יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

קדימה לקפוץ









הנה הגיע הרגע לקפוץ , הרבה אימונים ואז מרגיע הרגע שחייבים לתת אמון וליפול אל הלא נודע ולבטוח בתהליך החיים פשוט להתמסר..
אם יש משהו אחד שיכול בהחלט יכול להלחיץ אותי אישית ואני מאמינה שעוד רבים זה דרישה להתמסרות מוחלטת ואמון בתחושות הבטן שלנו ובמה שאנחנו מאמינים
התמסרות היא למעשה כניעה מוחלטת לזרימה בחיים ומגיע יחד עם ההבנה שאין לנו באמת שליטה על התוצאות אלה רק על הפעולות שננקוט, אין לנו באמת מדד אם זה יהיה מוצלח טוב יותר או רע אנחנו יכולים רק לעשות ולהתמסר לכל מה שבא.
 קשה לנו להתמסר לזרימה הבלתי פוסקת ולעיתים אף כאוטית של החיים? בעיקר ההבנה ששליטה היא סוג של אשלייה וכנראה שאין לנו באמת שליטה מלאה על תהליך החיים האפוף מסתורין ואל עף האמצעים הטכנולגיים הנפלאים שייצרנו שכביכול מקנים לנו שליטה אנחנו יותר ויותר מתקשים לבטוח ופשוט להאמין  הצורך הזה להיות בשליטה הוא מעייף ומתיש הרבה יותר נעים ורגוע להיות בהתמסרות.
ההתמסרות הזו דורשת קפיצה , קפיצה לתוך זרם החיים בלי ריפוד , בלי רשת בטחון פשוט לקפוץ ולדעת שהאקסיטינס הזה (לפחות לפי אמונתי)תמיד פועל לטובתי גם בימים שזה ממש לא נראה ככה.
יחד עם הבעת האמון הזו יורדים הרב לחצים , מתקלפות להן הרבה קליפות עולות גם המון שאלות מה אני אהיה אם אשחרר שליטה ולא אהיה על המשמר? מי אני אהיה  אם אתחיל ליצור לי חיים רגועים ולא שלווים? על בכלל אני אדבר עםאנשים שעד עכשיו המכנה המשותף בינינו היה הדרמה ועדכונים הדדיים על כל מיני עניינים שוליים רק בשביל להרגיש שאני " בעניינים" .
פתאום הרבה דרמות יוצאות מהחיים וזה יוצר מרווח מאוד גדול של זמן...מעיין הקלה כללית כזו של כן העולם ימשיך להסתובב גם אם אני ארפה, הידע לעולם לא יהיה מספיק בשבילנו כן אני בעד תמיד ללכת ללמוד , תמיד לעשות עוד סדנאות להתמסר למדיטציה ולשמוע הרצאות, להתפתח ולפתח את אלו שמסביבנו אבל יום אחד יש צורך לקחת את כל הידע הזה ופשוט לקפוץ
...
ימים יפים לכם
לילה  

יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

ידיעה









ברגע שמופיע הלמה ? או איך הייא פשוט נהרסת רגע אחד של ספק והידיעה מתנפצת לה לרסיסים , ידיעה  דורשת אמון עיוור כמעט נטול קשר למציאות אך שהיא מתבססת באופן חזק ושורשיה אחוזים את הנשמה איך שהוא זה תמיד קורה.
אני בתקופה של פרוייקטים רבים , הרבה חידושים והתחדשות ,ככה ביני לבין עצמי תהיתי מה עשיתי אז בעבר שזה הצליח? מה היו הפעולות שלי איך התחלתי ולא ממש זכרתי מה היו הצעדים הראשונים זכרתי רק  שידעתי
אמונה עיוורת? לא מציאותית אולי ועדיין המציאות הזו מה היא? רק סיפור , הצגה תסריט שאנחנו יוצרים ובהחלט ניתן לומר שהדרמה היא הז'אנר שהוביל אותי שנים רבות , עכשיו מאסתי קצת בדרמות אחרי שביימתי לעצמי כמה סרטי אימה ..
בימים אלו אני מחפשת לי ז'אנר חדש  אולי אני אקרא לסדרת תסריטים החדשה כוחו של הדמיון ותת מודע לפעמים זה פשוט מדהים איזה כלי מדהים ומופלא זה המיינד האנושי איך המחשבה היא הראשונה שמובילה את היצירה את התסריט החדש , איך אחרי שנים של תסריטים די קבועים מראש פתאום אני יוצרת פניית פרסה ..טוב יש כאן קצת דרמה " מלחמת הישן בחדש" אך בהחלט לא מוטיב מרכזי בתסריט  הזה שלי
 את הידיעה הזו והיכולת לביים את תסריט חיי  בצורה כל כך מדהימה לימד אותי יגאל , חבר שנכנס לחיי לפני 5 שנים והראה לי זווית קצת שונה , אחרי שהוא בעצמו התמחה בבניית תסריטי אימה.
כחלק מהתסריט שלו שפגשתי את יגאל הוא היה חולה עם סרטן  ויחד עם זאת לימד אותי את כוח היצירה , כוחה של אהבה ועוצמתו הבלתי מוגבל של המוח בבניית תסריטים ושל האקזיסטינס כמובן, בזמנו קיבלתי ממנו צמיד צהוב שעליו כתוב
צמיד צהוב שהוציא אמסטרונג אחרי שניצח את הסרטן ומעטר ידיים רבות של אנשים שיצרו לעצמם סרט אימה והצליחו להפוך אותו לדרמה משפחתית עם סוף טוב
יגאל החלים מאז וחי יותר חזק ויותר טוב מאי פעם אך יש עדיין אנשים שיוצרים להם תסריטים כאלו והחודש זה חודש המודעות למחלת הסרטן  הארגון של אמסטרונג עוסק בחקר הסרטן אז  יש לי לכם הצעה קטנה כנסו לאתר , תקנו לכם צמיד צהוב שעלותו רק דולר אחד וככה תהלכו עם תזכורת נפלאה על היד לחיות תמיד את החלומות שלכם הכי טוב והכי חזק שאפשר ועל הדרך לעזור לארגון לנסות להבין איך וללמה אנשים בונים לעצמם סרטי אימה.
 לחיי הרגע הזה ואהבה
לילה


יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

טמבל תסתובב









מכירים את התחושה המתסכלת הזאת ששוב ושוב אנחנו מנסים לפתור בעיה עם 



אותה שיטה בדיוק נאחזים לפתרון אחד הראש ננעל על תבנית אחת ידועה מראש? מוכר לכם... לכל אחד מאיתנו זה קורה ביום יום לפחות אחת לשבוע...או שלא
לכולנו מוכרים הרגלי חשיבה כאלו מקבעים נכנסתם למינוס אפשר לקחת הלוואה בויזה ו" ויהיה טוב " שיווקם או ניסתם למכור אירוע בדרך שלא הצליחה משום מה בהרגל חזרו על שוב ושוב ולמה זה קורה איפה נדחקה היצרתיות שלנו?
למה אנחנו מתעקשים על כיוון אחד של פתרונות שאנחנו מכירים ולא בודקים אפשרויות חדשות? זה כמו לחפש את הים במזרח שעות על גבי שעות עד שיגיע אחד שיצעק לך טמבל תסתובב! הרי הפתרון כל הזמן היה שם מחכה שתסתובב לראות אותו ומשום מה אנחנו שוב ושוב חוזרים על אותם פתרונות וברב טיפשותנו מצפים לתוצאות שונות.
מה שעובד טוב בחיים מעולה!!! אין סיבה לשנות אך מה שלא עובד טוב דורש לא רק הסתכלות אחרת , אלא פתרונות שונים וזווית ראייה קצת יותר רחבה ,מה שנקרא ללמוד לראות את הדברים ממעוף הציפור .
ממעוף הציפור אפשר לראות יותר רחבה יותר את המכלול הגדול שאנחנו רואים מכלול גדול ולא רק נקודה ספיציפית ונקודתית אחת אנחנו יכולים לראות סוף , סוף פתרונים אמיתיים כאלו שבאים מהשורש ...לא פעם נראה שהבעיה הנקודתית היא רק תוצאה של התנהגות או בעיה שונה לחלוטין מזו שצצה פנימה זה דורש הרחבה והעמקה של הראייה..
תרשו לעצמכם מדי פעם קצת לסובב את הראש להגמיש את המחשבה לראות את הדברים מנקודה טיפה יותר גבוהה, מדיטציה עוזרת מאוד ואני תמיד בעדה וכל עבודת מודעות טיפה להגמיש ולהרחיב את התודעה .

יום רביעי, 6 באוקטובר 2010

המטריקס הוא ידע









ידע הוא ללא ספק המטרקיס בו אנחנו שבויים תבניות, תבניות של ידע שרכשנו בחיים או ידע שאחרים הנחילו לנו בעבודה חוסם אותנו מעשייה אחרת ושונה.
מהו המטרקיס של הידע? אנחנו רוכשים ידע ופילוסופיה אגב זה גם ידע רוחניות זה גם ידע באמצעות המיינד מבלי לשים לב
הידע הופך למגביל את המחשבה שלנו אם אנחנו מתייחסים אליו כאמת מוחלטת אנחנו בונים לנו חומות וכלא בלתי נראים. במקום שהידע ישרת אותנו אנחנו נהיים משרתים שלו
ידע הוא נפלא אך ככל שאנחנו רוכשים ידע כך אנחנו מעמיקים לתוך המטרקיס ידע שהיה מעולה לפני שנה היום יכול להיות שכבר לא רלוונטי
להרחיב את הידיעה ואת התודעה זה נפלא להשתמש בידע שלנו לבניית תבניות ואמיתות מוחלטות בחיים זה קצת בעייתי כי כך אנו יוצרים לעצמנו כלא מחשבתי מזכוכית בלתי נראה אך הוא שם.

אנחנו יוצרים לעצמנו דפוסים שחוזרים באמצעות ידע וחווית שהיו לנו בעבר וכך מחזקים שוב ושוב את הידע והתבניות לגבי כל דבר בחיים גם אם הבניה הזו היא לא ממש לטובתנו
הידע מעניק לנו תחושה של שליטה בחיים אנחנו מכירים את התבנית או הדפוס וכביכול נמאים באיזהי שליטה על חיינו .
שהמודעות מתחילה להתעורר ואנחנו רואים את אותם דפוסים ומחשבות שנועלות אותנו שוב ושוב בכלא הבלתי נראה של המחשבות תמיד מגיע איתו כאוס, כאוס זה חוסר שליטה תבניות ישנות וידע ישן מתפוגג
יש חוסר שליטה על הנעשה אך שם בדיוק מתחילים לקרות ניסים , צירופי מקרים וההרמוניה משתלבת בחיינו.
ואז הידע מגיע ומתחיל לספר לנו את הניגון המוכר , פחד מתחיל לטפטף כמו רעל ולא עובר זמן רב עד שאנחנו נסוגים ישר לתוך הדפוס שלנו לכלא המחשבתי ...אז איך יוצאים ממנו ממשיכים לרכוש ידע ולסיים אותו בחיים מודעים בפיזי לא רק במיינד ובמחשבה ובעיקר מלאי חמלה לעצמנו ומבינים שבכל שינויי אמיתי בחיים יש התקדמות קצת נסיגה עד שאפשר לחיות עם הכאוס בשיא השליטה.

ועם כל הידע ההנחות וההשערות בסופו של דבר טיפה צניעות תביא אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שבסופו של דבר עם כל הידע שרק נרכוש אנחנו בעצם לא יודעים כלום, מבולבלים לא נורא , כאוס הוא תמיד המקום הכי טוב בכדי לייצור בו בהירות...

אהבה
לילה