דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית סבלנות

24 שעות והכול משתנה

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מאושו , הוא פשוט  להמתין קצת לפני התגובה ולתת לרגש ולא משנה מה הוא פשוט להיות, למלא כל חלל ותא בגוף עד שהוא פשוט משתנה © Lila Benharush שרגש אהבה , שמחה וצחוק משתלט עלינו אנחנו מקבלים אותו בברכה ופועלים יחד איתו ומדביקים באנרגיה הזו את כל מי שמסביבנו , אך שרגשות כמו כעס , קנאה , עצב משתלטים עלינו אנחנו נמצאים תחת מיסוך של רגשות שליליים , רעל נקי אשר גורם לנו לאבד במעט את השכל הישר ולפעול מוך אינסטינקט של אגו פגוע, שרק רוצה להעביר את הרעל הרגשי הזה הלאה למישהו אחר מילא היינו פוגעים רק באחר, אך הפגיעה היא בעיקר בנו , שכועסים והרגש מציף אותנו יש לנו נטייה להתנגד לו , מכיוון ש"כעס" , " קנאה " הם רגשות "לא יפים" קצת קשה לנו לקבל אותם, אך אם אנחנו מסירים את ההתנגדות ונותנים לרגשות האלו  ולרעלים ל"שטוף " לנו את הגוף 24 שעות של המתנה ללא יצירת תגובה או זריקת הרעל על אלו הסובבים אותנו פשוט משתנה למשהו אחר , רגוע יותר שקול יותר והכי חשוב ללא מיסוך רגשי עמוק שעולה בנו התנגדות לרגש שנחשב כרגש

מי בסרט? הם או אני ?

יש ימים כאלו שיש שקט טיפה ואנחנו מאפשרים לעצמנו , מעט אוויר מהשגרה , קצת יותר שעות של כייף וים וקצת פחות עבודה באחד הימים שלקחתי פסק זמן יזום מהשגרה , יצאתי מהחוף ונכנסתי היישר לתוך מהומת העיר , היה קשה מלהתעלם מהזרם והריצה הבלתי פוסקת באמצע שבוע כולם , בלחץ כולם ממהרים ...הרעש החיצוני הזה של הזרם הממהר של האנשים מסביב יכול תוך דקה לשאוב ...בזמן שישבתי במיני פקק למול מחסום רכבת שלא עלה ואחרי 3 דקות גרר אחריו צפצופים , צעקות וגם כמה ברכות לכמה אמהות ישבתי רגועה חייכתי ושאלתי את עצמי אז מי פה בסרט? אני או הם? מה לעזאזל אפשר לעשות חוץ מלהתקשר למוקד ולדווח על בעיה , למה אנשים מבוגרים יושבים על סיר לחץ מצפצפים, מקללים וכועסים ועל מי? על המחסום שהתקלקל?אולי על הזמן המבוזבז ...על זה שצפצף להם מאחור? אמנם אם זה היה נמשך יותר מ15 דקות בטח , הייתי גם מאבדת סבלנות ובכל זאת הסתכלתי על התגובות שמסביב וטיפה נבהלתי, ממתי הפכנו לחברה כזו קיצונית, ממתי עיכוב בכביש מוציא מאנשים כזו התנהגות??? ...קצת קשה לא להדבק בלחץ המסיבי שקיים כאן , מה כן יכול לעזור ? ההבנה שהכול הוא זמני בחיים כו