חוף הים , שקט אני מתמקמת לי בשלווה על החול החם , נושמת אוויר של ים , ששש....מנוחה , עשר דקות לא עוברות והנה עוד ס.מ.ס נכנס... באוטומט אני קמה לי מכסא הנוח מושיטה יד ועונה , וחוזרת לצלול לתוך השלווה והמהום הגלים.
ושוב פעם תגובה , מרימה את היד להחזיר תשובה והטלפון מצלצל ובראש עברה לי רק מילה אחת – דייייייייי!!! פשוט די ,עד כאן ! עד הים !
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד כמה שעות בים , יכלו לנקות הכול , זה לא ממש משנה באיזה סיטואציה אני נמצאת בחיים , אני מגיעה לים אני נרגעת , קצב הגלים תמיד תזכורת בשבילי שהחיים באים בגלים , לפעמים שפל לפעמים גאות והם תמיד מחזוריים, הכול זמני והכול נתון כל רגע לשינויים.
כן , הטכנולוגיה היא נהדרת אפילו נפלאה, בתור מי שנעזרת המון באינטרנט ובטלפונים ובכל גאג'ט שהקדמה יכולה להציע , הבנתי שזהו זה אנחנו שבוים בסוג של מאסר , אין לו ברזלים, אין שערים גדולים שננעלים אחרייך ובכל זאת אסירים של הטכנולוגיה.
הטלפון הנייד שבהחלט , אחת ההמצאות הנפלאות ונועד לייצר תקשורת טובה יותר בין אנשים נהפך למכשיר שליטה.
כל הזמן דלוק המכשיר הזה , נכנסים לסרט הטלפון מטרטר , גם אם הוא על שקט עדיין לא נמצאים שם, יושבים לפגישה עם חבר , הוא מטרטר , בים מטרטר ....יושבים לאכול במסעדה הוא מטרטר ...
לפעמים אפשר לשבת עם חברים בפאב והם בכלל לא שם , הם עסוקים בחיפוש המקום שאנחנו יושבים בפייסבוק בשביל להודיע לעולם על מיקומם , היי אני כאן, מה נהיה אנשים? מה נהיה ?
לפעמים נדמה לי שאנשים הולכים לים או לאיזה פאב נחשב רק בשביל הסטאטוס ,ולדווח שהם היו שם , אלו שממש " אסירים" למופת גם דואגים לדווח עם מי בדיוק הם שם.
פייסבוק או...פייסבוק ואין לי שום דבר נגדו משתמשת בו הרבה , במיוחד לעניינים עסקיים וגם קצת חבריים ובתור מי שעוסקת באמנות ולשם האיזון , חייבת לציין שהרשתות החברתיות והאינטרנט עשו לי רק טוב והביאו אותי לתערוכות ועוד יביאו שאין סיכוי שהייתי מגיעה אליהם לפני 10 שנים.
ועדיין... שאני רואה אנשים אשר חושפים פרטיים אישיים לחלוטין שקשורים לבת\ בן הזוג שלהם , כשאני רואה אנשים שמדווחים באדיקות. ומעלים צילומים באובססיביות לרשתות החברתיות , על כל צעד ושעל שהם עושים...נראה לי שקצת , קצת נסחפו....
איפה הפרטיות? איפה האינטימיות בין בני זוג?ומה קרה לסת ם שיחה חברית מבלי לדווח או , לא להפסיק לרגע את טרטור הטלפון.
סוג של מערכת שליטה לא ממש בריאה כי בסופו של יום באף מקום אנחנו לא באמת נוכחים עד הסוף, כי שהטלפון לא מפסיק לטרטר ושבאמצע בילוי הדבר היחיד שמטריד הוא לדווח ולשתף...אנחנו לא ממש נוכחים לא כאן ולא שם.
היום, " קם הגולם על יוצרו " לדעתי אנחנו ממש על הקצה , ואצלי הים היה הקצה , בהחלטה של רגע אך שלא נראה לי שאני אחזור ממנה בזמן הקרוב, החלטתי שבים – אין טלפון פשוט כבוי מת ! מנותק , השם ירחם , ערב , בוקר צהריים חול, שבת בים הנייד כבוי!
מה אני אגיד לכם תענוג , קיבלתי את הים בחזרה .... נראה לי שאני הולכת להרחיב את זה לעוד כמה מקומות בחיי . ..
הזמינות הזו , העדכונים השוטפים והדיווחים הם בסופו של יום רק עניין של שליטה ... וזה הרי דבר ידוע לא משנה עד כמה הטכנולוגיה עוד תתפתח והיא רק בתחילתה ...לחיים יש דרך משלהם . וככל שמנסים להיות יותר בשליטה ככה אנחנו נעצרים ומאבדים את הזרימה.
מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)
כשהייתי בתיכון (וזה היה לפני 30 שנה) לא רציתי ללכת ללמוד מחשבים כי כבר אז היתה לי הרגשה שזה הולך להיות גולם שיקום על יוצרו. אחרי הצבא כבר לא היתה לי הרבה ברירה והסכמתי ללמוד להפעיל את הדברים שהייתי צריכה בשביל העבודה. גיליתי שהשד לא כל כך נורא.
השבמחקבזמן שקראתי את המאמר הזה, הייתי בטלפון עם בזק שתיקנו לי תקלה בתא הקולי. אנחנו החלטנו שכשאנחנו רוצים להתעורר בנחת בבוקר, מי שמחפש אותנו יכול להשאיר הודעה. בשביל זה אנחנו משלמים כמה שקלים בחודש. הבעיה היתה שהבוקר הוא לא הפסיק לצלצל אז לא היתה ברירה אלא לענות לפני שזה ישגע בעיקר את המתבגרים שבחופשה...
לאנשים שומרי שבת יש יממה בשבוע שבה הם לא עונים לטלפון, לא נכנסים למחשב, ובקיצור לא נותנים לקידמה לנהל להם את החיים. אני חושבת שגם אנשים שאינם שומרי-שבת יכולים להחליט על יום בשבוע, לא חייב להיות דוקא שבת, שבו שמים את הקידמה בצד ופשוט חיים. וגם אם מתקבלת הודעה, זה לא אומר שחייבים לענות מייד. ויש אופציה להשקיט את הפלאפון גם בלי לשים אותו על רטט. ככה הוא זמין למקרה חירום, וגם אפשר לבדוק אחר כך אם מישהו חיפש אותנו או השאיר הודעה גם בלי שזה יפריע לנו בזמן המנוחה.
לא יודעת כמה אפשר להגיד על זה שהגולם קם על יוצרו. בסך הכל אנשים בוחרים בזה. הם אולי נשלטים על ידי תשתיות תקשורת, אינטרנט ומדיה, אבל זה מתוך בחירה.
השבמחקברור שאפשר להתווכח על זה מאלפי זוויות שונות והרבה דברים כאן הם תלויי הגדרה וקשורים כבר לפילוסופיה הפרטית של כל אחד.
אבל בתכלס, אם כבר גולם - אז זה הצורך באינדיווידואליות שהעלנו על נס. ופייסבוק זו לא הבעיה הכי גדולה שהוא מעורר...
נכון שני , זה לא נורא ואפשר להשקיט אותו, זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.
השבמחקתשתיות תקשורת , זה טיפה יותר מורכב מזה , עניין האינדוודואליות כבר מעורר בעיות כמעט בכל תחום אפשרי , האגו האגו...לאט לאט נהיה מפלצת.
השבמחק