דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית רעל

סלולרים, רעלים ומה שבינהם

 במבט אובייקטיבי על חיינו במאה 21 , הם השתפרו פלאים. העולם נהיה כפר גלובלי קטן, אפשר לשוחח באמצעות הטלפון מכל מקום בכל זמן. ויחד עם זה - העולם המערבי רווי בהתקפי לב, פחד ולחץ דם גבוה ומחלות שונות ומשונות מציפות את האנושות. אנחנו קמים בבוקר וחושבים על כל התוכניות לאותו יום, עבדים לטלפונים הניידים, לאלף ואחד גירויים בלתי פוסקים. כמו עכברי מעבדה שרצים שוב ושוב את אותו סיבוב באותו מקום, רק שה'נוף' לעיתים שונה. אנחנו מכורים. מכורים לשליטה, למהירות  ומכורים להרגלים שלנו. המאה ה21 עם כל הפלאים הטכנולוגיים שהיא הביאה איתה , הביאה איתה גם את תעשיית המזון המהיר והמהונדס , קמים בבוקר שותים קפה בדרך לעבודה ורגע לפניי  עוצרים  באיזו מאפייה מקומית בשביל להספיק לנשנש משהו לפני שנכנסים לפקק היומי , ( כי בינינו למי יש זמן בכלל לשבת לאכול ) במהלך יום העבודה רובנו עוצרים בכדי לאכול באיזה מזנון מהיר או משהו קטן רק בשביל לסתום את הקיבה , כי למי יש זמן להשקיע באוכל שהטלפון לא מפסיק לצלצל והמסך מהבהב מולנו בריצוד עצבני מזכיר לנו עוד כמה עבודה  נותרה לנו לעשות וכמה מעט זמן  נשאר ,

רע לי, אז למה שאני אשאר עם זה לבד?

למה שאני אשאר  עם כל הרגשות האלו הקשים שמומלי יש מישהו  קרוב שאפשר  לפרוק עליו הכול בקריזה בלתי מתפשרת ומעוררת אימה ?  על פניו במצב רגוע ונינוח  נאמר לעצמנו אני מה פתאום? שאני אוציא את כל הלחץ שלי על הסביבה במציאות , זה קורה כל הזמן... חלק מהקושי הגדול של  כל אחד מאיתנו זה להכיל רגשות שהם קשים , אם מצב רוח לא  חיובי תוקף ככה  סתם באמצע היום , הדרך הקלה ביותר , היא להתנפל  בצעקות או   בהאשמות כלפי הקרובים לנו , זה פשוט נוח וגם קצת קתרזיס קטן " מנקה " את  הקושי לשאת את אותם רגשות.   ©Lila Benharush במערכות יחסים זוגיות או  משפחתיות אפשר לראות את זה כל הזמן , מישהו נכנס הביתה  עם מצב רוח עצבני, חרדתי , כועס או מתסוכל  ובמקום להכיל את הרגש הזה בגוף להכיר בו ולא להתנגד לו , יוצר איזה ריב שטותי ומיותר , סתם ככה  בשביל להפטר מכל  האיכסה הזה שהולך בלב.  לא משנה מה גורם להצפת רגשות שליליים הוא תמיד מגיע מכאב, אכזבה או כל דבר שלא הולך בדרך שבה ציפנו שהוא יתקדם  והיות ויש לנו קושי רב בהכלת רגשות שליילים ואגב אגב חיוביים, הכי פשוט זה להקיא את הרגש הזה החוצה.

קנאה: רעל או ברכה ?

" הקנאה מוציאה אדם מהעולם " נאמר כבר בכתבי התלמוד הבבלי " אז מהו אותו רגש הרסני האם הוא בונה או האם הוא רק הורס ובמה אנחנו מקנאים? והאם כמו כל דבר בחיים ניתן לרתום אותה לפן חיובי ? למה אנחנו כל הזמן מקנאים ? מקנאים ברכב החדש של השכן ? כמה פעמים נולד ילד חדש במשפחה והאימא מבקשת מכולם להביא מתנות   גם לילד הגדול בכדי שהוא לא יקנא? כמה פעמים שמעתם את המשפט אם היא לא מקנאה לי היא לא אוהבת אותי ומה קורה מנסים לעורר את קנאתו ולא מצליחים? למה בעסקים קנאה היא הדרך הבטוחה לכישלון? ואיך הקנאה באחר יוצרת בנו רעל שמחלחל בחיי היום – יום? מהו אותו מקור של הרגש הזה? המקור הוא פחד   והוא נובע מהשוואה .. השוואה שלנו לאחר . המקור השורשי יותר לקנאה היא ההשוואה ... אני מקנא זאת אומרת שאני משווה את עצמי למישהו אחר שאני משווה את עצמי   למישהו אחר , להישגים אחרים או להון שבבעלות השכן? שאנחנו מקנאים אנחנו מזמנים לעצמנו מצב של נחיתות ומחלישים את עצמנו והיא אכן מוציאה אותנו מהחיים. ולמה לנו להרוס את עצמנו במחשבות האלו? ולמה לנו לרצות להיות משהו   אחר מ

כמה קל לשכוח ...חיים ומוות ביד הלשון

 אחת מפנינות החוכמה מספר משלי (פרק י"ח) שאנחנו כאנשים נוטים יותר מדי בקלות לשכוח...כמה עוצמה יש במילים וכמה קל לנו לשכוח שלאף בנאדם אין עור של פיל לפעמים אני פותחת את העיתון וכל פעם מזועזעת מחדש מהרייטינג הגבוה שיש לרכילות ונבירה בחיים של אחרים בימנו העיתונות והתקשורת חורצים גורלות ובמילותיהם מביאים נבואות שחורות שפעמים רבות מגשימות אותם ואני שואלת למה אי אפשר לראות קצת יותר תוכניות או פינות כמו " ישראלי 10 " שבזמנו הנחתה והובילה מיקי חיימוביץ , למה עיתונות שלמה עסוקה ברוע נטו  בכל חודש ישנו קורבן חדש על המפה , איכשהו אותהתקשורת אשר ממליכה מלכי רייטינג ופרסום אוהבת אחר כך לרסק אותם לחתיכות , חתיכות ועושה במילותיה שירות רע מאוד לנו כחברה ובוואדי לקורבן  התורן שעומד על "כס האשמה " עכשיו יש את מרגלית צנעני על הפרק ...לא איזה מוזיקאית שאני מחוברת אליה במיוחד ועדיין ניתן לראות איך חותכים בבשר החי מבלי לדעת עובדות או תוצאות אמיתיות, חשיפת הצילום שלה מבית המעצר הייתה מיותרת ומביכה יותר לנו כחברה מאשר למרגלית צנעני עצמה אחת הזמרות האהובות עליי ביותר איימי ויינהאס