‏הצגת רשומות עם תוויות תלות הדדית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תלות הדדית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 16 ביוני 2012

בנתיב הפחד לאהבה קוראים תלות הדדית

© Lila Benharush

  
בנתיב הפחד לאהבה קוראים תלות הדדית , רבים מאיתנו וגם אני נופלים לתוך הדפוס הזה מבלי להבין ששוב הם משחזרים את דפוסי התלות שהם מביאים מהבית לתו כל מערכות היחסים בחיים וכמובן שיש לזה אפקט הרסני , מרעיל וכמובן נטול כל אהבה למעשה אלו יחסים שמושתתים כל כולם על פחד וחוסר יכולת להביע את עצמי.

בתחילת כל מערכת יחסים כזו בהתחלה כמו בהתחלה הכול זורם בשלווה ואז מגיע שלב מסויים לפעמים ללא כל מודעות שנשאבים לתוך דפוסי תלות הדדית שיוצרת כאב , צער ודרמות אינסופיות, כולן נובעות מדבר אחד מפחד מלבטא את עצמך והרגשות שלך באופן ישיר וברור. 

תלות הדדית היא למעשה התמכרות לכל דבר וזו התמכרות של הרס עצמי מתמשך של שני הצדדים בקשר , להכיר  בכך שנמצאים בדפוס של מערכות יחסים תלותיות זו הבעיה הגדולה ביותר , מכיוון שמנגנוני ההגנה , הכחשה וההדחקה נעשים משוכללים ומינפולטיבים במשך השנים.

בדרך כלל מי שנמצא במערכות יחסים תלותיות הוא האחרון להכיר בכך , אי אפשר להתחיל בשום ריפוי או שינוי לפני ההכרה המלאה בבעיה והמנעות מהאשמה של האחר או הסביבה.

אז איך צומחים יחסים כאלו של תלות הדדית ולמה ? 

אנשים שנמצאים במערכות יחסים תלותיות הם אנשים שסבלו מילדותם מאלימות, פחד, כעס , כאב ובושה. במהלך ילדותם "התלויים" סיגלו לעצמם טקטיקות שונות ומגוונות בכדי לשרוד ובבגרותם הם ממשיכים את דפוסי ההשרדות.

מערכות היחסים שהתלויים מפתחים לעצמם בחייים הם חד צדדיות , טיפוליות ובעיקר מערכות יחסים אשר מתעלמות לחלוטין מצרכיהם הרגשיים, הפיזיים והמנטלים. 

אלו מערכות יחסים שמלאות בכעס ואשמה בכל מערכת יחסים , הכעס בא מתוך חוסר האונים מתוך התלות הקשה שיש לאחד בשני , ממחוסר היכולת לבטא את עצמי מול האחר באופן שלם כאדם עצמאי. 
ילדים שבאו ממערכות יחסים תלותיות בבית של השרדות ופחד יוותרו על רצונותיהם, יקריבו את עצמם בכדי לשרת את צרכי האחר לפני הצרכים שלהם , עד רמה של איבוד כל קשר לרצון האמיתי שלהם , תשוקותיהם והזהות העצמית שלהם , למעשה פשוט יאבדו את עצמם לחלוטין בתוך הקשר וכששני אנשים נאבדים בתוך קשר והגבולות נמחקים נוצרת תחושת מחנק , כעס האשמה ועוד אלפי סוגים של רעלים שהורסים כל חלקה טובה .

בקשרים כאלו המוטיב המוביל הוא הפחד , מתוך הרצון לרצות את האחר ולספק לו את כל צרכיו אנחנו מאבדים כל קשר לעצמנו לצרכים שלנו ובדרך כלל שהמצב כבר חמור והכאב בלתי נסבל בורחים. 

התקשורת בקשרים כאלו היא תמיד מתחת לפני השטח , רמיזות , חצאי אמיתות , שקרים , העלבויות ואגו קטן שלוקח הכול מאוד מאוד אישי.

למעשה אין שום תקשורת כזו או אחרת, יחסים כאלו יכולים להתחיל באהבה ובכבוד הדדי , אך עד מהרה הם נהפכים לפחד ולגיהנום מושלם בעיקר שמבחינת "התלויים" התרגום לכל הכאב והתלות הזו היא הרבה פעמים אהבה, בעיקר שבבית זה מה שהם למדו כאהבה. 

בבגרותם תלויים רבים במודע או שלא במודע , עוזבים את הבית למקומות רחוקים ככל האפשר רחוק ממוקד הבעיה, מתקשרים או חיים עם אנשים שונים לחלוטין ( רק למראית עין ) בכדי  לייצור מערכות יחסים בריאות , הבעיה שהשיקוף והדפוס היחיד שהם מכירי םלמערכות יחסים משתקף בכל מקום ובכל סיטאוציה לא משנה איפה הם נמצאים. 

