דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מציאות

מילים בונות כוונה, המעשים יוצרים את המציאות

 למילים יש כוח רב ועוצמתי לבנות מציאות, אך ללא מעשים המילים הריקות נשארות באוויר ורק יוצרות אשלייה , לפעמים קשה לנפץ את האשלייה ולוקח זמן להיישיר מבט למציאות ולבדוק האם המילים נהפכו למציאות או נשארו הגדר כוונה פנטזיה או אשלייה.  © Lila Benharush  אדם אשר המעשים שלו והמילים שלו אינם תואמים חי בפיצול בלתי נתפס, מילא מול העולם , אלא בעיקר מול עצמו.  דווקא בעולם הרוחני ועם אנשים שכביכול עושים עבודת מודעות , שם מצאתי את הפיצולים החזקים ביותר , כן העולם הוא ראה כנראה שגם בי  זה קיים  במידה כזו או אחרת.  הפיצול הזה יוצר בלבול הטעייה ובדיוק ההפך ממה שהעולם הרוחני  מתיימר להיות , אוהב , מקבל כנה ואותנטי , כמה קשה לנו פשוט להיות אותנטיים , אמיתיים , כמה מפחיד פשוט להיות?  כנראה שמספיק מפחיד בשביל לא להיות אותנטיים וזיופים גם הם ממש טובים בסופו של דבר תמיד מתגלים ונחשפים.  לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

אז מה דעתך ? מאת: שובל אלוני

לכולנו יש דעות, כאלה ואחרות. יש לנו דעות מגובשות לגבי איך החיים צריכים להראות, איך אנשים אחרים אמורים להתנהג, מה הם צריכים לחשוב. אנחנו יודעים מה טוב ומה לא טוב, מה בסדר ומה לא בסדר, מה נכון ומה רע. לרגע איננו מטילים ספק בצורת החשיבה הזו בתוכנו. כשאני מסתכלת על עצמי לרגע, איך אני יודעת מה אתה אמור לאכול או לעשות, פתאום זה נראה לי אפילו מצחיק. אבל אנחנו כל כך התרגלנו להתווכח ולהתעמת עם כל דבר וכל אחד, עד כי הסכמנו לקבל את זה ככורח המציאות. אנו חשים חובה ואפילו מעין אחריות משונה להביע את דעותינו ולהילחם עליהן. מדוע זה קורה לנו, והאם ניתן להיות עם ולהרגיש בלי? מהי דעה, וכיצד היא נוצרה? אני מזמינה אתכם להסתכל על החיים כעל רצף של התנסויות: אנחנו חווים משהו בחיים שלנו, לבד או עם אנשים אחרים. החוויה מצטיירת בתוכנו כמשהו נעים או לא נעים, מקדם או מעכב וכו', וכך מיד מצטרפת אל ההתנסות פרשנות פנימית (כמו: טוב או רע, נכון או לא נכון), ובעקבותיה באה המסקנה, שמתגבשת בתוכנו לידי משהו סופי ומוחלט. למשהו הסופי הזה אנו קוראים בשם "דעה". נניח ונפגענו (נכון יותר

אונת מוח ימין עושה מדיטציה והאונה השמאלית מפריעה לה

Lila Benharush   המוח שלנו מחולק לשתי אונות , האונה השמאלית והאונה הימנית , האונה הימנית היא הנעימה והכיפית שבינהם , את האונה הימנית אנחנו נפגוש בזמן חופשה ,בזמן מדיטציה , הליכה , ספורט , בסקס וביצרתיות ואומנות. המוח השמאלי הוא ה"מורה " הקשוח המטיף המבקר החלק הלוגי והשולט הוא מהווה כמינמום 80% מחיי היום יום שלנו וקולט ומעבד מידע כל היום , הוא מעיין קולטן לגירויים החיצוניים שם באונה השמאלית גרים הפחד, הלחץ והסטרס...מה שיותר נפוץ במחוזותינו מטיול בדמיונות מוח ימין וללה לנד סוג של פיצול אישיות שכנראה קיים בכל אחד מאיתנו ועדיין כל אונה במוח משלימה האחת את השנייה , כל עוד הן באיזון ...אז מה הבעיה ? רב הזמן אנחנו מקדישים למוח שמאל שם אצורים גם  הזכרונות שלנו וההקשרים שאנחנו עושים מהעבר על העתיד ...האונה השמאלית אף פעם לא נוכחת באמת ופעילות יתר שלה גורמת לגוף לשחרר הורמונים כגון: אנדרנלין שרק מעלות את הלחץ עוד ועוד ואחרי זמן מסויים גורמת להתמכרות ללחץ ...כן כן בדיוק כמו בסמים גם ללחץ אפשר להתמכר  וההתמכרות הזו לא ממש יוצרת לנו נחת ומרגוע הרבה התקפי לב, שבץ

להרגיש לפני שזה קורה

לייצור את מציאות חיינו , כמה מדברים על זה בשנים האחרונות המון...כמה מאיתנו כבר קמו לשבוע - שבועים של שמחה שנמסו לאיטם שראינו שהמציאות הפיזית אינה משתנה אני גם בטוחה שהמון חוץ מהעובדה שזה ממש לא משנה ממה אנחנו מתרגשים או למה , כל מחשבה שלנו , כל שינויי ,שאנחנו רוצים לייצור חייב להיות מלווה ברגש , כן , כן הרבה מורים רוחניים מדברים על זה ואין דבר יותר קשה מזה לפחות בשבילי להתרגש לפני שהמציאות הפיזית שלנו משתנה כאלו זה נמצא כבר כאן ממש בתוך החיים שלנו ככה קורה שהרבה פעמים שאני קוראת ספרים רוחניים כאלו ואחרים , אני מוצאת את הקול הסקפטי מבפנים אותר ...בלה...בלה.. בלה תנו לי את מה שאני רוצה ואז מבטיחה להתרגש ולקפוץ משמחה אז זהו שלא  , כל מי שעסק אי פעם ביצירת מציאות  או שינוי בחיים ודרך החייים יודע שאפילו שהמיינד והמחשבה שלנו חושב או משנן 200 פעם ביום מחשבה כזו או אחרת התוצאות שלהם במציאות יבואו רק אם נרגיש כבר כאלו המציאות אותה אנחנו רוצים כבר שם  נכון, המיינד שלנו רגיל לקבל הסברים הוא אולי אפילו יכול לסנן אלינו ברוע לב תסתכלי על המציאות זה לא קורה , זה לא יכול להיות  ו