דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית קול פנימי

ג'י .פי. אס הפנימי תמיד מדוייק

ה-"ג'י .פי.אס " הפנימי  שלנו תמיד מדוייק , תמיד מכוון אז למה לעזאזל הנטייה שלנו היא פחות להקשיב לבטן ויותר להקשיב לראש? מה קורה בדרך מילדות שבה כל כולנו מקשיבים לגוף ולתחושה שנוצרת בכל סיטואציה ופועלים על פיה לבגרות בה "ההגיון " המיינד וכל שיכולי השכל עורמים עננים על גבי עננים שמערפלים את תחושות הבטן הראשוניות ?  © Lila Benahrush "אינטואיציה היא הדבר האמיתי היחיד ששווה משהו", אמר פעם איינשטיין. וכפי הנראה הוא צדק לפחות  בשבילי , לכולם יש את המכוון הפנימי הזה מול אנשים זה פועל בצורה הכי חזקה , יש אנשים שפשוט משהו בהם לא בא טוב ...אי אפשר להסביר למה , אין שיקולים הגיוניים אך משהו פנימי אומר להתרחק ובכל פעם שחיפשתי איזשהו הסבר מצאתי את עצמי , זמן מה אחר כך מודיעה לעצמי חגיגית "היית צריכה להקשיב ללב , לבטן לאותה תחושה" הגוף אף פעם לא משקר והוא יודע דברים הרבה לפני שהמיינד יכול לקלוט אותם.  יש רגעים כאלו בחיים שנוחתת לנו ידיעה ברורה , על אנשים , על מקומות או על דברים שיקרו בעתיד , ידיעה ברורה בהירה שמגיע מתוכנו , ידיעות כאלו הם ב

כיש ספק, אין ספק בדוק!

מי לא מכיר את ההרגשה הזו? משהו בבטן מרגיש לא נכון ולא להגיון אין כאן תפקיד ממשי זה משהו עמוק פנימי יותר מסוג הדברים שלא ניתן להסביר במילים , מסוג הדברים שמרגישים. כמו מעיין סנסור פנימי כזה שנותן לנו כיוון פנימי ושלא מקשיבים לו תמיד מפסידים , מה גורם לנו בדרך כלל לא להקשיב לו? בדרך כלל לחץ או אולי תחושת " לא נעים לי" והמוח שלנו באופן אוטמטי מנסה למצוא הסברים מנסה להסביר לנו תחושה שהיא לחלוטין אינטואטיבית בצורה שהיא נטו לוגית וזה לא עובד אם משהו מרגיש לא נכון אז הוא לא נכון אין צורך להתעכב , אין צורך להסביר ומאוד לא רצוי להתעלם מתחושה כזו , מה שיש לנו כספק קטן בסופו של דבר מתעורר לספק גדול קלישאות לא תמיד עובדות אבל פה שיש ספק אין ספק תמיד פועל למה זה תמיד פועל?  כי משהו בתוך כל אחד מאיתנו ואין צורך להתהדר בתואר " רוחני" לשם כך , יודע יותר ממה שחמשת החושים  שלנו מסוגלים לספק, חוש שישי שכזה שנולדו איתו ובמהלך החיים חונכחו לאט לאט להתעלם ממנו ולהקשיב לקול ההגיון ולשכל הישר . השכל שלנו שכל מחשבה מוטבעת בו גם אם זה רעיון או ספק קטן הוא כמו "מכונת רישום" הוא