יום שישי, 29 ביולי 2011

השראה יומית



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שלישי, 26 ביולי 2011

על איימי ויינהאוס והרס עצמי

























צמרמורת נוראית עברה לי בגוף , ששמעתי על מותה של איימי ויינהאוס משום מה ובלי התראה מוקדמת התחלתי לבכות...מה שנקרא עם כל הלב , כמה הייתה קיימת בי הציפייה והרצון לראות סוף טוב לסיפור הזה וגם כי המוזיקה היא אחת הטובות שנוצרו משהו לגמרי אחר ששובה את האוזן והלב ומאוד רציתי לראות אותה מופיעה 

אמנם הסיפור של איימי היה כתוב בשירים שלה , כרוניקת מוות ידועה מראש  באלבום הראשון של פרנקי היא עוד ידעה לשיר שהיא לא יכולה לעזור אם לא תעזור לעצמך , אוליי היא הייתה ג'אנקי אך בחורה  כשרונית יוצאת דופן  שנדמה כאלו ממש לקחה החלטה לבצע את ההתאבדות שלה איטית וכואבת  לנגד עיניי כל העולם

העיתונים חגגו עליה בשנים האחרונות ואני בטוחה שכתבי הצהובונים למינהם, חשים באבדה הזו יותר מכולם כי מי סיפק להם חומר בוקר , צהריים וערב על ההשפלות שהיא העבירה את עצמה
. האלבום  שהביא את הצלחתה הגדולה וכנראה טמן בחובו גם את נפילתה הגדולה back to black 

היא שרה על הגמילה ושהיא לא , לא , לא רוצה אותה , אחר כך היא מסבירה שהיא מביאה רק צרות איתה והיא לא  טובה וזה אגב גם מה שהיא אמרה על האלבום פרנקי הראשון שהוא  לא היה מספיק טוב והיא לא יכולה לשמוע אותו...הרבה אהבות נכזבות היו אצלה ומילים כואבות וקול וואו...אחד לדור
ועדיין איימי, לא ממש אהבה את עצמה  ומי שלא אוהב את עצמו אף אחד לא יכול לאהוב אותו ולהיות איתו והכי עצוב שהיא מתה כמו שהיא הכי פחדה לבד במיטה ולקח שש שעות עד שמישהו מצא אותה

מלא כאב היה בה שהסמים לא הצליחו לטשטש היה נראה שהיא פשוט מדרדרת בקצב מסחרר ואחרי ההופעה בבלגרד זה היה ברור לחלוטין איימי פשוט לא רצתה לחיות יותר, אולי היא גם רצתה שפשוט נרים ידיים ממנה ויעזבו אותה בשקט היה עליה לחץ בלתי פוסק להוציא תקליט חדש והפאפרצ'י איך אפשר בלי 


, אחרת אי אפשר להסביר את ההרס העצמי המאסיבי שהלך החמיר את התקיפות של אנשים, המעצרים 
האלימות והמכות שקיבלה ונתנה השיטוטים בלונדון יחפה  ולעיתים רק עם חזיה בלילה בוכה במזג האוויר הלונדוני וקוקטליים של סמים שכל אחד אחר כבר היו הורגים מזמן...היא בחרה להרוס את עצמה  או יותר נכון להתאבד לאט ולעיני אלפי מצלמות ותיעודים, ברשת כבר היו אתרים שלמים עם הימורים על יום מותה
מה מביא ילדה יהודיה מבית טוב לכזו אובסיסביות של הרס עצמי? אולי ההצלחה המטאורית שלה ? אולי החיים הציבוריים?מה שבטוח שאיימי הענישה את עצמה אלוהים יודע על מה , גם בראיונות איתה היא אמרה שהיא רעה , לא טובה ושלא איכפת לה או שפשוט היא הייתה רגישה מדי ...אחרי כנסתו לכלא של בעלה לשעבר (שהיה לו חלק לא קטן בהריסתה וגם עכשיו יושב בכלא )מותה של סבתא ,צילומים והופעות מביכות ב2008 נראה שהיא רק החמירה את השפיטה כלפי עצמה.

לא קיים דבר גרוע יותר מאשר להיות האוייב של עצמך , לא לסלוח לעצמך ולא לתת לכאב ביטוי ולצאת החוצה , לכולם יש משברים בחיים גם חלק מאיתנו היינו בקצוות של אין דרך חזרה ועדיין לא משנה מאיזה גובה מתרסקים...תמיד אפשר לקום לאסוף את השברים ולחזור לחיים (דוגמא יפה בעולם המוזיקה היא דווקא ברטיני ספירס שהסיפדו אותה והנה היא שוב יוצרת )ואולי  היא הייתה נשמה פצועה מדי ורגישה מדי לעולם הזה , לפחות קיבלנו את המוזיקה ושיעור קצר ופשוט אם בנאדם לא רוצה לעזור לעצמו ,אף אחד ושום דבר לא יכולים לעזור לו ...איימי וויינהאוס גם ידעה את זה
 
מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שני, 18 ביולי 2011

התערבות אוהבת















אחד מההרגלים העמוקים ביותר אותם אנו לומדים, הוא להתערב בחיי אחרים. אפילו אם איננו מתערבים באופן אקטיבי יש סיכוי טוב שזה קורה בראש שלנו. ואז כאשר אנשים אינם עושים מה שאנחנו רוצים שהם יעשו, מה שבדרך כלל קורה, היכולת שלנו להירגע אינה קיימת. 
אם ברצונכם להתערב בהצלחה בחיים של מישהו אחר, נסו את הגישה האוהבת הזו. זה מתחיל עם קבלה, ממשיך עם הכרה המחוזקת על ידי הערכה ומסתיים עם המימוש.

רק בדרך זו אנחנו יכולים לעזור לאחרים להיות כל מה שהם יכולים להיות. ולמה עוד חיים אלה נועדו, חוץ מלאפשר לאחרים להיות כל מה שהם יכולים להיות. רק על ידי הפיכת האהבה למשהו מעשי בדרך זו, נוכל לרפא את הרגלי הביקורת, הקנאה וההאשמה שלנו. קבלו, הכירו והעריכו.

אין זה אומר שעליכם להסכים, לציית או להעלים עין. הפרדוקס הוא, שבתהליך עצמו נקבל אותו הדבר, לא רק מעצמנו, כאשר אנחנו הופכים למה שאנחנו נותנים, אלא יחד עם זאת גם מאחרים. מדוע? זה החוק!

" מוגש באדיבות : ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום ראשון, 17 ביולי 2011

לעשות את הצעד הראשון















 

מי מאתנו לא מכיר את התחושה הזו כי  אין לנו כסף , כי זה לא זמן טוב , כי זה לא הדרך כי אני לא רואה איך זה יתממש , לכולנו יש חלומות  לכולנו יש הרבה דברים בחיים שאנחנו רוצים להגשים  ובדרך כלל עוד לפני שהתחלנו סיימנו.

עוד לפני שסיימנו לכתוב ספר , אנחנו מוטרדים באיזה הוצאה אנחנו נוציא את הספר או המחשבה שאין לנו מספיק כסף להשקיע בעניין.

פעמים רבות לפחות אצלי תכננתי ואז כבר "ראיתי" בעיני רוחי את המכשולים שיבוא בדרך ואז מראש אנחנו מרפים את ידינו ואומרים אוקי אז לא עכשיו יבוא הזמן הנכון , רק שהזמן הנכון הוא תמיד עכשיו הוא לעולם לא יבוא .
בקיצור מבלי לשים לב אנחנו שמים לעצמנו רגליים כל הזמן, כשמעיזים לעשות את הצעד הראשון פתרונות ואנשים שמגיעים בדיוק בזמן הנכון עוזרים לנו להגשים את המטרות שלנו.

לפני שנה וחצי הייתה לי דוגמא קטנה לכוחו של הצעד הראשון ואמונה שמאז מלווה אותי, בכל פעם שהספקנית שבתוכי מתחילה להשמיע קולות של אי נחת או בקיצור מסבירה למה לא כדי להתחיל ...לשמחתי הספקנית הזאת הולכת וקטנה.

