‏הצגת רשומות עם תוויות תודעה אנושית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תודעה אנושית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בינואר 2012

אומרים שאני אינני אני! מאת: שובל אלוני


האם יש רק מציאות אחת? מדוע כל אחד רואה ומבין דברים אחרים? מדוע איננו יכולים להסכים על דברים? מדוע כל אחד יתאר אותו פריט או אותו הארוע בדרך שונה ועם פרשנויות שונות?
כדי להבין סוגיות אלה, עלינו להעמיק לתוך עולמנו הפנימי. הסיבה לכך היא, שחוויית העולם של כל אחד ואחד היא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בתוכן התודעה שלו, היוצר מסך בינו לבין המציאות וגורם לו לראותה ולפרשה בצורה מסוימת.

סיבה נוספת היא ההזדהות הפנימית עם הגוף על כל רבדיו – הפיזיולוגיים, הרגשיים והמנטאליים, ותחושת ה"אני" המתלווה לכל רגש או מחשבה חולפת, שאינו מאפשר לחוות את העולם ישירות. "אני" זה, שהוא תלוי באיכות התפקודית של המחשבה, הרגש והאינסטינקט הפרטיים, ניצב בין האדם לבין המציאות, ואינו מאפשר לו לחוותה באופן ישיר.

זה קשור במבנה התפקודי של התודעה האנושית, ובתנאים החיצוניים הגורמים לקיבעונות המחשבתיים והתפישתיים-הכרתיים, והאופן בו הם פועלים עליה.


© Lila Benharush  
















מהי תודעה?

קרישנמורטי תאר את התודעה האנושית כתהליך של חוויה, המורכבת מאתגר ומהתגובה אליו, של תיוג או נתינת שם לחוויה, ושל הקלטה, שזהו הזיכרון. וככל שהוא מתקדם בשנים, כך צובר לו האדם יותר ויותר רישומים בזיכרון, המהווים את תוכן התודעה שלו. התודעה של כל אחד ואחד מורכבת אם כך, מניסיון העבר שלו, שתלוי בתקופת החיים בה הוא חי, בגזע, במין, במשפחה וכו'.

החינוך שהוטבע בנו כמו גם הפרשנות האישית הייחודית לכל אחד מאיתנו למאורעות העבר, נרשמו בזיכרון והפכו לאמת עבורנו. אנחנו נמשיך לחוות אותן החוויות עם אותה ההתייחסות ועם אותן התגובות, מבלי להעלות בדעתנו שניתן גם אחרת. למעשה, איננו מגיבים אף פעם ישירות לשום דבר, אלא על פי הפרשנות שלנו לגביו. הבודהיזם קורא לזה צעיפי האשליה, דרכם האדם חווה את העולם.

איך התודעה משפיעה על הפעולות שלנו?

תוכנה של התודעה של כל אחד קובע את אופי הפעולות והעשייה שלו, כמו גם רמת ההוויה שלו. כפי שראינו קודם, התודעה מורכבת מניסיון העבר. אמונה מסוימת נרשמה בזיכרון והפכה ל"תפיסת עולם" קבועה, שנחווית כאמת יחידה ויציבה. המחשבות מושפעות מאותה תפיסת עולם, והן מביאות לידי פעולות, המתואמות עם אותה התפיסה.
כלומר, האדם מתנהל מתוך אוטומט ולא מתוך מודעות לרגע הקיים כעת. האדם הוא אוסף של הרגלים והתניות מקובעות, ובמצבו הרגיל הוא נעדר יכולת חשיבה ובדיקה אמיתית של המציאות בצורה בהירה ועניינית, ואף אינו מעלה בדעתו את קיומה של אפשרות זו.

המבנה האורגני של הגוף הפיזי המושפע מתעתועי החושים, גורם לנו לחוות את החיים דרך התנועה הפנימית המשתנה תדיר של עולם התחושות, הרגשות והמחשבות שלנו. ובגלל ההזדהות המוחלטת שיש לנו עם הגוף הפיזי אנו מאמינים שרק המוחשי קיים, כפי שאנו חווים בחוויה המאוד פרטית שלנו.

איך זה נעשה?

