יום חמישי, 27 בינואר 2011

כל עכבה לטובה

כל עכבה לטובה זה סוג של משפט נחמה כזה או אולי זה באמת נכון , יש לנו את אותם דברים בחיים שחשובים לנו שאנחנו רוצים שייקרו כאן ועכשיו ולפעמים מתחילים להם כל מיני עכובים ועוד דברים מוזרים בדרך כאלו נראה שהאקסיטניס בכבודו ובעצמו אומר לנו רגע , שנייה תעצרו


כמעט תמיד העיכוב הראשוני נוצר בשל נסיבות שלא ממש תלויות בנו והעיכובים הבאים אחריו זה כבר אנחנו יוצרים בצורה חזקה מאוד עם האנרגיה שלנו ועם ההתנגדות לעיכוב ככל שאנחנו מתנגדים יותר למכשול הזה שמגיע בדרך או אולי נקרא לו משוכה שצריך לקפוץ ככה אנחנו נכנסים למקום קשה יותר עם עצמנו ומייצרים עוד ועוד עיכובים.


בסופו של דבר אחרי עכובים כאלו ואחרים ואם אנחנו עדיין מתעקשים על מימוש המטרה שלשמה יאצנו לדרך , משהו קורה בזמן הזה ופעמים רבות לפחות אני מוצאת את עצמי אומרת איזה מזל שדברים התמהמהו להם כי בדרך קרו הרבה דברים.


אז כן תמיד לפחות בשבילי כל עכבה לטובה הוא מבין המשפטים החכמים ביותר אנחנו באקסיטינז תמיד רואים תמונה חלקית קשה לנו לעלות למעלה בטח בזמן שאנחנו רוצים משהו מאוד ולהבין שיש דרך מסויימת שייידו המכוונת של האקזיסטינס מובילה והיא תמיד חכמה וטובה יותר.


תתנגדו לזה תצמיחו עוד עיכובים , תכנעו לזה ותבינו שהסיבה תתגלה בהמשך הדרך אז הדרך תהיה יותר קלה ויותר זורמת ולפעמים האקזיסטינס יודע טוב יותר וחכם יותר מאיתנו מה הדבר הטוב ביותר בשבילנו זה נקרא לזרום עם הנהר הרי לשחות נגדו זה תמיד מתיש ולא יעיל איך של נהפוך את זה


החיים בנויים ככה שאנחנו יכולים רק לעשות את הצעד הראשון ואחריו נדע מה התוצאות רק את הדרך הראשונית ואז נדע זה דורש מאיתנו כל יום כל רגע אמון עצום בתהליך החיים וידיעה ברורה שהכל תמיד , תמיד לטובה


ימים יפים אהבה וחיוכים


לילה

יום חמישי, 20 בינואר 2011

שקט זה קצת כמו מוות

השקט , השלווה לפעמים יכולים להיות מלחיצים קצת, לא? איכשהו שדממה פתאום נוחתת לה במהלך השגרה זה מרגיש קצת כמו מוות או אולי תחושת שיעמום...מעיין הרגשה מוזרה משהו? אולי זה הסיבה שאנחנו חיים בלחץ כל הזמן

נכון, זה לחוץ זה עמוס אנחנו בקושי מספיקים לנשום אך בכל זאת מרגישים "חיים" ואני לא ממש בטוחה שזה הטבע שלנו, לא סגורה על זה בכלל לחץ , עומס יתר ופחד הם לא הטבע שלנו, דווקא שקט ושלווה נראים לי הרבה יותר בריאים לנו.

רב המחלות בעולם המערבי נוצרות מתוך לחץ , עומס יתר אז איך זה שאנחנו ממשיכים באותה דרך? יכול להיות שאנחנו מכורים ללחץ הזה? שבלעדיו וקצת שקט מרגיש לנו כמו מוות קטן.

אצל עצמאים זה יכול להיות מלחיץ יום עבודה שקט ואז במקום להנות מאיזה יום של עשייה יותר שלווה ורגועה אפשר להכנס ללחץ מהדממה שנפלה עלינואו לחלופין אמא שילדים שלה יצאו לחופש שבוע פתאום נורא שקט ...ואז לוקח זמן ללמוד להנות מהשקט.

אולי שקט פשוט מזכיר לנו מוות הדממה הזו שיכולה להזמין שיעמום או בהייה בחדשות שתכניס לנו קצת רעש וחרדות הרי מזכירה את המוות ואם יש לנו טאבו אחד החזקים בכל החברה המערבית זה המוות.

המוות הוא הרי חלק לחלוטין מהחיים שלנו אי אפשר להתעלם מזה , זה חלק מהוויה על יום הלידה דווקא כן מדברים , איך אנחנו יכולים להתעלם המוות הרי בלעדיו לא היו מוגדרים החיים ,הם שלובים תמיד יד ביד

אז אולי בגלל זה קשה לנו עם תקופות שקטות או עם שעות מרובות של להיות בעשייה אך ממקום אחר ממקום של שלווה , ממקום בטוח בעצמו שנראה לי טבעי יותר.האם קלילות וקלות עושים אותנו קצת חשדניים?וקושי נראה לנו טבעי

עשיה ללא מאמץ , עשייה בחיים שהיא עשייה נעימה ולא מלאה בלחץ ולא מונעת מתוך מקום של פחד להפסיד לקוח או לא להיות בזמן הנכון במקום הנכון, זו העשייה שתמיד נושאת פירות שתמיד מביאה איתה החלטות הכי טובות והכי נכנות לנו , יכול שלאחרים הם פחות נוחות

להחליט ולחיות מתוך שקט ובטחון פנימי עמוק בתהליכי החיים,לעשות את הצעד הראשון והצעד השני כבר יתגלה לאחר מכן , זה אחד הדברים שנסתרים מעיננו אף פעם אנחנו לא יודעים את התוצאות אם זה יהיה טוב אם זה יהיה רע רק עד שלא עושים לא יודעים ממקום אחר מקום עם מרכזי חזק זה מודעות

ואם שכחתם איך התחושה הזו של הקלה של שלווה של שקט כבר נשכחה ממכם , כלום לא יתמוטט אם מחר תמצאו לכם שעה שעה וחצי בים או במדבר או בכל מקום שמרגיש לכם טוב רק אתם והאקזיסטינס זה תמיד עושה טוב :-)



ימים יפים לכם ואהבה

לילה

יום רביעי, 12 בינואר 2011

רדו לעצמכם מהגב

אתמול אחרי שסיימתי את הסדנא , נשארתי לשוחח עם חברה ככה על הדרך שנייה לפני שאני הולכת החוצה ומסימת יום ארוך.

הקשבתי וקשבתי ובעיקר שמעתי אני לא מספיק טובה אני לא מספיקה , אני לא נמצאת אני לא נוכחת.. וכל מה שרציתי לעשות היא לצעוק עליה רדי מעצמך די!!! מאיפה זה בא הסיפור הזה? שמה שאנחנו עושים הוא לא מספיק טוב ? למה לא מספיק טוב ?
ואז נכנסתי קצת פנימה ונזכרתי גם בסיטואציות דומות בעצמי כמה פעמים האוייב הכי גדול שלנו הוא אנחנו , יש ימים שבהחלט אנחנו ישנים עם האוייב והוא אף פעם לא מחוצה לנו.
אנחנו חיים בעולם כזה שכל הזמן דורש עוד וזה בסדר גמור אנחנו יצורים שמתפתחים לאורך השנים וכל עוד יש לנו שאיפות ורצונות וחלומות להגשים סימן שאנחנו חיים , אך מהצד השני אולי רצוי שרק מדי פעם גם נפרגן לעצמנו שרק מדי פעם נבין שאנחנו עושים את הכי טוב שרק אפשר תמיד .

בכל נקודת זמן בחינו אנחנו עושים את המיטב ומדי פעם רצוי לתת לו למבקר הפנימי הזה איזה סטירה קטנה ולהשתיק אותו ולא להמשיך לשתף איתו פעולה די! אני שומעת את זה מכל כך הרבה אנשים לא עשיתי מספיק , היייתי צריך להתאמץ יותר שאנחנו יכולים . נקודה
תפסיקו להאמין לכל מי ומה שאומר לכם שעד עכשיו לא עשיתם מספיק ברור שישי עוד מה לעשות , ברור שיש לאן עוד להתפתח, אלו החייים משהו אחד מושלם רצון או צורך אחר מתפתח זה טבעי לחלוטין.
בזמן האחרון אם אני תופסת את עצמי מתחילה לקטר שאני לא עושה מספיק טוב מיד אני !מעיפה לעצמי איזה נזיפה מחוייכת , הכול בסדר!
אין צורך לחטט במה עשיתי לא טוב עכשיו אני כאן ואני תמיד עושה את מה שמדוייק ונכון לי באותו הרגע.

