שישבתי במיני פקק למול מחסום רכבת שלא עלה ואחרי 3 דקות גרר אחריו צפצופים , צעקות וגם כמה ברכות לכמה אמהות


ישבתי רגועה חייכתי ושאלתי את עצמי אז מי פה בסרט? אני או הם? מה לעזאזל אפשר לעשות חוץ מלהתקשר למוקד ולדווח על בעיה , למה אנשים מבוגרים יושבים על סיר לחץ מצפצפים, מקללים וכועסים ועל מי? על המחסום שהתקלקל?אולי על הזמן המבוזבז ...על זה שצפצף להם מאחור?


אמנם אם זה היה נמשך יותר מ15 דקות בטח , הייתי גם מאבדת סבלנות ובכל זאת הסתכלתי על התגובות שמסביב וטיפה נבהלתי, ממתי הפכנו לחברה כזו קיצונית, ממתי עיכוב בכביש מוציא מאנשים כזו התנהגות???


...קצת קשה לא להדבק בלחץ המסיבי שקיים כאן , מה כן יכול לעזור ?


ההבנה שהכול הוא זמני בחיים כולל החיים ששום פקק או לחץ לא יביאו אתכם למקום טוב יותר ומדי פעם לקחת כמה שעות הפסקה גם אם זה באמצע שבוע ויש המון דברים הספיק , להירגע לנשום , לנתק קצת את הפלאפון ולחייך


הכול בסדר, מותר ליהנות, החיים יפים

חג שבועות כבר מסתיים אז שייהיה שמח

לילה


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שישי, 3 ביוני 2011

האדם החדש על פי אושו זורבה ובודהה





זורבה או בודהה











 





זורבה ובודהה יצאו לרחוב הישראלי והביטו על פני העוברים ושבים, זורבה כיאה לגבר ניו-יורקי נהנתן רייר על כל בחורה שעברה הרביץ חיוך וקרציה ובודהה שהגיע מהרי טיבט לביקור הביט עליו כמעט נואש ומלמל מדובר כאן באישה לא בשוק בשר  וזורבה מחייך אליו בחמלה ברוכה מבעד לזיפיו המסקוקסים ומשיב "בני אדם נפגשים, ושוב הם נפרדים, כעלים הנידפים ברוח" (זורבה היווני) אתה חייב להינות ממה שמגיע אלייך עכשיו ולחגוג.

" אתה לא חי רק מתבונן כמה כבר אפשר להיכנס פנימה" הוסיף זורבה ובודהה השיב לעברו "אוהב אותך ומקבל אותך כמו שאתה אך טעמה של מדיטציה המיזוג עם הבריאה הוא טעם החיים".



אז מה אתם בחייכם?
אתם זורבות חוגגים את החיים כל רגע נהנים מהצוף והשפע שהבריאה מביאה עליכם? או שאתם בודהות יושבים ומתבוננים על המחשבות שעוברות בראשכם וחגיגת החיים שחולפת לידכם? 



חזון האדם החדש של אושו 
זורבה או בודהה שניהם יחד הרי זה בלתי אפשרי זה מה שהמיינד שלנו ישר מתוגן או שאני טיפוס הולל או שאני בודהה  אושו הביא את הנקודה של יצירת אדם חדש . 


אושו אמר על עבודתו, כי הוא עוסק ביצירת התנאים ללידת סוג חדש של אדם. לעיתים קרובות כינה אדם חדש זה זורבה הבודהה, אדם שמסוגל לשלב בין ההנאות הארציות של זורבה היווני ולרוגע הרוחני של גוטאם בודהה.


"העיקרון המנחה אותי בעבודה עם אנשים,
הוא חזון האדם החדש של אושו. 
על פי חזון זה, האדם החדש,  
הוא אדם שחווה עושר בשני המימדים. 
גם בחומר וגם ברוח. גם בגוף וגם בנפש.
הוא אינו זורבה לבדו, העשיר בחומר ועני ברוח
והוא אינו בודהה לבדו העשיר ברוח אך עני בחומר.
האדם החדש הוא זורבה הבודהה
אדם שחווה עושר בכל המימדים" אושו 
בעוד שמורים ומחפשי דרך רבים רואים סתירה בין החומר לרוח, אושו קרא תמיד לשלב בין השניים. 
מסיבה זו ועוד רבות אחרות, אושו נחשב היום למורה בעל ההשפעה המשמעותית ביותר בעולם הרוח הישראלי.