ברמה הפנימית נצמדת התודעה לכל תחושה או תחושה-רגש, ומפרשת אותה בהתאם לניסיון העבר. מכיוון שאנו מאמינים לכל תחושת-רגש אנו פועלים בהתאם אליה. זה כאילו הפכנו להיות הרגש, בעוד שלמעשה זוהי רק תחושה מסוימת שעברה טרנספורמציה בעקבות תהליך של הזדהות פנימית. אנחנו תופסים כל מחשבה כ"אני" וכל רגש או תשוקה לפי תפיסה זו חייבים לבוא לידי ביטוי חיצוני, שבמקרים רבים נעדר קשר אמיתי עם המציאות. טבען של התנועות הפנימיות – תחושות, רגשות, מחשבות – הוא אורגני לגמרי, לא אישי ומוגבל באמת שלו.

תפישה אשלייתית זו של זהות נקראת "אגו". וכדי לקיים ולשמר את עצמו, עליו להמשיך וליצור ולתחזק את עצמו ע"י רצון לעוד, לשליטה, להכרה, לביטחון ועוד.

תפיסת האני הפרטי הוא הבסיס לכל הסבל האנושי.

מכיוון שאנו תופסים כל מחשבה כ"אני", אנו חשים צורך עז להגן עליה, שזה להגן על עצמנו, כפי שאנחנו תופסים את עצמנו. תארו לעצמכם כאילו מסך הגנה שקוראים לו "אני", שמפריד ביניכם לבין העולם, שזה ביניכם לבין האחר וביניכם לבין הטבע, גורם לכם מצד אחד לפעולות תקיפה או הדיפה של "האיום", ומצד שני לפעולות הסתגרות והתבדלות, על מנת שלא לחוות את שנראה לכם כאיום.

כשאנו פוגשים מחשבה או דעה של אדם אחר המנוגדת לדעה שלנו, מיד מתעורר בנו הצורך להגן על עצמנו (כי "אני" חושב שאני הוא הדעה שלי). התוצאה של זה היא וויכוחי סרק ומאבקים שונים, ועד כדי תקיפה פיזית ממש, או שזה יגרום לנו להסתגר ולהתרחק כדי לא לחוש את מה שנחווה כאיום לכאורה. בכל פעם שלא מקבלים אותנו, שלא מתנהגים לפי הסטנדרטים שלנו, שדברים קורים בהפתעה, שאיננו מקבלים את מה שאנחנו חושבים, אנחנו חשים איום שמוליד צורך עז להגן על עצמנו. אנחנו מתחילים להאבק, להתנגד, לשנוא ולדחות, לנסות לשלוט, בורחים לפחדים ולהתמכרויות, תוקפים את העולם או נסוגים ממנו. החיים הופכים למאבק הישרדותי מתיש וחסר תקווה.

לשחרר ולחיות בהווה

לפי מה שתואר עד עכשיו אנחנו יכולים לראות שלמעשה מה שמפעיל אותנו נשען תמיד על ציר הזמן – עבר ועתיד. מכיוון שהתודעה שלנו מורכבת מנסיון העבר והיא מתכננת את העתיד באותה הדרך, אנחנו לגמרי מחמיצים את מה שקורה כעת, מתחת לאף. 

את החיים האמיתיים החליפו זכרונות משומשים ודפוסי הגנה ותקיפה מקובעים, שמשמשים לנו כאמצעי הימנעות מלהיות נוכחים לחיינו כפי שהם בכל רגע ורגע.

במקום להיות ברגע הזה, אנחנו כל הזמן מנסים לשנות ולשלוט בכל דבר שקורה או קרה, ואף יקרה. ידוע כיום כי המפתח לבריאות פיזית ונפשית הוא היכולת לחיות ברגע ההווה. זהו המפתח לאושר.

אינך חייב להאמין, ואפילו מומלץ שתבדוק זאת בעצמך. כל שעליך לעשות זה לפחות לאפשר לעצמך להיפתח לאפשרות, שקיימות דרכים נוספות לאילו שאתה כבר יודע. כאשר תפיסת האני משתנה, משתנה עמה כל החוויה הפנימית, ובכך משתנה כל תפיסת העולם.





הכותבת: שובל אלוני 
 
מייסדת והבעלים של המרכז הישראלי לאימון בשיטת "סדונה" לשחרור רגשי ולהתפתחות אישית
 











לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק