יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

 הנה שוב הגיע לו יום הזכרון , יום מלא רגשות אשמה , חלק מרגישים שהם אשמים שהם נשארו ואחרים לא , חלק אשמים בכל שאחרו את האוטובוס והיו צריכים להיות במקום החבר שנהרג רגשות אשמה , הרסניים , כבדים וחלק מהאנשים ( כגון אמהות יהודיות ממצועות) משתמשים בהם לנצח.   זה אחד הרגשות שלאחרונה יצא  לי להסתכל עליהם  יותר עמוק פנימה וקצת להבין איך זה שיש חלק מהאנשים שחיים עם מעט מאוד רגשות אשמה , כאלו שעל ידי  רגשות אשמה מנצלים אחרים סביבם ורובנו שפה ושם כמעט  בכל תחום חיים עולים רגשות אשמה על החלטות שעשינו , אנשים שאולי לא רצינו בחיים שלנו , טעויות כאלו ואחרות שנעשו בתמימות או בחוסר ידיעה, בכל מקרה עוצמתם או תכיפותם,למעט היותו רגש הרסני ביותר , הוא גם יוצר מצב נפשי פגיע במיוחד בקיצור לא טוב העניין. איך נפטרים ממנו ? אהבה עצמית וקצת חמלה כלפי עצמנו , בכל מקרה כאן בשבוע הגילט הגדול , אין חמלה , אין רחמים , יש צורך לאומי כזה בעוררות רגשות כאב  ורגשות אשמה לאלו שנורו בחיים.  כמיטב המסורת מיד לאחר מנת רגשות אשמה הגונה של שבוע , משתחררי ם ל24 שעות של קצף, ספגטי בפרצוף, קצת הופעות מוזיקה וזי