יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

החיים שלנו מלאים בצמתים בהחלטות, לא פעם יש את המחשבה מעניין מה היה קורה אם הייתי בוחרת אחרת ממש כמו בסרט דלתות מסתובבות, הלוואי והיה לנו מעיין קדימון כזה בסופו של דבר מה שנראה רע בהתחלה יכול להיות נהדר ובכל זאת בחיים אין לנו את העלילות המקבילות האלה ברב המקרים ההחלטה תמיד נכונה לאותו זמן והדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להקשיב לבטן עמוק פנימה.  השאלה מי מחליט את ההחלטות האלו? האם אני מחליטה אותן ? האם הפחדים שלי מחליטים אותם? שאלה? פעמים רבות הפחדים שלנו מכתיבים לנו החלטות ואנחנו אחריהם לא ממש מודעים שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, המיינד שלנו מתוחכם כל כך שהוא נותן לנו תירוצים הגיוניים לכל דבר והחיים יש להם דרך משלהם הגיון לא ממש משחק תפקיד פה...  אלו המצבים שאני מחליטה לא להחליט לפחות לאיזה כמה ימים לתת למידע קצת להתבשל בתוכי ככה עמוק בגוף... לפעמים ההחלטות האלו לבד מגיעות לפעמים צריך הרבה סימנים מהיקום לדעת שכן זו הדרך לכאן בדיוק צריך ללכת כל מה שנדרש זה הקשבה מלאה לכל הסימנים המאוד ברורים שהיקום שולח ... ויש סימנים כל הזמן רק צריך לעצור ולהקשיב.  א

החופש לבחור בכל רגע בחיים ? אז האם יש לנו בחירה טוטאלית ומוחלטת בחיים ? האם אנחנו בוחרים או מונעים על ידי סוכני החברות שמופעלים עלינו מרגע היוולדנו? למשל למי להיוולד לא בחרנו , פשוט נולדנו לתוך מציאות מסוימת נהיה מרוצים או לא זה מה שיש ועם זה אנחנו לומדים לחיות או שבוחרים להתנתק כל אחד והחלטתו.    האם אני בוחרת כי התת- מודע שלי מאולף לרצות את הסביבה והחברה ? האם אני בוחרת לעזור לבן זוג מהפחד שאם לא ארצה אותו הוא לא יהיה בסביבה ? האם אני בוחרת ללכת ללימודים האם זה כי בדיוק מה שאני רוצה או שהחברה והסביבה החליטו ש"חייבים" ללמוד מקצוע?  © Lila Benharush     אז איפה חופש הבחירה   בעצם ? בכל רגע נתון והבחירה תמיד ככרכה בויתור על האפשרויות האחרות הבחירה והויתור הם שני צדדים של אות מטבע לא ניתן לבחור מבלי לוותר ולא ניתן לוותר מבלי לבחור.   הצרה היא שברב הפעמים הויתור שאנחנו עושים הוא בעיקר ויתור על עצמנו , רבה מהבחירות שלנו מונחות על ידי "טייס אוטומטי " שמנהל לנו את "הבחירות" אותו טייס אולף והותנה במשך כל כך הרבה שנים של

 בחיים כמו בחיים, ישנם הרבה הסתעפויות והתלבטויות בכל דבר ועניין במערכות יחסים, עבודה וקריירה , חברויות ועוד ככה זה החיים לוקחים אותנו בשבילים שמלאים צמתים  והסתעפויות. אז איך מחליטים באיזה שביל ללכת? האם זו הדרך  הנכונה או לא ? דבר ראשון אומרים כן לכל מה שמגיע , נמצאים שם בנוכחות מלאה ומתנסים והדבר השני הוא פשוט לשאול את השאלה הפשוטה , האם העבודה הזו \מערכת היחסים או  החברות הזו היא תוספת חיובית בחיים שלי ?  כן , ככה פשוט ! © Lila Benharush האם אני מקבלת אנרגיה ומוסיפה עוד צבע לחיים שלי או  האם זה יותר מוריד את האנרגיה שלי ומכניס כבדות ורצינות יתר לחיים שלי ? כמה פשוט שזה , ככה אני ואנשים מסביבי בוחרים להסתבך , לנתח , לקטלג ולתת למיינד לשלוט בנו ובעצם לעצור את זרימת החיים.   כל שאר השיקולים נובעים מפחד טהור , שיקולים שבאים מתוך המחשבה של " אני אסתפק במה שיש , החיים מלאים בפשרות " ושאר אמונות אשר לא ממש תורמות לנו לחיים מלאים וטובים יותר.  כל האמנות האלו של להתפשר למול החיים, למול המציאות שייכות בעיקר לאנשים שאנרגיית הפחד שולטת בהם , שבאים מתו

החיים שלנו מלאים בצמתים בהחלטות, לא פעם יש את המחשבה מעניין מה היה קורה אם הייתי בוחרת אחרת ממש כמו בסרט דלתות מסתובבות, הלוואי והיה לנו מעיין קדימון כזה בסופו של דבר מה שנראה רע בהתחלה יכול להיות נהדר ובכל זאת בחיים אין לנו את העלילות המקבילות האלה ברב המקרים ההחלטה תמיד נכונה לאותו זמן והדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להקשיב לבטן עמוק פנימה. השאלה מי מחליט את ההחלטות האלו? האם אני מחליטה אותן ? האם הפחדים שלי מחליטים אותם? שאלה? פעמים רבות הפחדים שלנו מכתיבים לנו החלטות ואנחנו אחריהם לא ממש מודעים שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, המיינד שלנו מתוחכם כל כך שהוא נותן לנו תירוצים הגיוניים לכל דבר והחיים יש להם דרך משלהם הגיון לא ממש משחק תפקיד פה... אלו המצבים שאני מחליטה לא להחליט לפחות לאיזה כמה ימים לתת למידע קצת להתבשל בתוכי ככה עמוק בגוף... לפעמים ההחלטות האלו לבד מגיעות לפעמים צריך הרבה סימנים מהיקום לדעת שכן זו הדרך לכאן בדיוק צריך ללכת כל מה שנדרש זה הקשבה מלאה לכל הסימנים המאוד ברורים שהיקום שולח ... ויש סימנים כל הזמן רק צריך לעצור ולהקשיב. אז אני בצומת עומדת קצת בצומת הזו ונותנת לע