הוזמנתי לתערוכה שבהחלט היה לי עניין להיות בה, רק מה העיתוי היה קצת צפוף הייתי יומיים לפני טיסה להודו ולא באמת ידעתי מה אני רוצה להציג ... ואיך.

בעיני רוחי כבר בסיום השיחה ראיתי את העבודה ואת השילוב עם פרספקט ושרשראות ברזל , רק ה לא עבדתי מעולם עם פרספקס ובכל זאת התקשרתי אחרי יום ונתתי דוגמא לעבודה + ההסברים הכול בדמיון זה יופי אך איך מעבירים למציאות ???
נסעתי
חזרתי
והיה לי שבוע להכין את העבודה , החלק הקל הציור והצילום כבר היה מוכן, מה אני אעשה עם הפרוספקט מלמלתי לעצמי ואפילו ביקרתי את עצמי קלות, מה את מבטיחה לעשות משהו שאין לך מושג איך??? התחלתי כבר לחשוב על " שיחת התנצלות" 
   
הלכתי לפתח את הצילומים ומיד שחזרתי התחלתי לסרוק את האינטרנט , בזמן שאני מנסה להבין מה בדיוק אני צריכה ואיך לעזאזל אני מכינה להם סרטוט ממוחשב לעניין , קיבלתי בקשת חברות באחת הרשתות החברתיות , אישרתי המשכתי לא ממש התייחסתי לזה .

בשלב יותר מאוחר משהו קרא לי להסתכל על הכרטיס של הבחור והפלא ופלא " סטודיו שמקים תערוכות מדע ב...כן כן פרספקס " מיד שלחתי הודעה  והנה כחלק מהניסים והאנשים שהיקום מביא בדרך קיבלתי הסברים , סרטוט מדויק לעבודה וגם בית מלאכה שזול אמין ויכול לבצע את העבודה תוך יומיים...!
 
מאושרת ושמחה מהעזרה הבלתי צפויה ,ניגשתי לבית המלאכה לאסוף את העבודה , פתאום קלטתי שלא לקחתי בחשבון את עניין הברגים...חורים יש אבל ברגים ???
אני חושבת והודעת טקסט מגיעה ?
את מסתדרת ? רוצה שאני יבוא
  כן הודעתי חגיגית לזר מוחלט שכל פשעו היה שנתן לי סרטוטים וכמה המלצות ואכן הגיע בחור , חביב שמיד הפנה אותי לכמה חנויות הסתובב איתי במשך שעתיים שלוש עד שכל החומרים היו מוכנים.

יומיים אחר כך הגעתי לגלריה עם העבודה תיקיית פרספקט גדולה עם ברגים ברזלים בדיוק כמו שחלמתי , הבחור העוזר המסתורי לא הגיע לתערוכה ומאז לא שמעתי ממנו לדעתי הוא אפילו נעלם מרשימות החברים שלי , לא רצה שאשלם לו כלום ...פשוט נשלח על ידי האקסטניס בא עשה והלך מדהים ...זה רק מקרה קטן כל כך הרבה פעמים זה כבר קרה שהיום זה מתחיל להשתרש אצלי כאמונה חזקה בהחלט .

אם אתם רוצים משהו תעשו את הצעד הראשון וגם אם הצעד הראשון הוא רשימה של מה נדרש ותראו שיש הרבה דברים גם אם הם קטנטנים שאפשר לעשות ואז האקסיטנס מביא אנשים, מקומות מצבים ומסייע לכם להגשים ...

העניין הוא להיות מספיק אמיץ לעלות על שביל שאין לכם מושג איך הוא ייראה בהמשך יתעקל ? יהיה עם עליות ומורדות ? וזה מה שמונע מאיתנו לעשות צעדים ראשונים ולא משנה במה ...

אתם מוזמנים לעשות את הצעד הראשון שלכם היום בכל חלום גם אם זה צעד קטנטן ...



