יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

לחיות את המסתורין ללא ציפיות









הנה סופשבוע ארוך לפנינו ואחרי החגים כבר כאן ! אז איזו רשימת ציפיות הכנתם לעצמכם לשנה הקרובה ? אני ביקשתי לרצות ומבלי לצפות הכי טוב! מה שיש טוב! 
ציפייה ? מצד אחד ציפייה יכולה לדחוף אותנו למקומות טובים מהצד השני ציפייה היא משהו בלתי אפשרי לחלוטין שהיא תלויה בגורמים אחרים חוץ מאיתנו. 
ציפייה האמת היא פשוט התרחיש האופציונאלי של העתיד זה יכולה להיות ציפייה לעוד חמש דקות וזה יכולה להיות צפייה לעוד שנה ... שורה תחתונה באמצעות הציפיות אנחנו בונים אשליות , מצפים לאושר , מצפים לאהבה , מצפים לעתיד טוב יותר או כל אחד לפי צרכיו אז   למה יש הרבה אכזבות בדרך...חחח כי נרצה או לא נרצה לא באמת יש לנו שליטה על כל הסובב אותנו בחיים השליטה היחידה שיש לנו זה באופן התגובה שלנו כלפי המציאות.
שאנחנו מצפים אז מתחילים להניח  הנחות וזהו תחביב אנשוי מאוד.. מאוד ... מסוכן למה מסוכן כי אנחנו מקבלים חצי תמונה ומיד מתחילים להניח הנחות על בסיסם אנחנו מחליטים החלטות וזה פעמים רבות בכלל נוגד את מה שהתכווננו אליו מלכתחילה.
ההנחות שאנחנו מניחים מבלי לשאול לא פעם הורסות לנו חברויות ומערכות יחסים אינטימיות  ומערכות יחסים עסקיות  הנחת הנחות מביאה אותנו לספר לעצמנו " סיפורים " אנחנו מאמינים בסיפורים האלו שלא תמיד קשורים למציאות והצרה שאנחנו מתחילים להתנהג ע"פ הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו רב הזמן זה רחוק מהמציאות.

  המיינד שהוא כלי נפלא שהוא משרת אותנו ולא אנחנו אותו  שלנו זקוק להסברים כל הזמן קשה לו רק סתם לחוות ויחד עם האגו הוא רוקם לו הנחות וסיפורים שרחוקים אלף שנות אור מהמציאות.
..  מרחיקים אותנו מהחיים ומרחיקים אותנו ממה שקיים כאן ועכשיו ואין זמן אחר אין משהו אחר חוץ מעכשייו אז ציפייה מעצמי להשיג מטרות מסויימות בחיים זה טוב אך חשוב לעצור מדי פעם לראות מה קיים במציאות ואם ההאחזות שלנו בציפייה וב"סיפור " הרבה יותר חזקה מהמציאות אז אנחנו בבעיה ...
לחיים יש דרך משלהם לא תמיד נבין למה , לא תמיד נבין איך זה לא טוב , זה גם לא רע אלו החיים  שהתחלתי לעשות מדיטציה ועבודת מודעות ציפיתי שאגיע מתשהו לאיזשהי נקודה בה הכול יראה ורוד, לא האתגרים בחיים באו והלכו , היו ימים טובים היו ימים רעים ובסופו של דבר  ככל שאני הולכת בדרך הזו אני  לומדת שכמה שפחות  ציפיות ככה יותר טוב החיים האלו זה סוג של מסתורין שעבודת המודעות רק פותחת אותנו בהם לעוד ועוד אפשרויות, ואם אנחנו מצפים לדרך מסויימת לשביל מסויים אז אנחנו רק סוגרים לעצמנו עוד הרבה דרכים וחווית מופלאות ...אז השנה אני מזמנת לעצמי ללכת בדרך עם כמה שפחות ציפיות, לאהוב את מה שיש כאן ועכשיו ולהנות מהמטריקס הזה שנקרא חיים מבלי יותר מדי הסברים. 


אהבה לכולם 
לילה

יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

צריך להיות???


לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה צריך להיות"
זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי
 אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות.






















בגלל שאנחנו מקובעים בתבניות מחשבתיות החיים עוברים במרווח צר , לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים להבין בהגיון איך זה יכול לקרות במציאות? והמציאות תמיד השתקפות של "ההיגיון" שלנו של החשיבה המוגבלת שלנו .
פעמים רבות שאפשרויות חדשות נפתחות בפנינו בחיים, דווקא אז אנחנו מסבירים לעצמנו שזה לא יכול להיות משהו "מקולקל כאן מסרבים להאמין לניסים שמתרחשים בדרך והמיינד מיד "מסדר" לנו חזרה
 לדפוסים הישנים שלנו מאוכזבים מעצמנו קצת אפילו כועסים ועדיין חוזרים לפס הצר של האפשרויות שאנחנו מכירים כבר לתבניות הישנות, נאחזים במצבים ,באנשים ובמקומות מוכרים אולי השמות משתנים אך הדפוס הכללי לא ...והפעם גם עם שיפוט האשמה עצמית שבכלל, בכלל העזנו לראות עוד אפשרויות.
 מאשרים לעצמנו שוב ושוב ש"ידענו" שזה לא יכול לקרות מסתפקים בחלק הצר שדרכו אנחנו רואים את העולם, חזרה לתבניות.
רגרסיה אחורה בתהליכי מודעות ושינוי בחיים היא טבעית לחלוטין וגם אין יותר מדי ממה לחשוש, מכיוון שארי זמן כזה או אחר כל אחד בהתקדמותו שחזרנו לתבניות הקבועות של " איך צריך להיות בשבילי "
משהו מתעורר בנו מזכיר לנו שכבר ראינו אפשרויות אחרות...אחרי שראינו אפשרות אחרת של חיים , אחרי שהרחבנו את התודעה שלנו לעוד מקומות אי אפשר לחזור אחורה גם אם אנחנו משחקים אותה קורבן ומספרים לעצמנו הרבה סיפורים...אי אפשר לחזור לאחור המחיר הוא ניתוק מאנשים, מקומות, מקצוע מה שהגדיר אותנו ואין דבר יותר מבהיל מלהיות במרווח של בין ישן לחדש.
החיים מסתבר הם לאמיצים בלבד … כאלו שלמדו לאהוב גם את המופשט ולמדו להבין שלכל חלום יש אינסוף אפשרויות להגשמה ולא הם לא תמיד בדרך שחשבנו "שצריך" להיות
 אהבה
לילה

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

זהירות שואבים אתכם

מכירים את אותם אנשים שהנוכחות שלהם גורמת לעייפות ? שקובעים פגישה ואז מבטלים אותה ? שהדבר היחיד שקיים זה הם והצרכים הפרטיים שלהם? הם אנשים מלאי שופעי קסם וכריזמה , מעיין ילדים נצחיים שמהלכים קסם על אנשים ואז כמו ילדים דורשים תשומת לב מתמדת ., מאשימים, לא לוקחים אחריות על ההתנהגות שלהם , אומללות וקורבנות הם התחושות של בסיסם הם חיים, תמיד יאשימו את האמא שלהם למרות שהילדות שלהם מזמן כבר לא כאן, מזג האוויר אשם הממשלה , המערכת רק לא הם, "הם" רק קורבנות של הבריאה הזו, נעלבים ופוגעים כמו ילד בן ארבע שמשתולל בחוסר סיפוק ורוצים שצרכיהם ימולאו עכשיו!הם גורמים לך לחשוב שאם צרכיהם לא ימולאו הם יקבלו התקף לב, חרדה או לחץ דם גבוה " בגללך

הצורך הזה בסיפוק צרכים מיידי מביא אותם למערכות יחסים עם העולם קצרות, דרמטיות ודיכוטומיות שחור – לבן בלי שום גווני אמצע והחיים מורכבים בעיקר מגוונים.

שהם מסיימים לשאוב אנרגיה ממישהו הם עוברים לאחר... בציפייה ילדותית שמישהו או משהו מבחוץ ימלא אותם, הם יכולים להופיע בדמות של מאהב, אמא אשר נהנת מכוח ההשפעה שלה על ילידה ואמונות שליליות שטיפחנו בנוגע לחיים ואיך לחיות.

אז למה אנחנו בכל זאת נמשכים לשואבי אנרגיה האלו ? הרי לטנגו נדרשים שניים, לא

שואבי האנרגיה ממלאים תפקיד מאוד חשוב בחיים שלנו, אם אנחנו שם גם אנחנו שואבים מהם אנרגיה כמו בסמים יש דילר שמספק אותם ויש מכור יש בניהם תלות הדדית ובכל זאת מה הסיבה האמיתית?

ההתמודדות עם שאב אנרגיה והרגשות השליליים שהוא מחול בנו , כעס, פחד, חרדה הם הסחת דעת מצוינת מאשר להגשים את החלומות שלנו , בזמן שאנחנו מתמודדים איתם החיים נראים פחות מאיימים מאשר הגשמת החלומות שלנו.

מסתבר שהגשמה עצמית ומימוש החלומות שלנו בחיים מעורר בנו חרדה נוראית , האור לא החושך מפחיד אותנו, זיהת שואב אנרגיה בחייך כנס שנייה פנימה ובכנות עם הרבה סליחה עצמית לומר לעצמך עם מה אני לא רוצה להתמודד ? מה החלומות שלי ? למה אני לא חי אותם? וזוהי העזרה והאהבה

הכי גדולה שניתן לתת לאנשים סביבך להראות להם שאפשר ...

אפשר להכין רשימה פשוטה של דברים שממלאים אותי באנרגיה שלי עם עצמי ולפחות פעם בשבוע לעשות אותם. אז קדימה יש לנו חלומות לחיות, תעשו צעד אחד למען עצמכם האקזיסטינס יעשה שניים ! ואפשר לחיות את החלומות שלנו ! בדוק!



