יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

ביום ראשון כחלק מצילומים לתערוכת האמנות של bag lady    ביום ראשון ביליתי את היום עם 6 נשים בדמויות שונות , קצת איפור וביגוד וכל אחת נהפכה לדמות אחרת.    אחת נהפכה לזונה שרוקדת במועדון חשפניות, אחת ל"ילדה טובה" אחת לזוהרת , אחת לגאנקי ואחת לאשת עסקים סנובית ומבריקה ואחת שנטפה סקס בכל הסטודיו בקיצור חגיגה .     מדהים איך כל אחת התחברה לחלק שבה שהוא לא מוחצן בחיי היום- יום, אנחנו חיים בעולם שכזה שיש בו כל כך הרבה עולמות מקבילים , קבוצות , קבוצות מסתובבים בעולם לעתים גם אחד ליד השני ולא רואים ועם זה כל כך דומים.    בכל אחד ואחת מאיתנו יש את הסנובי\ת , סקסי\ת , גנב\ת וכדומה אנחנו מורכבים מפאות רבות באישיות שלנו כל אחד בסופו של דבר מבליט ומוציא החוצה את מה שהוא מחשיב כראוי או בהתאם לסביבה בה הוא גדל. בחלק מהצילומים נפגשו להם שתי עולמות מאוד שונים , עולם האמנות ועולם החשפנות , אנחנו צילמנו בסטודיו ועשינו אמנות והם התפשטו על הבמה במועדון מתחתנו.    צילמנו ליד רחוב המסגר , בבו...

 כן ,אני אישית כבר שמעתי את המשפט הזה כמה פעמים בחיי ציפנו ממך ליותר או לא עמדת בציפיות שלנו ולמה בדיוק אני מחוייבת לעמוד בציפיות של אחרים?  רוצים או לא רוצים יש לנו ציפיות מאנשים , מהסביבה , מחברים מבני זוג ובכללית גם לנו מעצמנו , הציפיות שלנו פשוט נוצרות לפעמים על סמך מציאות ולפעמים ממש לא ,עד כמה הם דומנינטיות בחיים שלנו ציפיות החברה ומהאנשים סביבנו ובכלל האם הם ריאליות ?   והאם אנחנו ממודעים למה שמצופה מאיתנו ? בדרך כלל לא , אנשים מצפים מאיתנו להתנהג ולהיות אנשים שבעיקר יתאימו לצרכים שלהם, ציפיות הורים מילדים , הם אולי החזקות ביותר , הרבה מאיתנו במודע או לא במודע מנוהלים על פי ציפיות משפחתיות שטבעו בנו אי שם בשנות הילדות הרחוקות.  ציפיות של חברים, בני זוג משפחה  ועמיתים לעבודה יוצרים הרבה  פעמים  לחץ ( בתרגום חופשי פחד ) הפחד שאם לא נעמוד בציפיות של הסביבה , לא יאהבו אותנו והחשש הזה מהלך על רובנו אימה , ופעמים רבות כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו מגשים את ציפיות האחר רק בשביל לא לקבל ממנו דחיה, שיפוט או רגשות אשם החביבים במיוחד על א...

הפחד החמקמק מהצלחה: לילה בן הרוש  החושך מפחד אותנו או האור? השבוע נזכרתי שוב ושוב בנאום ההכתרה של נלסון מנדלה זה מסו ג המשפטים והנאומים שרצים ברשת כבר 20,000 שנים וקוראים אותנו רק לא מפנימים אותו ולהפנים מבחינתי זה להרגיש אותו בבטן !  אז זהו זה האור הוא זה שקשה לנו לספוג אחד הפחדים המרתקים ביותר שלנו בני האדם ויש מגוון פוביות לכול הוא הפחד מהצלחה , כן קראתם נכון הוא כזה טריקו ומסתורי איזה טריקים ושטיקים קטנים אנחנו עושים לעצמנו בכדי להיכשל נשמע מטורף נכון? ועובדה ! האנרגיה הזו שמעורבת ברצון לעשות משהו והפחד שהוא יצליח כן קראתם טוב הפחד שהוא יצליח.  © Lila Benharush מביאים אלינו שיבושים מוזרים לחלוטין הרוחניים שבייננו אומרים אה... אולי האקסיטינס לא רוצה שאני יעשה את זה ,תירוץ כמו כל התירוצים. פתאום בעיות דברים נופלים ואז מה ? מה קורה אז? אז מגיעים כל מיני חששות לפחות אצלי שנהפכים במציאות לאתגרים קטנים . לא יודעת איך זה אצלכם , אצלי בכל פעם שאני צועדת לקראת חלום כזה אמיתי ודברים מתחיליים לזרום למקום הנכון כל העולם אשתו וגם הבן דוד נזכ...