יאללה, רדו לעצמכם מהגב אתם מצויינים בדיוק איפה ומה שאתם וזה לא ממש משנה איפה למה וכמה חותמת על זה.

ימים יפים אהבה
לילה

יום רביעי, 5 בינואר 2011

פשוט זה טוב

השבוע אחרי כמה חודשים האמת אולי שנים , לקחתי עפרונות ציור דף חלק פשוט והתחלתי לצייר ,אחרי כל התיחכומים האלו של המדיה הדיגטלית וכל המדיומים המרובים שהצטרפו לעולם האקריליק והשמן פתאום בא לי פשוט, בלי מחשב , בלי צבעים בלי בדי קנבס ענקיים אלא פשוט עפרון וכמה שעות של העלמות בתוך כל פרט ופרט קטן כמה עוצמה יש בה בפשטות הזו בקלות בטבעיות.

הטבעיות הזו והפשטות הזו טמונים בנו תמיד אז למה לעזאזל אני שואלת את עצמי ארגנו לעצמנו עולם כל כך מורכב וסבוך? או למה אנחנו מסבכים דברים פשוטים, יש פשוטות מאוד ברורה בחיים האלו בדיוק כמו בציור שזה מרגיש טוב זה טוב! שזה מרגיש רע, מאולץ או משהו ש"צריך "לעשות , זה רע !

מצחיק איזה דרך רוחנית והתפתחותית עברתי וכולנו עוברים רק בשביל לדעת את מה שכבר ידענו שהיינו ילדים ממש קטנים נעים לי וטוב לי אני נמצא , לא נעים לי רע או לא טוב שוברים את הכלים האמת אין יותר פשוט מזה , אולי בגלל שזה כל כך פשוט אנחנו מתחילים להסתבך בכלום

יש לנו סיפורים , יש לנו תירוצים יש לנו הסברים אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה טוב זה טוב רע זה רע כל השאר מסביב זה הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו .

הגוף תמיד יודע הגוף תמיד מרגיש הוא מעיי סנסור מתוכחם ששולח לנו מידע כל רגע , כל הזמן ואם מקשיבים לו הוא תמיד יוביל אותנו במקום הנכון זה נכון עם אנשים , זה נכון עם מקומות זה נכון לכל דבר.

הגוף יודע , שהוא מותש ומכיל בתוכו הרבה מקומות שלא רצינו להיות בהם אנשים שאנחנו בקשר איתם כי לא נעים כיאולי צריך הוא פשוט מאוד מתחיל לחלות.

מבט קצר על העולם המורני יראה לנו שרב המחלות קשורות ללחץ שנובע תמיד מפחד שזו הרגשה בהחלט לא נעימה בגוף אז למה בכל זאת אנחנו נשארים במקומות או עם אנשים שלא טוב לנו בסביבתם? פשוט התמכרות ...כן , כן כמו שמתמכרים לסמים ככה גם מתמכרים לתחושות רעות ולחלוטין לא טבעיות לנו , הטבע שלנו בנוי לצמיחה , להתפתחות לחוות תחושות שלווה ורגיעה ולשמור על המקור שלנו בתוך עולם שעוסק 90% ואני אוטימית פה בהשרשת תחושות רעות פחד, חרדה יוצרות מציאות הם האנרגיה שלנון היא נמוכה , אז הנה הזדמנות להתחיל את השנה האזרחית החדשה כאשר הכוון שלנו הוא הגוף בלי לאול שאלות בלי לנסות להבין למה זה טוב או לה זה רע

פשטות

מרגיש טוב , קליל ונעים אתם בכיוון הנכון , מרגיש רע מסובך או מורכב ירדתם מהמסלול ,החיים יפים מותר לנו לחגוג כל יום בהכי טוב שרק אפשר זה פשוט וזה הטבע שלנו

ולא משנה מה נמציא או לאן נגיע נגד הטבע אי אפשר ללכת הוא יותר חכם מאיתנו



ימים יפים ואהבה

לילה