עצוב שנגמר אבל גם משמח שבכלל היה | לאן נושבת הרוח 178
לאן נושבת הרוח 178 27.11.13 דמעה גדולה התגלגלה על הלחי היום בבוקר שקמתי שברקע צלילי שיריו האהובים והמוכרים של אריק אנשטיין...אחד היוצרים הכי ישראליים , זמר שחקן וקומיקאי אי שם בשנות ה70 80 שכל מי שגדל בארץ מכיר את יצירותיו. אחד הדברים הקסומים בו בטח בהשוואה לזמרים והשחקנים שקיימים כיום שפשוט עשה את מה שהוא ידע הכי טוב לעשות ללא פוזה , ללא הצורך הבלתי פוסק בפרסום אגרסיבי והחצנת התהילה ...פשטות , פשטות שחלחלה לתוך שיריו והיצירה שלו. מאוד עצוב שאחד מהמוזיקאים שתמיד היו כאן פשוט נעלמים, מתים אולי הולכים למקום אחר ( את זה כל אחד מאיתנו יבדוק בשלב כזה או אחר...) ועדיין , לא פשוט לקבל את התעלומה הזו החידה הבלתי פתורה המוות. המוות הדבר שנותן את הערך היקר מפז של החיים מצד אחד ומצד שני אחד הטאבויים הכי גדולים לשיחת חולין , סביב המוות תמיד אופף מין ערפל כזה כולנו יודעים שיום יב