אחד הדברים הרווחים בתרבות הרוח היא התנזרות מהנאות החיים ולמה לנו? אושו אומר בדיוק את ההפך תהיו בחיים תהנו מהם תחגגו ותהנו מין הוא יפה המוות הוא יפה ההתנזרות היא יפה





אושו טוען שהאדם נהיה רציני מדי איבד את השמחה והשתובבות בחייו לרקוד לשמוח לצחוק לחגוג את החיים ובו בזמן להיות מודע לרגשות שעולים ללמוד להתבונן במה שעולה לנון מתוך המיינד.
העבודה של שילוב בין הזורבה לבודהה אינה עבודה קלה, הרווח בין החוגג למודט נראה כעצום ובלתי ניתן לגישור ואף על פי כן זה אפשרי.

זורבה ובודהה משלבים ידיים

בשעת בוקר מוקדמת לפתע הגיח זורבה עם עיניים טרוטות מעייפות, בודהה קיבל את פניו בחיוך גדול והפתעה  ומיד הסביר לו על מדיטציית הדיינמיק שעמדה להתחיל לפני שהוא יתחרט ויחזור לצבור כוחות לחגיגה הבאה.
"זה היה מדהים", הודיע נחרצות  זורבה לחברו בודהה ההמום, ומיד הוסיף "בערב אתה תבוא קצת לעולם שלי" והלך מבלי לתת לבודהה את הזמן להגיב.

שעת הערב הגיעה וזורבה הוביל את חברו להילולת הלילה, זורבה עצם את עיניו והחל לרקוד בפראות תוך שהוא פוקח את עיניו ומעביר קריצה או שתיים לבחורות סביבו הספיקו חמש דקות של ריקוד טוטאלי תוך כדי שהוא לוגם מבקבוק משקה אלכוהולי משובח, והבחורות כולם סובבות סביבו.

"רק שתשחרר את עצמך באמת אפילו מגופך אז תוכל להינות" סינן זורבה לבודהה בחצי קריצה.
בודהה זורם לעבר הרחבה מתחיל לרקוד שהוא מנענע את גופו באופן קשוב לכל צליל וצליל היה נדמה שהוא בעולם אחר לחלוטין מנותק לחלוטין מהמהומה שמרחשת ממש לידו או אז הגיע מקסימה אחת שלקחה את בודהה לדייט.

לכל אחד מאיתנו יש קצת יותר מדי בודהה או קצת יותר מדי זורבה והנה הזדמנות נפלאה לייצור הרמוניה ושלווה ביניהם תתחילו פעם אחת לא תרצו להפסיק 






מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם

בטוב :-)

יום חמישי, 2 ביוני 2011

הלב סגור לרגל שיפוצים

  


מוזיקה רועשת ליוותה אותנו בכניסה לבאר , רחבת הריקודים הייתה מדוללת מצוידת   בגבר אחד שאיבד כיוון לטובת שלוש בחורות שרקדו לידו.
דחפתי את שלי מלפניי לעבר הבאר שממולנו שורה של גברים עטפה את הבאר ועיניהם סורקות כל אחת שפסעה בדלת מכף רגל ועד ראש ואנחנו השבנו מבטים סוקרים חזרה...

" וואלה אין פה שום דבר מעניין" פלטתי לעבר חברתי, בזלזול קל.
"למה השיבה  שעינה נעות בקדחתנות לאורך הבאר אני דווקא רואה משהו  והמשיכה באותה נשימה
"אני הולכת לסמן את הטלפון שלי אצלו"
זרקה לעברי ונעלמה  לכיוון הבאר שממולה הזדקף הגבר בתנוחה של צייד מדופלם.
הזמנתי לי בירה , אחרי חצי בקבוק הזרמתי את עצמי לרחבת הריקודים האלכהול עשה את העבודה ואני בפלרטוט עדין מנסה לדבר עם גבר שלא טרח להרים את הראש שלו מהציצי שלי כבר לפחות שעה.
ואחרי שעה, שעתיים לא זוכרת כבר הייתי שיכורה ראיתי את שלי לדקה בדיוק ..והיא לחשה לי באוזן,
,אחותי איזה חמוד...
" איך קוראים לו"? שאלתי מתוך נימוס.
וואלה היא השיבה מהוססת או אלון או אורן לא יודעת משהו עם א (נראה לי..)
ועוד לפני שהבנתי עם זה אלון או אורן, נקרא לו א´ לצורך העניין הוא סחף את שלי בנשיקה סוערת על הרחבה, שהבנתי שהשיחה עם הבחור שמולי  לא תעלה מעל הצוואר שלי , איבדתי עניין ועזבתי את הבאר.
בבוקר התעוררתי לצלצול טלפון טורדני
"אחותי , את ישנה?" עוד שאלה גאונית של האנושות... 
" נו מה? " עניתי חסרת סבלנות...
מכירה כבר את התסריט הצפוי מראש , הלכה איתו הביתה היה נראה מאוד חמוד בבוקר היא התעוררה, אדי האלכוהול התמוססו והמציאות הלא אסתטית הזו התעוררה לה במיטה, תסמונת הבוקר שאחריי...
" היא פרצה בבכי סוער, מתי זה יגמר" ? למה אין בחור אחד נורמאלי בסביבה.
" יכולת לומר משהו? "
נו עכשיו התחלנו בהאשמות, " ניסתי לדלות תירוץ הולם , לא מצאתי פשוט שתקתי, הדבר היחיד ששאלתי פתאום רק שתבין שאני באמת מביעה עניין היה .
"מה נסגר עם השם שלו ? " שאלה דבילית בהתחשב בסיטואציה אבל זה מה שיצא,
" וואלה לא יודעת וזה גם לא מעניין אותי" השיבה עם קול מנגן ייאוש.
"תבאסתי עליו? שאלתי בעדינות ...
" מה פתאום, רק רציתי שיעוף ממני, טיפוס מגעיל"
" אז את לא מבואסת, רצית שהוא יעוף והוא עף אז למה בוכה? "
" נמאס לי  מסטוצים האלו"  המשיכה שלי ביבבות הולכות ומתגברות," נמאס לי ממגברים ונמאס לי להיפגע"
"מאמי , התרככתי קצת , את יודעת קצת סקס טוב לא ייתן לך את מה שאת מחפשת והאמת אין ברירה אלא להיות מוכנה גם להיפגע" חכמה גדולה אני על אחרים, אין בעצות כמו כולנו אני מעולה.
שלי המשיכה לבכות  ואני כבר לגמרי איבדתי את הסבלנות יום שישי בבוקר...המוח שלי מפוצץ
והיא ממשיכה כמעיין המתגבר.
" לך קל יותר" הפטירה לעברי כמעט בהאשמה
 " תמיד נראה שכלום לא מזיז לך "
" חחח.. התפרצתי בצחוק , זה לא שלא מזיז לי מאמי אני פשוט עטופה ביותר הגנות ואני שחקנית מתוחכמת יותר ממך וזה רחוק מלהיות קל"

