‏הצגת רשומות עם תוויות דמויות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דמויות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 5 בנובמבר 2012

בכל אחד יש את כל הדמויות























ביום ראשון כחלק מצילומים לתערוכת האמנות של bag lady   ביום ראשון ביליתי את היום עם 6 נשים בדמויות שונות , קצת איפור וביגוד וכל אחת נהפכה לדמות אחרת.
 
 אחת נהפכה לזונה שרוקדת במועדון חשפניות, אחת ל"ילדה טובה" אחת לזוהרת , אחת לגאנקי ואחת לאשת עסקים סנובית ומבריקה ואחת שנטפה סקס בכל הסטודיו בקיצור חגיגה .
 
 מדהים איך כל אחת התחברה לחלק שבה שהוא לא מוחצן בחיי היום- יום, אנחנו חיים בעולם שכזה שיש בו כל כך הרבה עולמות מקבילים , קבוצות , קבוצות מסתובבים בעולם לעתים גם אחד ליד השני ולא רואים ועם זה כל כך דומים. 
 
בכל אחד ואחת מאיתנו יש את הסנובי\ת , סקסי\ת , גנב\ת וכדומה אנחנו מורכבים מפאות רבות באישיות שלנו כל אחד בסופו של דבר מבליט ומוציא החוצה את מה שהוא מחשיב כראוי או בהתאם לסביבה בה הוא גדל.
בחלק מהצילומים נפגשו להם שתי עולמות מאוד שונים , עולם האמנות ועולם החשפנות , אנחנו צילמנו בסטודיו ועשינו אמנות והם התפשטו על הבמה במועדון מתחתנו. 
 
צילמנו ליד רחוב המסגר , בבוקר שהגעתי  ראיתי שלט מועדון X מועדון חשפנות מאוד מפורסם , נכנסתי פנימה וביקשתי לצלם ראיתי איך הדמות של "הזונה " משתלבת שם מצוין. 
 
בחור צעיר שקיבל את פניי הסתכל עליי במין מבט מוזר כזה ? בטח חשב לעצמו מה יש לצלם פה? זה אומנות זה ? מיד קרא "לבוס הגדול".
 
 הבוס שנראה כאלו הוציאו אותו כדמות  "דון קורליאונה " הסכים , ביקש לא לחשוף את אלו שכל היום חושפות , למצלמה ואפילו דאג להדליק אורות ורודים על הבמה בכדי שיהיה את האפקט הנכון...יצאו צילומים מדהימים!
 בזמן שצילמנו עמדו שם 2 חשפניות מקצועיות , צוות של המועדון וצלם אחד , שרית שהיא בכלל אשת חינוך שהתחפשה ואני שכל מה שעניין אותי זה זוויות הצילום... איזה עולמות שונים . 
 
תוך כמה דקות זה נהיה כבר משחק מדהים...  הדוגמנית שלנו עשתה עבודה מעולה ורקדה במקביל לחשפניות , הג' אנקי  יכלה להסתדר יפה ברחוב ואשת העסקים כל כך התאימה לחליפה הלבנה שחששתי שהיא לא תחזור לעולם , הסקסית יכלה להצטלם בתנוחות מגרות עוד שעות ורק נערת הזוהר אצה רצה לביתה לאסוף את הילדה מהגן  ועדיין יצאה כמו נסיכה מהסטודיו...  
 
אז מצד אחד יש בנו איזשהו גועל לאנשים שמאוד שונים מאיתנו מצד שני הם הרי רק משקפים לנו  משהו בנו שאנחנו לא מוכנים לראות. 
 
הרי כל מי שמתכחש לתכונת אופי כזו או אחרת בעצם מתכחש לחלקים מסוימים בו אשר הוא אינו מוכן לראות, לדוגמא: אם יש בנו סלידה עמוקה לאנשים אגואיסטים שחושבים רק על עצמם סביר להניח שגם בנו יושב לו איזה אגואיסט קטן שלא בא לידי ביטוי , כמובן אלו שמעוררים בנו את התכונות האלו הן דמויות קיצוניות לא צריך להיות חשפנית בכדי לזהות את החלק הפתייני שטמון בכל אחד מאיתנו. 
 
אגב, ביקורת, התעלמות, אדישות זוהי בדיוק אותה הכחשה כמו סלידה או תחושת " אני טוב יותר " ממישהו אחר  אז למה ? למה אנחנו מפחדים לראות בעצמנו את כל הדמויות האלו ? מאיפה בא החשש? ולמה על פי זה אנחנו כל כך אוהבים לשפוט אחד את השני?