דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פשוט אמנות

חדש, חדיש ומחודש | לאן נושבת הרוח 132

                                                                                                                                                                     19. לאן נושבת הרוח 132 |.9.12                                                     מי שגדל  בשנות השמונים בישראל בטח ישר השלים לעצמו את המשפט חדש , חדיש ומחודש שעה עם טוני פיין ...אבל לא בזה עסקינן . היום זה היום הראשון של השנה החדשה ...עוד 3 חודשים נחגוג עוד שנה חדשה אחר כך נחגוג עוד שנה חדשה בקיצור , כולנו מאוד אוהבים לחגוג התחלות חדשות , ראש השנה יהודי , נוצרי , של לוח המאיה או הלוח הסיני כולם אוהבים חדש, ואוהבים התחלה. בניגוד למשפט שאומרכל ההתחלות קשות , אני אישית חושבת שכל ההתחלות קלות , בכל התחלה יש משהו מרגש ראשוני, משמח , וילד פנימי שהסקרנות שלו חוגגת ...תחשבו עבודה חדשה תמיד מרגשת , נסיעה , מעבר דירה , קשר זוגי חדש ,כל התחלה טומנת בחובה , סקרנות

הג'י.פי.אס הפנימי שלך | לאן נושבת הרוח 130

                                                                                                                                                            לאן נושבת הרוח 129 |5.9.12                                                     ה-"ג'י .פי.אס " הפנימי  שלנו תמיד מדוייק , תמיד מכוון אז למה לעזאזל הנטייה שלנו היא פחות להקשיב לבטן ויותר להקשיב לראש? מה קורה בדרך מילדות שבה כל כולנו מקשיבים לגוף ולתחושה שנוצרת בכל סיטואציה ופועלים על פיה לבגרות בה "ההגיון " המיינד וכל שיכולי השכל עורמים עננים על גבי עננים שמערפלים את תחושות הבטן הראשוניות ? "אינטואיציה היא הדבר האמיתי היחיד ששווה משהו", אמר פעם איינשטיין. וכפי הנראה הוא צדק לפחות  בשבילי , לכולם יש את המכוון הפנימי הזה מול אנשים זה פועל בצורה הכי חזקה , יש אנשים שפשוט משהו בהם לא בא טוב ...אי אפשר להסביר למה , אין שיקולים הגיוניים אך משהו פנימי אומר להתרחק ובכל פעם שחיפשתי איזשהו הסבר מצאתי את עצמי , זמן מה אחר כך מודיעה

לפני החגים ועוד כמה אירועים | לאן נושבת הרוח 129

                                                                                                                                                            לאן נושבת הרוח 129 | 29.8.12                                                     אז למה מחר כך? תירוץ הדחיינות הכי טוב שלנו ואף אחד, אבל אף אחד לא ייקח אותנו מאיתנו , אחרי החופש הגדול , אחרי החגים תמיד אחרי... מה שנקרא תרבות מחר כך ? ומה עם עכשיו היום ? יש כזה זמן אצלנו? הרי אם תביטו במבט חד ובלתי מתפשר תגלו שאת רוב הדברים שהבטחתם לעצמכם בפרוש השנה החדשה השנה הבטחתם גם שנה לפני ועוד אחת לפני... והם תמיד נשארו "אחרי". מחר כך זה נוח! זה די טיפשי הרי מחר נצטרך לעשות את אותו הדבר אז למה לא להיפטר מזה היום ? מה יקרה מחר שלא יקרה היום? אין זמן אחר ומחר לעולם לא יבוא מה נעשה לכל מחר יש עוד מחר... עד שיום אחד נגמר, אולי קשה לנו לעכל את העובדה הזו אבל יום אחד נקום בבוקר ולא יהיה יותר מחר , אמנם אנחנו רואים שזה קורה אצל אחרים אבל א