הלב סגור לרגל שיפוצים

אינטימיות לא ניתן לבנות  בלילה אחד מה לעשות? ככה זה , אינטימיות הוא תהליך איטי למול האחר העומד מולי שבראש ובראשונה איך לא ? מתחיל בתוכנו.
כל פגישה כזו בינו לבינה מתחילה עם ברק בעיניים , שמחה קיומית ורצון פשוט להיות , מעגל הקסמים  מתחיל שעוברים הימים עוברים הימים ואז מערכת הציפיות נכנסת לתמונה, והפחד מתחיל לטפטף כמו רעל איטי אך תמיד באותו כיוון של סגירה. 


ככל שאנחנו מתקרבים וחושפים את עצמנו  כך המשחק נהיה הרבה יותר מסוכן עוד ועוד הגנות יורדות ומתקלפות  הסיכוי להיפגע הולך ומתעצם שהקרבה והאינטימיות הולכת וגדלה ככה יחד איתה גדל
פוטנציאל הכאב, הפחד מפגיעה כל כך חזק שלפעמים אנחנו מוותרים מראש ושוב חוזרים לאותו מעגל קסמים? מתמכרים לאותה תחושת היי ראשונית בחשיפה ראשונית ששם באופן טבעי אני מראים את  התכונות החזקות שלנו.
להוריד מסיכות להוריד את הפוזה היומיומית שלנו,  שלנו מפחיד חומות של הגנות מקיפים אותנו ואז מה אין בכלל לא אינטימיות והפחד משתלט אז איפה בכלל האהבה?
אז זהו זה שאהבה , אין היא לא יכולה לגדול בתנאים כאלו של פחד ואהבה הם הפוכים אחד לשני ומסתבר שלא יכולים להיות שותפים מוצלחים לאותו מסע, אושו הגדיר את זה בצורה מדהימה ( לפחות בשבילי ) .
" אתה יודע שבלי האהבה אין שמחה ,בלי האהבה אין חיים אתה רעב תמיד למשהו בלתי ידוע, אינך מסופק אתה ריק אתה חלול, אין לך דבר: אתה רק המכל ללא תכולתו.
אתה מרגיש את הנביבות , את הריקנות ואת האומללות הנובעים מכך ואתה משוכנע שיש דרכים שיוכלו לספק אותך.
אבל כשאתה מתקרב לאהבה , מתעורר פחד גדול , עולים ספקות: אם תירגע ובאמת תיכנס לתוכה, האם תוכל לחזור? האם תוכל להגן על אישיותך? האם כדי לקחת סיכון כזה? החשיבה מחליטה לא לקח סיכון כזה , מפני שלפחות אתה קיים.
להעלם בתוך אהבה כלשהי , מי יודע ? אתה תיעלם: ומי ערב לכך שתהיה שם שמחה, שיהיה אושר שיהיה אלוהים?
זה בדיוק אותו הפחד שחש זרע כאשר הוא מתחיל לגווע בתוך האדמה. זהו פחד, והזרע אינו יכול להעלות בדעתו שיצמחו חיים מתוך המוות" אושו.

להיות באינטימיות עם עצמנו ומול האחר זו הדרך לאהבה, , זה להיות אינטימי עם עצמנו קודם כל להרגיש בנוח עם הפגיעות שלנו לדעת שלא תמיד יקבלו את האהבה שלנו וזה לגמרי בסדר כי היא שלנו האהבה היא נובעת מתוכנו לכם אף אחד לא יכול לקבל אותה או לשלול אותה . 


אינטימיות יכולה להיווצר רק כאשר אנחנו באהבה גם למקומות החלשים שלנו לקנאה שלנו גם לפגיעות שלנו, לאמון טוטאלי בעצמי ובאדם שמולי ואת כל אלה לקיים בשלווה ומתוך שקט פנימי
.
אמצעי מניעה נגד  אינטימיות כבר רכשתם?

בסופרמרקט הגדול של טקטיקות ההימנעות מאינטימיות יש אין ספור מוצרים אני אתאר בפניכם את אלו הפופולאריים שזוכים לאחוזי מכירה גבוהים.

משחק המסרים הכפולים  הוא אחד אמצעי הזהירות  שאנשים מפתחים היא התקרבות והתרחקות מעיין משחק שכזה , שולחים סימן לקשר ומיד מתרחקים המסרים הכפולים האלה מילא מבלבלים את האדם שממולך אבל גם מבלבלים את אותו אדם ככה הם נשארים יושבים על הגדר מתרחקים ומתקרבים. 


ואז מה בעצם קורה? לא זה ולא זה אנחנו לא מקבלים את הקשר אליו אנחנו כמהים בתוכנו מנסים שוב לייצור אותו בדמות קשר נוסף ושוב נפגעים והולכים לא נמאס לכם? 


פירורי אינטימיות  אותם ניתן לרכוש בכל באר ת"א ממוצע , שעה וחצי של השקעה והנה " אינטימיות אינסטנט" לכמה שעות , יש חיבוק יש מגע , יש אלכוהול שעוזר לראות את הכול יותר ורוד , יתרונם הגדול שהם מספקים מזור זמני ומיידי לחוסר האינטימיות ויש אפילו איזה כמה שעות של היי , חסרונם הוא חוסר התקרבות אמיתית מהלב, נהפוך הוא הם אלו שסוגרים את הלב כל פעם עוד קצת... 


ערכת חופש זוהי ערכה המקנה לך את החופש לא להישאר עם מישהו אחד או מישהי יותר מכמה שבועות
או אז שמתפתחים להם רגשות אינטימיים , הערכה מסייעת לנו להשתחרר מהם והיא מגינה מאינטימיות באופן מוחלט , מומלצת לפגועים במיוחד. 


ידיד\ה  לעת צרה ניתן לרכוש אותם במגוון סיגננות  הכי בטוחים הם אלו שבכלל לא בקטע של נשים אלו ממש מומלצים לאינטימיות בטוחה ולא מלאה. 


כולנו בשלב זה או אחר בחיינו פתחנו את ליבנו נתנו אמון טוטאלי ונפגענו כולם! אז מי מסתתר מאחורי המסכה? חתול מפלצת או ילדה פגיעה? 


האמת היא שכולנו מפחדים מאינטימיות גם אם אנחנו מודעים לכך וגם אם לא, האינטימיות היא צורך אמיתי כולנו זקוקים למישהו שיהיה חבר, שותף מישהו לפתוח בפניו את הקשיים והפצעים שאנחנו סוחבים איתנו. 


, רק מה היינו רוצים שהצד השני ( "הוא קודם" ) יוריד את ההגנות ואני יישאר קצת לבדוק אם זה בטוח, אז זהו זה שאין בטוח ולהיות באינטימיות עם האחר ועם עצמי דורש תהליך עם אמיץ להיות מוכן לעבור דרך הפחדים והחולשות דרך אותם דברים שלא הייתי רוצה שיידעו עליי. 


מאיפה מתחילים? שאלה פשוטה תשאלו את עצמכם מה לא הייתי רוצה ש ...(ל אחד שימלא את השם המתאים לו ) יידע עליי ?
לקחת 1 ק"ג אומץ , להוסיף ביטחון עצמי, וקורטוב של הומור  ולכו ספרו לו...מה שלא תהיה התגובה יצאתם מנצחים ועוד טיפה התקרבתם לעצמכם, תגובות קשות מדי לא למערכת בבקשה זה רק כתבה 
וזו רק דעתי ואם בכל זאת דיבר אליכם פה משהו יאללה , קחו את עצמכם באומץ לפתוח מרחב אחר בחייכם של אינטימיות ואהבה.



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)