דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית משחק החיים

מה קרה לילד הפנימי ?

מכיוון שצוות המלאכים של למעלה קיבל כל כך הרבה תלונות מאנשי כדור הארץ, החליט הצוות להקים וועדה מיוחדת שתדון בתלונותיהם של אנשי הכדור הסובל. בבית הדין העליון, על כסאות מוזהבים, כשהילה לבנה מעטרת את ראשם, שמעו חברי הוועדה כל אדם שניגש אליהם בתלונה על דבר מה שלא קיבל. כך ישבו להם שופטי הצדק של העולם - 4 מלאכים ושופט אחד שניהל את הישיבה - וקיבלו את קובלנות אנשי הארץ.  והנה באה במעלה גרם המדרגות המוביל אל בית הדין של מעלה רונית, מייחלת בכל ליבה שחייה ישובו להיות נפלאים. רונית ניגשה לשולחן הדיינים בעיניים דומעות וביקשה: "אני רוצה שתיתנו לי שמחה" "שמחה את מבקשת?", חזר על דבריה המלאך שושנאל "כן", ענתה בנחרצות, "שמחה אני מבקשת" "ולמה את לא שמחה?", המשיכו המלאכים, "מתי בפעם האחרונה שמחת?" "כשהייתי ילדה" "ומתי הפסקת לשמוח?" "בערך כשהייתי בת 10, פחות או יותר" שנייה, יקרה , נדון בעניינך", השיב לה המלאך בנועם וחזר להסתודד עם חבר מרעיו. פשפשו המלאכים בתיקים ופנו אל רונית: "

משחק החייים

משחק החיים מאת: לילה בן הרוש מדהים איך ילדים משחקים לפחות עד גיל שלוש הם נטולי הגנות הדמיון שלהם כל כך חזק  שהם יכולים להפוך כל מגרש גרוטאות לנסיכות קסומה , ילדים משחקים בשביל ההנאה בשביל השמחה אין שום מטרה למחשק שלהם מלבד לצחוק וליהנות כשמשהו מפריע למשחק או שלפתע הם מתגוננים , מגיבים ואם הם נפצעים בוכים ואחרי כמה דקות נרגעים מניחים את הרגע הפחות טוב מאחוריהם וחוזרים להביא את הנוכחות שלהם ואת הרגע הזה בכדי לחזור ולגלות את העולם. ילד קטן אינו מתבייש בדברים שהוא עשה בעבר אפילו לא מתבייש למול ילד אחר שלפני דקה הוא התפרץ עליהם בכעס או בבכי הסליחה אצלם היא טבעית, הם מביעים תמיד את מה שהם מרגישים כלפי כל אחד באותו רגע נתון וזה יכול להשתנות כל דקה ... מה שהיה אתמול לא בהכרח תקף היום, רק הרגע הזה הנוכחי תקף, הם בוואדי לא מוטרדים ממה יביא הרגע הבא ולכן זו הסיבה שהם עסוקים בלהיות ולשחק בחיים.    © Lila Benharush                      כולנו היינו שם בכולנו טמון הזרע הזה , ידענו לשחק כי לא היה בנו הפחד ממה יחשוב עליי החבר בגן? לא היה ל

בטחון או ריגוש? מאת לינה גולדברג

פרדוקס בלתי פתור נושא שרובנו מתמודדות איתו (וגם הגברים, כמובן) ביחסים, שוב ושוב… ועדיין נשאר לא סגור – הוא הקונפליקט או הפרדוקס ,שיוצרים שני צרכים שלנו שהם לרוב הפכים. ריגוש   מול   ביטחון ! כולנו מחפשים את הריגוש ביחסים, ובד בבד, בלי משים מחפשים את הביטחון. נדיר שהשניים ישכנו תחת אותה קורת גג, הם הרי במקורם "הפכים". הריגוש מגיע דווקא מהאיזור הלא נוח לנו, מהסערה, מהמקום הלא ידוע, הלא מוכר, המסקרן, המפתיע, האחר, מהצפיה, מגיע עם דפיקות הלב, לעיתים בלווי מחושי הבטן. הצורך בביטחון קורא ומשווע למקום הנוח שלנו, הרגוע, הידוע, המוכר, המכברל, ללא "הפתעות מיותרות", שלא יתפסו אותנו לא מוכנים! ואיך איך יוכלו השניים לבוא בכפיפה אחת? כשאנו נמצאים ב"ריגוש", אנו חותרים "למקם" את היחסים ולהרגיש ביטחון בהם. וכשאנו זמן רב ביחסים, שנותנים לנו להרגיש ביטחון, אנו לרוב משועממים, ומרגישים כרובצים בנעלי הבית המרופטות שלנו, מסתכלים מסביב ומשוועים לטיפת ריגוש…..וחוזר חלילה. אז מה עושים? איך יוצאים מהסחרחרה המתישה הזו? בטחון או ריגוש

הילד הפנימי מגיע להיכל הצדק של מעלה

בית דין של מעלה מכיוון שצוות המלאכים   של למעלה קיבל כל כך הרבה תלונות מאנשי כדור הארץ , הם החליטו לפתוח וועדה מיוחדת שתדון בתלונותיהם של אנשי הכדור הסובל. בבית דין העליון על כסאות מוזהבים שעטרת הילה לבנה עוטרת את ראשם הם קיבלו כל אדם שניגש אליהם בתלונה...על דבר מה שאינו קיבל. ישבו להם שופטי הצדק של העולם וקיבלנו את תלונות וקובלנות אנשי הארץ ששילחו אותם ישבו שם 4 מלאכים ושופט אחד שניהל את הישיבה .  אחד , אחד החלו לעלות אנשי כדור הארץ בגרם המדרגות לבית הדין העליון של מעלה...ראשון ניגש לוועדה אופיר מתרגש מהרעיון שהנה סוף סוף ייתנו לו את האהבה שהוא כל כך מייחל אליה .  "כן אופיר לחש לעברו גבריאל , מהו רצונך? " אני רוצה שתיתנו לי אהבה " תמתין דקה בבקשה אנחנו נבדוק את התיק שלך" השופטים התלחששו ביניהם , הציצו בתיקים והפנו מבט צדדי לעבר הבחור יפה התואר ועיניו העצובות. ובכן , לפתע פנתה המלאכית הראשית לפי מה שנכתב בתיקך... אתה קיבלת 100% אהבה ביום שהגעת לעולם" אופיר לא ויתר והמשיך "