אהבה

לילה

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

מה יש?


היות וכל הזמן אנחנו רצים קדימה הלאה עסוקים במה עוד יש לנו להספיק ערב החג ( בהנחה שזה עובר
ברגיעה יחסית במחוזותיכם) הוא הזדמנות נפלאה לעצור ולראות מה כן ! מה כן הספקנו השנה הזו איפה כן גדלנו השנה הזו.
נטיית ליבנו המערבית היא למה עדיין לא עשיתי ואנחנו בהחלט יוצרים לעצמנו סערות מיותרות ואשמה על מה שלא " הספקנו" אולי רק הפעם נשנה פוקוס ונראה איך זה מרגיש ?
אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי לעצמי השנה היה כתיבת דפי בוקר , הכרתי את הרעיון ואפילו התחלתי כמה פעמיים ועדיין לא התמדתי והבנתי את עוצמתו רק בזכות סדנת דרך האמן שמיכל גזית הזמינה אותי אליו , הצלחתי להיכנס למשמעת הזאת יומיומית כבר 5 חודשים בלי יום אחד של פספוס.
וזו אחת המתנות שאני יכולה להמליץ לכם עליה לשנה שמגיעה לא יודעת בדיוק איך זה עובד , או מה עובד בלהתחיל את הבוקר את כתיבת 3 דפים של כל מה שיוצא בכל מקרה זה עושה טוב ! מעניין בהירות כזו שמנקה את המראה הפנימית שלנו על עצמנו והשיקופים ממולנו בחיים.
הנחיות לאייך לעשות את זה ומה נדרש יש בפינה של מיכל ואני ממליצה לכל אחד לנסות את זה מבלי לחשוב אלא פשוט לעשות.
אז לכבוד השנה החדשה סימנתי לעצמי כמה דברים קטנים שפרגנתי לעצמי מאז זו שחלפה , דווקא את אותם הדברים שבהם גדלתי הרי תמיד יהיה לנו עוד דברים שאנחנו רוצים להגשים ואין סוף לצמיחה האישית , זה עושה טוב להסתכל על ה"יש" פתאום לראות שדווקא עשיתי לא רע השנה הזו ולכם אני ממליצה רגע לפני ארוחת החג לעשות את הרשימה הזו לעצמכם.
שתהיה לכל אחד ואחת מאיתנו שנה של צמיחה, שנה של אהבה ושנה של שלמות ושלווה .
באהבה
לילה

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

לפני החגים

אוגוסט מאחורינו וספטמבר עמוס החגים והחופשות לפנינו אוטוטו נתחיל אם כבר זה לא התחיל לשמוע את המשפט " אחרי החגים" שמשקפים את תרבות "המחר כך" שלנו...מכירים אותה
אם אפשר לעשות מחר אז טוב יותר רק הבעיה היא שמחר לעולם לא מגיע  אמנם פיתחנו שלל תירוצים אך האמת שאין זמן אחר מלבד זה שקיים עכשיו מרות שבכל כוחנו אנחנו מאמינים בעבר ומתכננים להווה מבלי להיות כאן ועכשיו.
  זה רגע לעצור ולשאול את עצמנו מה הבטחנו לעצמנו שנה שעברה לעשות "אחרי החגים" הבטחנו לעצמנו איזה תוכנית כושר ? אולי הבטחנו לעצמנו ללכת ללמוד ואולי הבטחנו לעצמנו סתם להיות יותר נחמדים לעצמנו?
זמן טוב לבדוק אז אם יש לכם תירוץ כזה או אחר לדברים שהבטחתם לעצמכם אחרי החגים ועכשיו אתם מבטיחים לעצמכם שוב אופס...סימן שיש כאן איזשהי תקיעות.
  התירוצים האהובים עלינו הם " אין לי זמן" שזה לא באמת תופס זמן מתרחב ומתכווץ בהתאם לצורה שבה אנחנו מארגנים אותו הוא יחסי  תמיד...רב האנשים שבעשייה מוצלחת יודעים לעשות הרבה דברים בזמן קצר ותמיד יש להם עוד זמן .
עוד תירוץ אהוב עלינו במיוחד הוא " אין לי כסף" ופה קורה דבר מדהים ואני בטוחה לשכולכם זה קרה שהחלטתם שאתם רוצים משהו והתחייבתם עליו האקזיסטינס בדרכו המופלאה מביא את הכסף.
אז זה ממש לא משנה באיזה תירוצים אתם משתמשים הם רק תירוצים כן ...גם אחרי החגים זה תירוץ אז רגע לפני שתחל לה שנה חדשה , לפני שנטבול את התפוח בדבש ונחגוג עם המשפחה תחליטו ותעשו כבר מהיום , כברמעכשיו משהו אחד שהבטחתם לעצמכם והתוסס לו בגלל ...( כל אחד שיבחר את התירוץ שלו )  מהיום מעכשיו אין זמן אחר לעולם לא יהיה ומעולם לא היה
תעשו לעצמכם שנה נחמדה מלאה באהבה
שנה טובה לכם
לילה