דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית תהליכים

לכל תהליך יש זמן "הבשלה " משלו

הכול תמיד קורה בזמן   הכי מדויק שיכול להיות, למרות העולם האינסטנס שבו אנחנו חיים הכול מהר כאן ועכשיו! אם אפשר שזה יקרה כבר אתמול זה בכלל מצוין. ©Lila Benharush  יש לכולנו תקופות כאלו או ימים שהעשייה שלנו איטית יותר איזוהי תחושת האטה משתלטת עלינו.   באמנות זה קורה המון ובכל דבר שהוא יצירה וכל חיינו הם כאלה יצירה אחת מתמשכת יש זמנים שהרעיון ניבט, הראש כבר יודע בדיוק מה נדרש לעשות בבטן יש דגדוג של התלהבות ועדיין משהו לא מצליח לצאת לידי ביטוי בעשייה , תקופת דגירה משהו מתבשל לו ואנחנו בעולם המערבי שכחנו קצת לתת מקום "לבישול האיטי" ונכנסים למעגל של לחץ ושיפוט עצמי שכל היום אנחנו מגלגלים את זה בראש ועדיין אין תוצאות .  הזמן הזה , בתקופת בישול הזו היא בדיוק כמו בישול של אוכל תנסו להאיץ להגביר את האש התבשיל יישרף או ייצא קשה מדי או פשוט לא טעים ... תתנו לתבשיל הזה את הזמן שלו בצורה איטית ומתמשכת והוא יוציא במהלך הבישול , ניחוחות וטעמים מעודנים ויהיה הרבה יותר עשיר .  תקופות הבישול האלו שנראה ששום דבר ל

תרבות הסבל

  ככל שנתקעים בישן החדש נהפך לכמיהה בלתי מושגת , טוב אז אנחנו תקועים בתוך החרא בתוך ההרגלים ההתנית הישנות ואפילו כבר השלמנו עם זה חלקנו הפכו את זה למקצוע איך לגרום לאנשים אחרים לצאת מהדפוסים שלהם ואנחנו מה?  © Lila Benharush  כמו אנשים שחיים בתוך אקווריום רואים שיש אוקיינוס רחב מסביבם ובכל פעם שרוצים לצאת עוצרת אותם הזכוכית " חומת הפחד", בפנים יש כמיהה כזו משהו בפנים בתוכינו אומר הלו חייב להיות יותר מזה ונכון יש יותר מזה לאמיצים בלבד.  החיים מתרחבים ומתכווצים בהתאם לאומץ הלב של האדם הכי פשוט  ואומץ זה לדעת מה תוקע אותי לעבוד עליו ולדעת לשחרר אותו, אפילו שהכאב הוא חבר וותיק שלנו... בעולמנו לסבול זה טוב! עובדה שימו לב מה קורה כאן? חצי עולם על ציפרלקס חצי עולם שני על סמים כולנו מכורים לפחד ולעוד שאר רגשות  וכל עוד אתה סובל זה יופי! החברה הצליחה להשחיל אותך למעגל של בית- עבודה – ילדים ולסבול בשקט ולא זה לא רע לא בית לא עבודה ולא ילדים השאלה מאיפה זה בא? אפילו שאנחנו מודעים אנחנו ממשיכים לסבול כי אנחנו לא יודעים לשחרר את זה  ואין לנו את האומץ הדרוש לה

לתהליכים יש זמן משלהם

הכול תמיד קורה בזמן   הכי מדויק שיכול להיות, למרות העולם האינסטנס שבו אנחנו חיים הכול מהר כאן ועכשיו! אם אפשר שזה יקרה כבר אתמול זה בכלל מצוין. © Lila Benharush  יש לכולנו תקופות כאלו או ימים שהעשייה שלנו איטית יותר איזוהי חושת האטה משתלטת עלינו, באמנות זה קורה המון ובכל דבר שהוא יצירה וכל חיינו הם כאלה יצירה אחת מתמשכת יש זמנים שהרעיון ניבט, הראש כבר יודע בדיוק מה נדרש לעשות בבטן יש דגדוג של התלהבות ועדיין משהו לא מצליח לצאת לידי ביטוי בעשייה , תקופת דגירה משהו מתבשל לו ואנחנו בעולם המערבי שכחנו קצת לתת מקום "לבישול האיטי" ונכנסים למעגל של לחץ ושיפוט עצמי שכל היום אנחנו מגלגלים את זה בראש ועדיין אין תוצאות.  הזמן הזה , בתקופת בישול הזו היא בדיוק כמו בישול של אוכל תנסו להאיץ להגביר את האש התבשיל יישרף או ייצא קשה מדי או פשוט לא טעים ... תתנו לתבשיל הזה את הזמן שלו בצורה איטית ומתמשכת והוא יוציא במהלך הבישול , ניחוחות וטעמים מעודנים ויהיה הרבה יותר עשיר .  תקופות הבישול האלו שנראה ששום דבר לא זז הם קריטיות אם רק נוכל לקבל אותם להיות ולפעול ב