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום חמישי, 14 ביולי 2011

התורה הגדולה היא להכנע




התורה הגדולה היא להכנע
לוותר על השליטה  ולהניח לשלם לסחוף אותך,
לסחוף אותך כרצונו, 
אל תשחה נגד הזרם, 

הנח לנהר לשאת אותך
היה לנהר
 והנהר כבר זורם אל הים , 
זוהי התורה הגדולה 

 אושו










מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום רביעי, 13 ביולי 2011

כוחו של הרגל שהוא מתגלגל וחוזר


אם אנחנו לא מספיק ערניים, ההרגל מחלחל לו חזרה בשקט לתוך חיינו, הרגל או התמכרות לכל דבר בסופו של יום הם מאוד נוחים לנו , הם מספקים איזשהו צורך או איזשהו חסך ושיש לו הזדמנות להתגנב , הוא יחזור.


בדרך כלל לא חוזרים ההרגלים הטובים, לא קרה שככה פתאום ,פתאום התחשק לי לחזור לעשות ספורט תמיד הייתה החלטה מאוד ברורה עם הרגלים רעים דווקא כן , החזרה אליהם היא הרבה יותר מהירה.


אז למה אנחנו ממשיכים להיצמד לכל הדברים שהם ברורים שהם לא טובים לנו ? למה הם מזדחלים להם פנימה בכזו מהירות , מה כל כך נוח לנו בחברה שלנו יותר מתמיד להתמכר לאיזה הרגל רע שהולך וחוזר ומעמיק ורק מרחיק אותנו מעצמנו?


זה באמת לא משנה לאיזה הרגל אנחנו מכורים, למען הסר ספק כל דבר שאנחנו אומרים אני לא יכול בלי הוא התמכרות וברגע שאנחנו מודעים לכך מה מונע מאתנו להפסיק את ההרגל או ההתמכרות?


פחד, רק אותו הפחד שבעיקר מיוצר בדמיון ונהפך לדמון(שד) שלא באמת קיים

המיינד שלנו מתוחכם וערמומי הוא השחקן העיקרי ביצירת התמכרויות, החוכמה היחידה והמאוד קשה לביצוע היא לתת למיינד שלנו להבין שאנחנו הם אלו שמנהלים את ההצגה והוא המשרת ולא להפך .


אננו יכולים ליהנות מהכול כל עוד אנחנו זוכרים מי העבד ומי המלך  והיום אם נביט מסביב( ולא מוציאה את עצמי מהעניין ) בעולמנו המערבי נראה שאנחנו יותר עבד והמיינד שלנו נהיה מלך .



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שני, 4 ביולי 2011

שפע


Abundance
Abundance is to see that there are endless possibilities before us. And at the
same time, still see an incredibly rich existence right where we are. It is a feeling of gratitude for everything and everyone we have in our life.

שפע
שפע, זה לראות שיש אין ספור אפשרויות לפנינו ובד בבד עדיין לראות את המציאות העשירה, המדהימה בדיוק היכן שאנחנו נמצאים. זו הרגשה של הכרת תודה עבור כל דבר וכל אחד הקיימים בחיינו

"ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום ראשון, 3 ביולי 2011

איך אתה מעיז לצאת מהביצה?




מצחיק איך לפעמים אנחנו יכולים להתגעגע למקומות ולאנשים שלא ממש עשו לנו טוב , איכשהו הזמן המרחק והנוחות גורמים לנו לחשוב שזה היה הטוב ביותר שיש ולא לאדם או למקום מסוים אנחנו מתגעגעים , אנחנו מתגעגעים לנוחות – לאזור הבטוח.

 שינוי  בחיים מהותי ועמוק יכול להיות מעורר אימה הרבה יותר מאשר השארות במצב הישן  לפעמים אפילו צץ לו געגוע לימים שלא היו הרבה אפשרויות , לפחות ככה היה  סדר ברור בחיים וידעת למה לצפות.

ככל שהזמן עובר והשינוי מתחיל לחלחל , אנשים ומקומות בהם נהגת לבלות נראים כלא רלוונטיים וחייבים להמשיך הלאה ...ודווקא מאלו בדרך כלל אנחנו מבקשים תמיכה ועידוד ועזרה , זה כמו לירות לעצמך ברגל ולא להבין למה אתה לא יכול לרוץ.