חליפת האגו : מאת לילה בן הרוש  קם לו אדם בבוקר לובש את "חליפת האישיות " ויוצא עולם אותה חליפה נפלאה נתפרה במיוחד עבורו על ידי האגו . אז מה היא אותה חליפה או מסיכה שאנחנו לובשים כל יום ? האגו שלנו ,ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,  על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית אותה חליפה של אישיות מזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו אנחנו לובשים על גופנו כמעט בכל סיטואציה  לעיתים אותה חליפה שאנו מתהדרים בה עשויה לשכנע אותנו שזה מי שאנחנו באמת. כל אחד מאיתנו מסתובב עם  האישיות שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה, או איזה נסיבות חיים הביאו אותו לתפור לעצמו בדיוק את זו  או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו והתדמית החיצונית לא תמיד תואמות. בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם. ככה אנחנו מסתובבים בעולם עמוסים בתדמית שאותה אנו רוצ...

אחרי ששנה שעברה אלפי ומאות אלפי נשים הודיעו איפה הם אוהבות את זה " אחת על השולחן"אחת על הכסא" אחת על הספה" הגיע הזמן לקמפיין חדש כן ככה מעוררים מודעות לסרטן השד , ב2009 פורסמו צבעי החזיות , אחר כך סטאוסים צייצו והודיעו איפה אנחנו אוהבות את זה והשנה מבית הקמפניים היצרתיים של בוא נחרמן את הגברים ואז הם בטוח יחשבו על חולות הסרטן שוב מגיע קמפיין "גאוני"בטוח שהמודעות תתעורר ...חחח  "את צריכה לרשום את מידת הנעליים שלך(רק מספר) ואחריו את המילה ס"מ וכמה זמן לוקח לך לסדר את השיער שלך בבוקר... זכרי שבשנה שעברה כל כך הרבה בחורות לקחו בזה חלק שזה גרם לטלויזיה הבנלאומית להזכיר את זה וזה לגמרי עזר להעלות את המודעות."  38 ס"מ ב-10 דקות ...נכון שישר חשבתם על אישה שנאבקת בסרטן השד ! ברור מיד זה התמונה הראשונה שעלתה לכם בראש ... טמטום תהיה מילה עדינה מדי לקמפניים המעליבים האלו המחשבה שרק אם נשתמש במיניות שלנו יכולה לעורר מודעות לנושא כזה , איך נאמר פוגעת קשות באינטלגנציה של הגברים והנשים כאחד , אז מה הלאה? לאן נגיע ? כביכו...

 אחת מפנינות החוכמה מספר משלי (פרק י"ח) שאנחנו כאנשים נוטים יותר מדי בקלות לשכוח...כמה עוצמה יש במילים וכמה קל לנו לשכוח שלאף בנאדם אין עור של פיל לפעמים אני פותחת את העיתון וכל פעם מזועזעת מחדש מהרייטינג הגבוה שיש לרכילות ונבירה בחיים של אחרים בימנו העיתונות והתקשורת חורצים גורלות ובמילותיהם מביאים נבואות שחורות שפעמים רבות מגשימות אותם ואני שואלת למה אי אפשר לראות קצת יותר תוכניות או פינות כמו " ישראלי 10 " שבזמנו הנחתה והובילה מיקי חיימוביץ , למה עיתונות שלמה עסוקה ברוע נטו  בכל חודש ישנו קורבן חדש על המפה , איכשהו אותהתקשורת אשר ממליכה מלכי רייטינג ופרסום אוהבת אחר כך לרסק אותם לחתיכות , חתיכות ועושה במילותיה שירות רע מאוד לנו כחברה ובוואדי לקורבן  התורן שעומד על "כס האשמה " עכשיו יש את מרגלית צנעני על הפרק ...לא איזה מוזיקאית שאני מחוברת אליה במיוחד ועדיין ניתן לראות איך חותכים בבשר החי מבלי לדעת עובדות או תוצאות אמיתיות, חשיפת הצילום שלה מבית המעצר הייתה מיותרת ומביכה יותר לנו כחברה מאשר למרגלית צנעני עצמה אחת הזמרות האהובות עליי ביותר איימי ויינהאס ...

