דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2011

השראה יומית

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

על איימי ויינהאוס והרס עצמי

צמרמורת נוראית עברה לי בגוף , ששמעתי על מותה של איימי ויינהאוס משום מה ובלי התראה מוקדמת התחלתי לבכות...מה שנקרא עם כל הלב , כמה הייתה קיימת בי הציפייה והרצון לראות סוף טוב לסיפור הזה וגם כי המוזיקה היא אחת הטובות שנוצרו משהו לגמרי אחר ששובה את האוזן והלב ומאוד רציתי לראות אותה מופיעה  אמנם הסיפור של איימי היה כתוב בשירים שלה , כרוניקת מוות ידועה מראש  באלבום הראשון של פרנקי היא עוד ידעה לשיר שהיא לא יכולה לעזור אם לא תעזור לעצמך , אוליי היא הייתה ג'אנקי אך בחורה  כשרונית יוצאת דופן  שנדמה כאלו ממש לקחה החלטה לבצע את ההתאבדות שלה איטית וכואבת  לנגד עיניי כל העולם העיתונים חגגו עליה בשנים האחרונות ואני בטוחה שכתבי הצהובונים למינהם, חשים באבדה הזו יותר מכולם כי מי סיפק להם חומר בוקר , צהריים וערב על ההשפלות שהיא העבירה את עצמה . האלבום  שהביא את הצלחתה הגדולה וכנראה טמן בחובו גם את נפילתה הגדולה back to black  היא שרה על הגמילה ושהיא לא , לא , לא רוצה אותה , אחר כך היא מסבירה שהיא מביאה רק צרות איתה והיא לא  טובה וזה אגב גם מה שהיא אמרה על

התערבות אוהבת

אחד מההרגלים העמוקים ביותר אותם אנו לומדים, הוא להתערב בחיי אחרים. אפילו אם איננו מתערבים באופן אקטיבי יש סיכוי טוב שזה קורה בראש שלנו. ואז כאשר אנשים אינם עושים מה שאנחנו רוצים שהם יעשו, מה שבדרך כלל קורה, היכולת שלנו להירגע אינה קיימת.  אם ברצונכם להתערב בהצלחה בחיים של מישהו אחר, נסו את הגישה האוהבת הזו. זה מתחיל עם קבלה, ממשיך עם הכרה המחוזקת על ידי הערכה ומסתיים עם המימוש. רק בדרך זו אנחנו יכולים לעזור לאחרים להיות כל מה שהם יכולים להיות. ולמה עוד חיים אלה נועדו, חוץ מלאפשר לאחרים להיות כל מה שהם יכולים להיות. רק על ידי הפיכת האהבה למשהו מעשי בדרך זו, נוכל לרפא את הרגלי הביקורת, הקנאה וההאשמה שלנו. קבלו, הכירו והעריכו. אין זה אומר שעליכם להסכים, לציית או להעלים עין. הפרדוקס הוא, שבתהליך עצמו נקבל אותו הדבר, לא רק מעצמנו, כאשר אנחנו הופכים למה שאנחנו נותנים, אלא יחד עם זאת גם מאחרים. מדוע? זה החוק! " מוגש באדיבות : ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא

לעשות את הצעד הראשון

  מי מאתנו לא מכיר את התחושה הזו כי   אין לנו כסף , כי זה לא זמן טוב , כי זה לא הדרך כי אני לא רואה איך זה יתממש , לכולנו יש חלומות   לכולנו יש הרבה דברים בחיים שאנחנו רוצים להגשים   ובדרך כלל עוד לפני שהתחלנו סיימנו. עוד לפני שסיימנו לכתוב ספר , אנחנו מוטרדים באיזה הוצאה אנחנו נוציא את הספר או המחשבה שאין לנו מספיק כסף להשקיע בעניין. פעמים רבות לפחות אצלי תכננתי ואז כבר "ראיתי" בעיני רוחי את המכשולים שיבוא בדרך ואז מראש אנחנו מרפים את ידינו ואומרים אוקי אז לא עכשיו יבוא הזמן הנכון , רק שהזמן הנכון הוא תמיד עכשיו הוא לעולם לא יבוא . בקיצור מבלי לשים לב אנחנו שמים לעצמנו רגליים כל הזמן, כשמעיזים לעשות את הצעד הראשון פתרונות ואנשים שמגיעים בדיוק בזמן הנכון עוזרים לנו להגשים את המטרות שלנו. לפני שנה וחצי הייתה לי דוגמא קטנה לכוחו של הצעד הראשון ואמונה שמאז מלווה אותי, בכל פעם שהספקנית שבתוכי מתחילה להשמיע קולות של אי נחת או בקיצור מסבירה למה לא כדי להתחיל ...לשמחתי הספקנית הזאת הולכת וקטנה. הוזמנתי לתערוכה שבהחלט היה לי עניין להיות בה, רק מה ה

