‏הצגת רשומות עם תוויות חרדת חופש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרדת חופש. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 ביוני 2012

חופש ואחריות הם שני צדדים לאותה מטבע

 מידת החופש שיש לנו בחיים , בין אם זה חופש מנטלי לבין אם זה חופש כלכלי ,או חופש לחיות את החיים כפי שהיינו  רוצים קשורה קשר ישיר ולמעשה היא   הצד הנגדי של אחריות. 

ככל שאנחנו  לוקחים פחות אחריות על החיים שלנו ועל החלומות שלנו , ככה מידת החופש שלנו  מצטמצטמת וכוכבלת אותנו להרגלי תלות וקורבנות. 
 

כל מה שיש לכל אחד מאיתנו בחייו כאן ועכשיו , כל דבר בכל תחום בחיים מראה לנו במידה מדוייקת את מידת האחריות שאנחנו לוקחים, כל שניקח אחריות מלאה יותר על החיים שלנו , מערכות היחסים שלנו , העבודה והחלומות שלנו ככה מידת החופש שלנו תגדל. 

אי לקיחת אחריות על החלומות שלנו ועל החיים שאותם אנחנו רוצים לייצור , מביאה איתה קורבנות , תלות  והאשמה בלתי פוסקת של כל מי שנמצא בסביבתנו. 

© Lila Benharush


חופש נתפס ושלא בצדק כאי לקיחת אחריות מוחלטת , לחיים והחלטות שאינם מתחשבות בתוצאות. בחיים כמו בחיים , תמיד ישתקפו מולנו אנשים שגם הם חיים " באשליית חופש ",אנשים שאינם יציבים שנעלמים שמבטיחים ולא מקיימים ושהמילים שלהם והמעשים שלהם אינם מיושרים בקו אחד. 


את " אשליית החופש " כולנו מכירים וכולנו חווים , היא מתבטאת בעיקר בהתנהגות של בריחה וחוסר התמודדות , בכל פעם שצץ אתגר כזה או אחר, או סיטואציה מעמתת שמחייבת אותנו לקחת אחריות , פשוט קמים והולכים למקום אחר ...בעבר השתמשתי רבות באסטרטגיה הזו , בעיקר כי היא נוחה והיא משרתת ומנפחת את האגו, זה הכי קל  להסתכל החוצה אל העולם , להאשים ולקרבן את עצמנו " אף אחד לא מבין " , " אני צודק , העולם טועה " ועוד שלל  סיפורים ותירוצים שמונעים מאיתנו חופש אמיתי. 

" אשליית החופש " נראית קסומה לאנשים שמתבוננים מבחוץ , אלו האנשים שכל הזמן זזים ממקום למקום , שאינם מסוגלים להתמיד בקשרי חברות , משפחה או כל דבר שדורש מהם איזשהי התחייבות הדדית, אלו האנשים אשר פותרים את בעיותיהם בשינוי מקום, סביבה וחברה באופן תדיר ולנצח נשארים עם רגל על הגדר , רגל פה , רגל שם יושבים וצופים וכשהגדר מתחילה להיות קצת לא נוחה ומתחילים להתנדנד מצד לצד , קופצים ומחפשים גדר חדשה בתקווה אין סופית שהפעם הגדר תיתן להם ישיבה נוחה ובטוחה לאורך זמן ולעולם  לא מצמיחים שורשים ועוגנים בחיים.

אשליית החופש מאופיינת באי יכולת להחליט החלטות אמיתיות כאלו שלוקחות בחשבון את מכלול השיקולים ולא רק את אי הנוחות הזמנית שנוצרה באותו רגע נתון והאשלייה הזו גורמת בדרך כלל בסופו של דבר להסתפק במה שיש ולתת לחיים להחליט בשבילהם ...ואחר כך כועסים ומתרגזים ושוב זזים , שוב נודדים. 

כן זה מבלבל, אשליית החופש מאוד דומה לחופש אמיתי , רק שההבדל בינהם שאשליית החופש מייצרת בסופו של דבר , בריחה בלתי פוסקת מכל סיטואציה מעמתת מכל התמודדות ומכל אתגר והבריחה הזו עם כל הקסם האשלייתי שהיא מספקת בתחילת הדרך פעמים רבות יוצרת בדידות , תלישות ואי שייכות אמיתית. 

חופש אמיתי מייצר מחוייבות לעצמך לסביבה, לקיחת אחריות ואת היכולת לגדול , לצמוח ולהתפתח כמו בטבע גם עצים בכדי לצמוח למעלה ולהתפתח זקוקים למסגרת וזקוקים לכריתת ענפים אשר מכלים את האנרגיה בצמיחה למעלה, ככה גם אנחנו. 

אחריות יוצרת מסגרת שבתוכה אפשר למצוא את החופש הפנימי האמיתי , אי לקיחת אחריות לוקחת אותנו לחיים חסרי מסגרת , חסרי צמיחה אמיתית אלא התרחבות חסרת כיוון , בזבוז אנרגיה וכאוס.

חופש אמיתי כרוך באחריות! מידת החופש בחיים מתכווצת ומתרחבת בהתאמה מלאה למידת האחרייות שאנחנו  מוכנים לקחת...אולי זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מפחדים מחופש אמיתי ופנימי. 

חופש אמיתי לא קשור למקום או זמן , חופש אמיתי הוא משהו פנימי שהיינו בלתי תלוי בסביבה שלך, לעיתים האנשים שנראים לנו הכי חופשיים שרק אפשר חיים בתוך כלא של מחשבות, אמנות והרבה פחד. 

© Lila Benharush


לפני שלוש שנים ראיתי סרט שנשלחתי לסקר מטעם וואלה " אחים לדהרמה "    מדובר בסרט תיעודי , אשר עוקב אחרי אסירים בכלא בארה"ב שנכנסו לתוכנית ויפסנה בכלא. 

האסירים אשר מתוארי בסרט , יושבים מאסרי עולם וחלקם נידונים למוות כלומר חופש פיזי ולצאת מהכלא הוא לא אפשרות בשבילם לפחות לא בגלגול הנוכחי,  היה מדהים לראות את תהליך לקיחת האחריות ואת החופש המנטלי והפנימי האדיר שהם השיגו בעודם יושבים באחד מבתי הכלא הקשים והשמורים ביותר בארה"ב.

בסוף הסרט שוחחתי עם הרבה אנשים ששיתפו איתי התחושה שהדמויות שהופיעו על המרקע בסיומו של תהליך , חיו חיים עם הרבה יותר חופש פנימי מרובנו. 

אי אפשר להגיע לחופש פנימי ללא לקיחת אחריות מלאה על התוצאות שיצרנו באי לקיחת אחריות בחיים , זהו אחד  הצעדים הקריטיים להתבונן  על כל מה שיש או אין לנו בחיים , על החלומות שלנו על אורח החיים שיצרנו ולקחת אחריות מלאה על התוצאות , בלי להתחמק , בלי לברוח. 

שלוקחים אחריות מלאה על המעשים ועל התוצאות שלנו, אין צורך  יותר לברוח , אין צורך  בכל כך הרבה שינויים וחיפושים , מימלא לעולם לא נוכל לברוח מעצמנו ...ככה שאי לקיחת אחריות על עצמנו ועל החיים שלנו לא פותרת אותנו מלהתעורר בכל בוקר , בכל מקום על פני הגלובס עם עצמנו ועם הפחד  והלחץ של אי לקיחת אחריות ובריחה.

אפשר ללכת על בריחה קיצונית ולהתמכר לסמים, אלכוהול , הימורים ואז מידת הסבל , השנאה העצמית והשיפוט רק עולים ואין כלא יותר גדול מהתמכרות לא משנה למה ...כן גם התמכרות לעבודה היא כלא , אמנם כלא נוצץ שיכול להכיל תארים יפים ומנומסים אך עדיין כלא. 