מצחיק איך לפעמים אנחנו יכולים להתגעגע למקומות ולאנשים שלא ממש עשו לנו טוב , איכשהו הזמן המרחק והנוחות גורמים לנו לחשוב שזה היה הטוב ביותר שיש ולא לאדם או למקום מסוים אנחנו מתגעגעים , אנחנו מתגעגעים לנוחות – לאזור הבטוח.  שינוי  בחיים מהותי ועמוק יכול להיות מעורר אימה הרבה יותר מאשר השארות במצב הישן  לפעמים אפילו צץ לו געגוע לימים שלא היו הרבה אפשרויות , לפחות ככה היה  סדר ברור בחיים וידעת למה לצפות. ככל שהזמן עובר והשינוי מתחיל לחלחל , אנשים ומקומות בהם נהגת לבלות נראים כלא רלוונטיים וחייבים להמשיך הלאה ...ודווקא מאלו בדרך כלל אנחנו מבקשים תמיכה ועידוד ועזרה , זה כמו לירות לעצמך ברגל ולא להבין למה אתה לא יכול לרוץ. הסביבה והחברים הישנים לא  רוצים שתעשה איזשהו שינוי מהותי , הם בדרך כלל רוצים אותך " בביצה " שלהם המוכרת והנוחה , הם בעיקר לא רוצים לראות שזה אפשרי גם בשביליהם, מעדיפים לא לראות. אי אפשר לחפש שם תמיכה , זה כמו לבקש  מנרקומן לחגוג איתך את הגמילה שלך , זה לא יכול לעבוד. אלו  החברים ( ולא תמיד בצורה מודעת  ולא כולם ) ישכנעו אותך , שז...

מצחיק ככל שזה נשמע אבל לאורך כל חיינו  גם כבוגרים אנחנו מבקשים" אישורים" מבקשים אישור להיות מי שאנחנומבלי לערער את הסדר החברתי סביבנו  מה כל כך חשוב לנו שאנשים "יאשרו" אותנו שיגידו לנו שאנחנו "בסדר" מאיפה זה בא לעזאזל? איזשהו חוסר ביטחון במי שאנחנו ואיך אנחנו חיים את דרך חיינו  וצורך של החברה שמסביבנו שנהיה כמו" כולם  האינטרנט והרשתות החברתיות הן בעיניי , תופעה מרתקת שיכולה ללמד אותנו הרבה על הצורך של אנשים באישור חברתי, במיוחד ברשתות כגון פייסבוק ששם אנשים משתפים וחלקם זקוקים ל"אישור " על כל צעד , עם עין לא חדה במיוחד וקצת תשומת לב ניתן לראות גם מבלי ממש להכיר מי הוא משאבת אנרגיה , ומי הם האנשים שכביכול מלאים בבטחון עצמי ומצד שני על כל תזוזה שלהם מבקשים "אישור חברתי" ואני אומרת אין דבר כזה לא בסדר , הגעתם ליקום האקזיסטינס בכבודו ובעצמו אישר את נוכחותכם והיא נחוצה לא משנה מי ומה אתם ובאיזה מקום בחיים ככל שתאשרו את עצמכם יותר ככה תהיו יותר מאושרים , טוב לפחות לפי דעתי יכול להיות שלא  יום שמח לילה   Subscribe in a reader  ...

לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה צריך להיות" זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי  אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות. בגלל שאנחנו מקובעים בתבניות מחשבתיות החיים עוברים במרווח צר , לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים להבין בהגיון איך זה יכול לקרות במציאות? והמציאות תמיד השתקפות של "ההיגיון" שלנו של החשיבה המוגבלת שלנו . פעמים רבות שאפשרויות חדשות נפתחות בפנינו בחיים, דווקא אז אנחנו מסבירים לעצמנו שזה לא יכול להיות משהו "מקולקל כאן מסרבים להאמין לניסים שמתרחשים בדרך והמיינד מיד "מסדר" לנו חזרה  לדפוס...