התורה הגדולה היא להכנע

התורה הגדולה היא להכנע לוותר על השליטה  ולהניח לשלם לסחוף אותך, לסחוף אותך כרצונו,  אל תשחה נגד הזרם,  הנח לנהר לשאת אותך היה לנהר  והנהר כבר זורם אל הים ,  זוהי התורה הגדולה   אושו מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

כוחו של הרגל שהוא מתגלגל וחוזר

אם אנחנו לא מספיק ערניים, ההרגל מחלחל לו חזרה בשקט לתוך חיינו, הרגל או התמכרות לכל דבר בסופו של יום הם מאוד נוחים לנו , הם מספקים איזשהו צורך או איזשהו חסך ושיש לו הזדמנות להתגנב , הוא יחזור. בדרך כלל לא חוזרים ההרגלים הטובים, לא קרה שככה פתאום ,פתאום התחשק לי לחזור לעשות ספורט תמיד הייתה החלטה מאוד ברורה עם הרגלים רעים דווקא כן , החזרה אליהם היא הרבה יותר מהירה. אז למה אנחנו ממשיכים להיצמד לכל הדברים שהם ברורים שהם לא טובים לנו ? למה הם מזדחלים להם פנימה בכזו מהירות , מה כל כך נוח לנו בחברה שלנו יותר מתמיד להתמכר לאיזה הרגל רע שהולך וחוזר ומעמיק ורק מרחיק אותנו מעצמנו? זה באמת לא משנה לאיזה הרגל אנחנו מכורים, למען הסר ספק כל דבר שאנחנו אומרים אני לא יכול בלי הוא התמכרות וברגע שאנחנו מודעים לכך מה מונע מאתנו להפסיק את ההרגל או ההתמכרות? פחד, רק אותו הפחד שבעיקר מיוצר בדמיון ונהפך לדמון(שד) שלא באמת קיים המיינד שלנו מתוחכם וערמומי הוא השחקן העיקרי ביצירת התמכרויות, החוכמה היחידה והמאוד קשה לביצוע היא לתת למיינד שלנו להבין שאנחנו הם אלו שמנהלים

שפע

Abundance Abundance is to see that there are endless possibilities before us. And at the same time, still see an incredibly rich existence right where we are. It is a feeling of gratitude for everything and everyone we have in our life. שפע שפע, זה לראות שיש אין ספור אפשרויות לפנינו ובד בבד עדיין לראות את המציאות העשירה, המדהימה בדיוק היכן שאנחנו נמצאים. זו הרגשה של הכרת תודה עבור כל דבר וכל אחד הקיימים בחיינו "ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

איך אתה מעיז לצאת מהביצה?

מצחיק איך לפעמים אנחנו יכולים להתגעגע למקומות ולאנשים שלא ממש עשו לנו טוב , איכשהו הזמן המרחק והנוחות גורמים לנו לחשוב שזה היה הטוב ביותר שיש ולא לאדם או למקום מסוים אנחנו מתגעגעים , אנחנו מתגעגעים לנוחות – לאזור הבטוח.  שינוי  בחיים מהותי ועמוק יכול להיות מעורר אימה הרבה יותר מאשר השארות במצב הישן  לפעמים אפילו צץ לו געגוע לימים שלא היו הרבה אפשרויות , לפחות ככה היה  סדר ברור בחיים וידעת למה לצפות. ככל שהזמן עובר והשינוי מתחיל לחלחל , אנשים ומקומות בהם נהגת לבלות נראים כלא רלוונטיים וחייבים להמשיך הלאה ...ודווקא מאלו בדרך כלל אנחנו מבקשים תמיכה ועידוד ועזרה , זה כמו לירות לעצמך ברגל ולא להבין למה אתה לא יכול לרוץ. הסביבה והחברים הישנים לא  רוצים שתעשה איזשהו שינוי מהותי , הם בדרך כלל רוצים אותך " בביצה " שלהם המוכרת והנוחה , הם בעיקר לא רוצים לראות שזה אפשרי גם בשביליהם, מעדיפים לא לראות. אי אפשר לחפש שם תמיכה , זה כמו לבקש  מנרקומן לחגוג איתך את הגמילה שלך , זה לא יכול לעבוד. אלו  החברים ( ולא תמיד בצורה מודעת  ולא כולם ) ישכנעו אותך , שזה לא יעבוד מה שלא תרצה לעשות