יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

כשהייתי ילדה היה לאימי טקס קבוע שחזר על עצמו בכל פעם שחזרנו מביקור אצל חברים: בדרך הביתה היא הייתה מעירה לי אם הייתי ילדה טובה או לא, ואם הייתי חסרת נימוס כשלקחתי מהעוגיות שהגישה המארחת. אני הייתי מתמרדת מבפנים, אבל לא העזתי להגיד שום דבר. וזה לא נגמר שם. למרות שהייתי ילדה צנומה להפליא, היא נהגה "להזהיר" אותי שיום אחד אהיה כמוה, ודאגה להזכיר לי את כל נקודות התורפה, דבר שיצר דגש מוגזם על המראה שלי. יום אחד התמרדתי. אני זוכרת את זה היטב כאילו זה קרה היום. הייתי כבר כבת שתים עשרה או שלוש עשרה, והיינו בדרך הביתה לאחר ביקור אצל חברים. אימי, כהרגלה, התחילה לבקר את התנהגותי ולהעיר לי כיצד היה עלי לנהוג. משהו בתוכי התמרד: לא הייתי מוכנה לשמוע יותר את הביקורת הזו. פשוט הפסקתי להקשיב לה. אבל לקח לי עוד שנים מספר למצוא את האומץ לדרוש ממנה להפסיק להעיר הערות בקשר למראה ולהתנהגות שלי. זרע הפורענות © Lila Benharush למרות זאת, זרע הפורענות כבר נזרע וגדל לשיח די מרשים, ואפילו לעץ רחב צמרת. אני התחלתי לעשות את זה לעצמי, וכמובן גם לאחרים. עוד שנים ארוכות ה...

ככה  זה אצלו ,האקסיטינס והבריאה הזו הרבה יותר חכמה ממה שנראה לנו, וכשלא לומדים את השיעור  הוא מגיע עוד פעם ועוד פעם , בגלים קטנים הוא  מגיע בהתחלה רק קצת צובט , אחר כך טיפה מכאיס ובסופו של דבר ממש כואב ...ואז שזה כואב כל כך ושום בריחה לא עוצרת © Lila Benharush אני מאלה שאוהבים לברוח , הכי קל לי בקאטים והעלמויות פתיחתי אליפות בשלב מסויים בחיי, עכשיו אין האקסיטינס חסם לי דלת ולא מאפשר לי לברוח יותר  ושמחה שהנה באה הזדמנות ההזדמנות הזו באה בדמות של הפקה לקראת הגעתו של וירש לארץ ואיתה כמה מטענים ישנים שבהחלט הגיע  הזמן לעמוד מולם , להתמודד מולם ולהפרד יפה לשלום ...חוץ מצוות מקסים ומדהים שאני עובדת איתו גם הגיע זמן לריפוי ושחרור של כמה דפוסים שסחבתי איתי די הרבה שנים, אז אחרי שנה אינטנסיבית של עבודה על עצמי בתיאוריה הגיע זמן המעשים והפעם שמחה ומברכת עליהם והכי חשוב , לא בורחת אז הנה הזדמנות חגיגית לומר לצוות שעובד איתי על ההפקה תודה על השיעור, על  העבודה המשותפת והאהבה ותודה לאקסיטינס שאף פעם לא מוותר לי עד שאני לומדת ...

גברת התנגדות היא גברת ערמומית, חמקמקה ומעמידה פנים. בראש ובראשונה היא מעמידה פנים שהיא באה לעזור, ולצורך זה אינה בוחלת בשום תחבולה ותחפושת. תתנגד חזק, היא אומר, אתה לא מצליח כי אתה לא מתנגד מספיק חזק © Lila Benharush מהי התנגדות? התנגדות היא הדבק שמחזיק את הסבל שלך צמוד אליך. ההתנגדות למה שיש גורמת לסבל הן להישאר והן להתגבר, וכך מתחזקת תחושת המוגבלות שלנו. כשאנו מתנגדים למשהו אנחנו למעשה במצב של "השהייה": במקום לפעול לשינוי או להיות מסוגל לחיות עם מה שיש, כל האנרגיה שלנו מופנית להדיפה הדמיונית של הדבר, ואיננה זמינה לפעולה או למנוחה. זה נותן לנו תחושה מזויפת של שליטה, וזו הסיבה שאנחנו עושים זאת. בצורה ילדית ומאגית אנחנו חושבים שאם נתנגד למשהו הוא באמת ייעלם, רק מעצם פעולת ההתנגדות שלנו . מדוע זה לא עובד? אלא שמה שקורה זה בדיוק להיפך: ככל שאנו מתנגדים, כך אנחנו נשלטים. מכיוון שכל תשומת הלב שלנו מושהית בפעולת ההתנגדות, אותו דבר שאנו מתנגדים אליו למעשה שולט בנו. התנגדות מורגשת כמו הניסיון לנוע קדימה עם רגל אחת על הגז והשניה על הברקס. כך אנחנו ...

לשחרר אפשר רק מהבטן , לשחרר מהראש יוצר רק אחיזה חזקה יותר במה שהיינו רוצים לשחרר מחיינו.  מושג שגור אצלנו שחרר , במילים פשוטות ולא רוחנית בעליל , אנחנו אומרים יאללה ! חאלס, די !מספיק! ולפעמים אנחנו מנסים לשחרר מהראש , להשתדל לא לחשוב על דבר מה שמעצבן אותנו , מיותר בחיינו או היינו רוצים לשנות ואין לנו מושג איך ואז כמטה הקסם בדיוק אתו הדבר שכל כך רצינו להוציא מחיינו נדבק למחשבה כמו מסטיק לעוס שמזמן איבד את הטעם אבל לא את יכולת ההדבקות © Lila Benharush אם חושבים על לשחרר איזשהו דפוס בחיינו, התנהלות או לא משנה מה , בסופו של דבר אנחנו חושבים והמחשבה משפיעה  באופן ישיר ומיידי על הרגשות שלנו ומשם השחרור רחוק מאיתנו מאוד לפעמים אנחנו גם שופטים את עצמנו והאמת אין יותר גרוע מדמות " המבקר" שיושבת לנו בראש ויוצרת מערבולת של מחשבות שנעות כמו פינג פונג על זה שעדיין לא הצלחנו להפטר מהדפוס \בן זוג \ עבודה שמזמן עשתה את שלה או מקום מגורים ואז  גם מצטרפים להם גם קצת רגשות אשמה  שכידוע לכם אלו הרסניים במיוחד אז מה עושים ?יש פטנט , אז זהו שלא  שום פטנטי...