דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2010

להחליף תוכנה

כ בר חודש שלם שאני מקטרת על מערכת ההפעלה של שליחת הניוזלטר האקזיסטינס שומע והנה הודיעו לי חגיגית שמחליפים תוכנה , חיכיתי וצפיתי לבואה הנה יפתרו כל הבאגים המעצבנים והנה הגיעה היום והתוכנה הוחלפה...נראית יפה עם שלל של פונקציות תפעוליות חדשות . בשמחה וששון נכנסתי לתוכנה החדשה וגילתי שאני לא ממש יודעת לתפעל אותה המסך נראה אחרת, הכול נראה יפה ועדיין כל כך זר שונה עדיין עם עידוד קטן לעצמי התחלתי לערוך את הניוזלטר ומיד השמחה התחלפה לה בקיטורים חדשים , התוכנה הזו לא נוחה ! היא הכריחה אותי לצאת מאוטומט העריכה הרגיל שלי ולשנות כמה דברים וזה בכלל , בכלל לא נוח כבר הרהרתי ביני לבין עצמי וגם הועלתה האפשרות מול נציגת השירות המקסימה והמאוד סבלנית יש לציין. שאולי רק השבוע אני אערוך בתוכנה הישנה והיא תעביר לי לחדשה , האפשרות נשללה ... תעבדי בחדשה  היא השיבה לי את פשוט לא רגילה תראי שהיא הרבה יותר טובה וזה בדיוק מה שקורה לנו בחיים. פעמים רבות אנחנו רוצים להתחיל שינוי עושים, מבקשים מתחננים וזה ממש לא משנה באיזה תחום בהרגלי הקריירה , מערכות היחסים שלנו או כ ל דבר אחר ... מלאי מרץ ועם תחושת אנחה גדולה החדש

הילד והפרפר

מכירים את הסיפור על הפרפר ומורה הזן? למי שלא היכנסו כאן תוכלו לקרוא אותו במלואו ומי שכן יכול לדלג על החלק השחור ... זהו סיפור זן הודי ילד קטן מגיע לביתו של הגורו , הוא רואה אותו אוחז בידו דבר מה . ניגש הילד לגורו ושאל אותו מה יש לך ביד? עונה ל ו הגורו , גולם ובתוך הגולם ישנו פרפר יפיפה וצבעוני שבקרוב יפרוץ את הגולם ויצא לעולם. "אני יכול לקחת אותו איתי הביתה?"  שואל הילד? כן , עונה לו הגורו בתנאי שתבטיח לי שכאשר הפרפר מתחיל להכות בכנפיו בכדי לצאת מהגולם לא תעזור לו. הילד מבטיח לגורו לא לעזור לגולם ויוצא אל ביתו . לאחר 4 ימים של ציפייה הפרפר מתחיל להכות בגולם ומבקע אותו , הילד התייסר כאשר שמע את כנפיו של הפרפר מנסות לפרוץ את הגולם...הוא ראה את חולשתו של הפרפר ועדינותו והחליט למרות הבטחתו לקחת את הגולם וליצור חריץ קטן שהפרפר יצא. הוא פתח את החריץ פרפר יפיפייה וצבעוני נסק החוצה ומיד נפל, עצוב ובוכה לקח את הפרפר ורץ אל הגורו...עזרת לפרפר שאל הגורו ? כן ענה הילד הוא היה כל כך תשוש ועייף ונדמה היה שלעולם לא ייצא משם לבדו. ובכן ענה לו הגורו בעזרתך למעשה הרגת את הפרפר , במאבקו של

להכנס לעומק

השבוע ישבתי לארוחת צהריים בצהריי יום חם ולח כיאה למדינתו ביולי- אוגוסט, מדהים איך בכל שנה נשכחת מאיתנו העובדה שחם כאן! בתאי המוח האחרונים והמזיעים  שנשארו לי  ניהלנו שיחה על עניינים עסקיים אני שברתי את הראש בדרך להביא עוד לקוחות והוא נתן  לי עצת זהב קטנה כמעט מובנת מאליה שתקפה בעיקר גם לחיים. " את צריכה לחשוב איך להוציא ממה שקיים יותר , לא לצאת החוצה לחפש אלא למצוא יותר במה שכבר קיים" פשוט אה...כמעט פשוט מדי בכדי להיאמר ובכל זאת עצה מדהימה שרציתי לשתף גם אתכם בה. יש לנו את הנטייה כחלק מהעולם המערבי שלנו לעוד ועוד, כל הזמן עסוקים בלהביא מקורות חיצוניים נוספים לתוך סל החיים שלנו העסקיים האישיים במקום שנייה להסתכל פנימה לראות מה שקיים ולעשות קודם כל את הטוב ביותר ממה שיש לתת עומק לקיים לפני שרצים החוצה ועושים הרבה אך ברמה השטחית, תופס על כל דבר בחיים, אז הנה לפניכם תעצרו רגע תסתכלו על מה שיש ותראו איך בתוך הקיים אפשר לייצור עומק ומשמעות גדולה יותר. אז תודה לאסי על התזכורת החשובה להיכנס פנימה ולהעמיק ואז הגדילה מתקיימת באופן לגמרי טבעי. ימים יפים ואהבה לילה

החלטות וצמתים בחיים

החיים שלנו מלאים בצמתים בהחלטות, לא פעם יש את המחשבה מעניין מה היה קורה אם הייתי בוחרת אחרת ממש כמו בסרט דלתות מסתובבות, הלוואי והיה לנו מעיין קדימון כזה בסופו של דבר מה שנראה רע בהתחלה יכול להיות נהדר ובכל זאת בחיים אין לנו את העלילות המקבילות האלה ברב המקרים ההחלטה תמיד נכונה לאותו זמן והדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להקשיב לבטן עמוק פנימה. השאלה מי מחליט את ההחלטות האלו? האם אני מחליטה אותן ? האם הפחדים שלי מחליטים אותם? שאלה? פעמים רבות הפחדים שלנו מכתיבים לנו החלטות ואנחנו אחריהם לא ממש מודעים שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, המיינד שלנו מתוחכם כל כך שהוא נותן לנו תירוצים הגיוניים לכל דבר והחיים יש להם דרך משלהם הגיון לא ממש משחק תפקיד פה... אלו המצבים שאני מחליטה לא להחליט לפחות לאיזה כמה ימים לתת למידע קצת להתבשל בתוכי ככה עמוק בגוף... לפעמים ההחלטות האלו לבד מגיעות לפעמים צריך הרבה סימנים מהיקום לדעת שכן זו הדרך לכאן בדיוק צריך ללכת כל מה שנדרש זה הקשבה מלאה לכל הסימנים המאוד ברורים שהיקום שולח ... ויש סימנים כל הזמן רק צריך לעצור ולהקשיב. אז אני בצומת עומדת קצת בצומת הזו ונותנת לע