הסביבה והחברים הישנים לא  רוצים שתעשה איזשהו שינוי מהותי , הם בדרך כלל רוצים אותך " בביצה " שלהם המוכרת והנוחה , הם בעיקר לא רוצים לראות שזה אפשרי גם בשביליהם, מעדיפים לא לראות.
אי אפשר לחפש שם תמיכה , זה כמו לבקש  מנרקומן לחגוג איתך את הגמילה שלך , זה לא יכול לעבוד.

אלו  החברים ( ולא תמיד בצורה מודעת  ולא כולם ) ישכנעו אותך , שזה לא יעבוד מה שלא תרצה לעשות , הם יספרו סיפורים קורעי לב על כל אלו שניסו ונכשלו, הם יסבירו לך שאתה עובר תקופה קשה  ולא ממש רואה דברים בבהירות, יאשימו אותך באנוכיות שאתה חושב רק על עצמך, שהם ממש צריכים אתכם לידם .

שעכשיו דווקא עכשיו אתה לא יכול ללכת לשום מקום כי הם חולים\ מובטלים\ בודדים\ או זקוקים לחבר אמיתי והם חשבו שזה אתה . ויעוררו לך כל רגש אשמה  בנוגע לעובדה שאתה רוצה לדאוג לעצמך ולשפר את חייך. 

הם יטילו עליכם משימות שכל תכליתם היא לשמור אותך איתם באותה ביצה , כל עוד הסכמת לשחות קצת עוד איתם ברפש המקומי , הם יחבקו , ינשקו ויחמיאו לך , ברגע  ששוב יעלו הרעיונות לשינוי או להגשמת  חלומותייך , הם יגיבו בזלזול , באדישות במקרה הטוב, במקרה הרע הם  יזרקו לך מול הפרצוף את כל החששות והפחדים שבהם שיתפת אותם – בקיצור ישתמשו בזה כנשק נגדך .

קשה לראות את זה! קשה ומכאיב להבין שאלו שאמורים להיות התומכים הכי גדולים שלך הם אלו שיעשו מאמצים הכי גדולים בכדי לטרפד את החלום שלך .

בדרך כלל אנחנו רואים את זה ממרחק של זמן , פתאום מבינים, כי האנשים האלו שלא מתאימים לחיים החדשים  לבד מתנפים כחלק  מתהליך טבעי של שינויי ובראייה לאחור ניתן לראות שהם בהחלט השקיעו מאמצים בכדי לשמור אותך במקום "קטן"  שישרתו את האינטרסים הפרטיים שלהם , אלו אנשים קטנים שבטח לא חיים את החלומות שלהם , אנשים שחיים את החלומות שלהם לעולם לא יגידו לך אתה  לא יכול או אי אפשר.


אי אפשר לבקש  לעשות שינוי בחיים ולהמשיך לעשות בדיוק את מה שעשית כל חייך, להיות באותה סביבה ועם אותם אנשים – זה לא עובד.


כל דבר שמאוד רצית בחיים , מקומות אנשים , חפצים לא ממש משנה מה  הניצוץ הזה לעולם לא ייכבה , מספיק  מילה אחת , תמונה אחת , שיר שפתאום שמעת שמתנגן  שמזכיר לך את הרצון האמיתי שלך , שמזכיר לך למה יצאת לדרך הזו , שמזכיר לך את התחושה הזו מבפנים שמעורר בך מחדש את הרצון ואי אפשר להעלים או להדחיק אותו לחלוטין. 

תמיד זה יהיה שם מלווה בתחושת החמצה יכולתי ...אבל ...ואין דבר קשה יותר מלחיות עם תחושת החמצה , גם אם מנסים ונכשלים זה טוב לפחות בדקת , לפחות נתת לעצמך צאנס.

לא ממש משנה מה אמרו לכם או איך חינכו אתכם או איפה גדלתם ועם מי , כל אחד יכול לצמוח מתוך ביצה אם יש לו מספיק אמונה בעצמו , הפרח היפה ביותר בעולם צומח משם מתוך הרפש הכי גדול ממש כמו בני אדם שמתוך " ביצות" וסביבות כואבות יוצאים הכי יפים בעולם.



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)