שלוקחים אחריות בחיים , אנחנו פשוט מאפשרים לעצמנו את החופש להיות , להיות מי שאנחנו באמת, לומר את מה שאנחנו מרגישים, לחלוק את המתנות שלנו ללא חשש , לחיות את החלומות שלנו ולהצמיח  חופש פנימי אמיתי שאינו תלוי בסביבה או באנשים אחרים. 

חופש אמיתי , פנימי מחשבתי ופיזי יכול להבנות רק מתוך בניית גבולות והתחייבות עמוקה לכל דבר אשר בו  אנחנו עסוקים בחיים, בלתי אפשרי לבקש חופש פנימי , לחיות בחופש מנטלי ופיזי מבלי לקחת אחריות מלאה על המעשים והתוצאות שלנו בחיים. 

הפחד מהתחייבות עמוקה מהלך על רובנו אימה ולא זה לא בגלל ההתחייבות או הכבלים הפיזים שמביאה איתה מערכת יחסים, פרוייקט כזה או אחר או כל דבר אחר בחיים , אלא הפחד הבלתי מוסבר שיש לכולנו במידה כזו או אחרת מחופש פנימי אמיתי. 



לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

יום שני, 14 בנובמבר 2011

חרדת חופש ? יש דבר כזה










 חרדת החופש?מאת: לילה 
אנחנו יוצרים את הכבלים שלנו ורק בגלל שאנחנו לא תמיד מבינים את העוצמה שלנו ביצירת מציאות בחיינו.



© Lila Benharush


מכירים את מקום הזה שאנחנו ו מבקשים מהחיים משהו ככה בהרהורים ליבנו ואז פתאום זה קורה! 
מתחילים לקרות כל מיני דברים אנשים המדויקים נכנסים לתוך החיים פשוט מתחיל לקרות ...וכל מה שאנחנו מבקשים בסופו של דבר קורה השאלה אם אנחנו מקבלים את זה לתוך החיים שלנו ... קסם כזה של החיים של היקום .












בעבר ניסיתי לחקור את העניין למה זה קורה איך ?ולמה ההבנה היא בעצם לעיתים מכשול יש דברים שלא הבנו וכנראה לא נבין אותם וזה בסדר לגמרי בסדר לא להבין מה ולמה איך וכמה אלא פשוט להיות בזה . 
פעמים רבות יחד עם התגשמות הדברים מגיעה לה קצת חרדה "חרדת חופש" אני קוראת לזה הרעיון הזה שאנחנו מבקשים וזה קורה מעמידה בפנינו את ההבנה שהכול תלויי בנו ובמחשבות שלנו החיים הם רק התוצאות של מה שאנחנו מקרינים על מסך הטלוויזיה שלנו בראש- הכול מתחיל בראש ומחשבה והרהורים כאלו ואחרים הם אלו שיוצרים את מציאות חיינו. 

חרדת החופש הזו משותפת לכולנו ... דת למשל היא אחד ממפוחדי החופש הגדולים ביותר היא מעוניינת להשאיר אותנו במקום מוגבל וצר בכדי שתתאפשר שליטה בהמונים , אנשים רבים בעולמנו כבר מודעים ליכולת המוחית המדהימה שלנו לייצור את המציאות שלנו  ולכן החברה שלנו מלאה בחוקי עשה ואל תעשה חוקי מוסר  ועוד אלפי חוקים שאף אחד לא מבין אך מקיימים אותם בשל הרצון לשמור על "סדר ציבורי" והחוקים ממשיכים ומתרבים ככל שיש יותר חוקים יש יותר  עוברי חוק ככה זה... 
חרדת החופש הזו היא כמו של ציפור אשר נמצאת בכלוב לא משנה עד כמה יפה הוא יהיה זה כלוב , גם שהוא נפתח והדלת פתוחה היא עדיין נצמדת לאותו מקום כלוב צר. 
תחשבו עם עצמכם לרגע איפה המקום הזה לכולנו יש אותו שאנחנו מבקשים משהו  הדלת נפתחת ואנחנו נכנסים לחרדת חופש כזו ? ותזכרו שזה רק בראש ... אנחנו יוצרים את הכלובים שלנו ולכן רק אנחנו  יכולים לפתוח את הדלת ולצאת ...