 מה קורה אחרי שהכאב עולה ומציף בכל פינה בגוף ? וכבר בלתי נסבל לשאת אותו ? 

שהכאב כבר בלתי נסבל והתלות הופכת להיות מכאיבה רב הפעמים הבחירה היא בריחה , לעיתים הבריחה היא לסמים או אלכוהול , לעיתים הבריחה היא שינוי מקום גיאוגרפי , המנעות מכל קשר או קרבה , שתיקה , פועלים מתוך המיינד כלומר מנתחים , מסבירים ומחפשים הסברים לוגיים שאינם קשורים למקור הבעיה.

מנתקים את הקשר  שמביא כל כך הרבה כאב וממשיכים הלאה לקשר הבא ולפתח תלות חדשה שוב מערכת יחסים שלא תספק את כל הצרכים , שוב פחד להיות עצמאי ולהיות מי שאתה ושוב כעס האשמה וניתוק רק בשביל לנשום קצת אוויר...וככה בכל מערכת יחסים בעבודה , בזוגיות, בחברות מול המשפחה מצטברים הרים של כעס על חוסר היכולת פשוט להיות "אני" , כעס על דחיקת הרצונות והרגשות האמיתייים שקיימים , חוסר יכולת להרגיש , חוסר יכולת לעמוד על הדברים החשובים לכל אחד בחיים מבלי לייצור דרמה וכאוס וחוסר יכולת לתת אמון מלא ולפנות את הפחד למקום של אהבה. 

מערכות יחסים כאלו מאופיינות בחוסר כבוד , אין מקום לאהבה בעיקר בגלל שהתלוים לא  ממש מבינים מה זאת אהבה או איך לייצור מערכות יחסים שהם אוהבות ובטוחות מבלי לאבד את עצמם , התלויים תמיד יהיו בפחד תמידי , לחץ ותחושת השרדות בלתי נתפסת , קושי עצום ופחד ממערכות יחסים אינטימיות ופחד מאהבה והתקרבות לאנשים לעומק לאורך זמן. 

איך צומחים מתוך הכאוס הזה ? ואיך יוצרים ריפוי ? 

כמו כל בעיה הדבר הראשון הואלהכיר בכך , להבין שלטנגו נדרשים שני רקדנים אז האשמת האחר היא הדרך הבטוחה להשאר תקוע , בקיצור קודם כל להודות להסתכל לאמת בעיניים ולראות כיצד כל החיים בכל הרבדים מושפעים מהתלות ההדדית וההרס העצמי המתמשך הזה .

דבר שני לתת לרגש להיות נוכח וכן יעלו רגשות קשים , יעלה כאב יעלה צער יעלה חוסר אונים ויעלה הרבה פחד ...זה בעיקר מה שמניע ומחזיק קשרים כאלו פחד וכל עוד הוא נמצא בסביבה אין מקום לאהבה וסביר להניח שבתוך קשר כזה לא נחוותה אהבה.

דבר שלישי והכי חשוב לקחת אחרייות מלאה , להפסיק להאשים את הילדות , המשפחה וכל דבר שעובר בסביבה ולהכיר בכך שבכל פעם שעולים רגשות חיוביים ואז נכנסת התלות והפחד נכנסים לתוך סחרחורת של תלות.

והדבר הכי חשוב טיפול או ריפוי , כי גם אם הסביבה שונה , גם אם הבנאדם שעומד מולנו הוא שונה תמיד נגיע לאותו מצב ולא משנה איזו מידת קרבה נדמה לנו שיש לנו מול הבנאדם כזה או אחר ולדבר לא מתוך כעס , לא מתוך פחד לדבר מתוך מקום נעים שקט רגוע ובטוח , להביע את הצרכים הרגשיים והפיזיים. 

תהליך לא פשוט ולא קל אך כמו בכל תהליך ברגע שמבינים מה הבעיה או ברגע שמבינים מאיפה נובעת ההתנהלות הזו אז אפשר לשנות, אז אפשר להתחיל לבנות קשרים ומערכות יחסים בריאות יותר עם גבולות ברורים ומודעות אמיתית ובהירה. 

לפעמים אפילו נגלה שאין בכלל אהבה בקשר וכל הסיפור הוא סיפוק התלות ההתמכרות והכאב שיוצרת מערכת יחסים כזו , לפעמים מתוך הריפוי יכולה לצמוח אהבה מה שבטוח שבכל מקרה מערכת יחסים של תלות הדדית יוצרת סבל ולא משנה לאן תוצאת הריפוי  תקח , זה תמיד עדיף על המשך ההתעללות העצמית שאנחנו סוחבים איתנו מהדפוסים בבית לתוך החיים הבוגרים. 



לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק