‏הצגת רשומות עם תוויות רצוי ומצוי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רצוי ומצוי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

אותי זה מביך


היום יצאה כתבה בידיעות אחרונות, זמנים מודרניים  על הסדנא של ציור אינטימי ועל עבודה של דימוי גוף  שאני עושה כחלק מעבודות האמנות שלי וכחלק מדרכי הרוחנית

אחרי שעל הבוקר חיכה לי פוסט מפרגן בפייסבוק על הכתבה,עוד לפני שהלכתי לקנות את העיתון הלכתי לאסוף צילומים ועוד מליון סידורים עד שנגשתי לקיוסק לקנות את העיתון והצץ עליה מודה קצת במבוכה , עוד יותר נבוכתי ששלמה שמדפיס לי עבודות אמנות אמר לי בערסיות הבלתי מתפשרת שלו "תראי , תראי מה את קוראת בכזה עניין "מוזר ככל שיהיה ובניגוד חריף לתדמית שלי פרסומים אלו ואחרים על כל מה שקשור לאמנות מביך אותי

© Lila Benharush


























, מוזר ? לכאורה אני עוסקת בתחום וכל תחומי חיי שדורשים  המון חשיפה וכן יש לי עניין שהעבודות שלי יפורסמו ותהיה להם הכרה, אולי בגלל שבכל מה שקשור באמנות אי אפשר להסתיר רגשות או תחושות שיוצאות על הבד או באמצעות המצלמה
אמנם מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש הדמות הביישנית שעומדת בפינה  ועדיין כל מה שקשור ביצירה ואמנות מביך אותי 
יש משהו באמנות שמפשיט , פשוט מפשיט מכל דבר אחר , שיוצרים משהו ולא משנה באיזה מדיה כתובה , מצולמת , מצוירת חושפים משהו מנבכי הנפש היותר עמוקים משהו שהוא אמיתי ולא נמצא מאחורי איזשהי תדמית כזו או אחרת

כנראה זו הסיבה ששנים עבדתי עם מוזיקאים , אמנים ושאר יוצרים למינהם בתור המשווקת , אשת יחסי הציבור שלהם  ודחפתי אותם , שהם יהיו על הבמה זה בסדר , אני אשאב את האווירה ואיצור לי בבית בשקט...

 אחרי שנים בעצם חיים שלמים של " אמנית צל" לפני שלוש וחצי שנים התחלתי להציג ולהוציא את הדברים החוצה , בשנה וחצי האחרונה כבר הצלחתי להתגבר על ענייני המבוכה ולאחר כמה כתבות (די חושפניות ) שכתבתי לפני שלוש שנים הגיעה תורם של הציורים והאמנות .האינטרנט עזר מרגיש קצת פחות חשוף

האמת הפנימית שלי ושל היצירה שלי נמצאת עכשיו די בחוץ , אני מניחה שאצל רבים מאיתנו קיים הפער הזה , המבוכה הזו של בין מי שאנחנו באמת לבין התדמית החיצונית שלנו


© Lila Benharush | Mind the Gap 



















מעטים הם האנשים שפגשתי שהיו 
what you see it's what you get

את אותם אלו שמה שרואים זה מה שמקבלים תמיד אהבתי גם אם הם לא הדמויות הכי מלבבות הערכתי אותם ועדיין מעריכה על היכולת הזו להיות אתה בלי שום התנצלות או רצון לרצות ולהיות ,בלי נחמדות יתר, בלי שום רצון להוכיח את ה"אני החיצוני  שלהם " בחיים , כמו בחיים כבר פגשתי מלא "מראות ושיקופים" של אנשים מכל הסוגים ומכל המקצועות שהיו בחוץ כמו סברס מלא קוצים ובפנים כל כך רכים ופגיעים

בעבודות האמנות אני מתעסקת הרבה בפער הזה וגם בכתיבה ועבודת מודעות , כי הרי זוהי עבודת המודעות האמיתית לסגור את הפער בין מה שרואים ומשדרים לבין מה שנמצא שם עמוק בפנים ויש לנו נטייה להגן עליו ומבחינתי כל הכלים , מדיטציה , דימיון מודרך , סדנאות כל מה שאפשר לעשות בכדי לצמצם את הפער הזה , מבורך 

ככל שהפער הזה ייסגר אצל כל אחד ואחד מאיתנו , אנימאמינה שנחייה בחברה , הרבה יותר שלווה ומוצלחת ובעיקר משחררת ומהנה 

אולי הפוסט הזה יצליח לעורר אצלך את המודעות לפער הזה ואם רק עצרתם לדקה של מחשבה אני את שלי עשיתי להיום