דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית תהליך

לראות את הפרטים הקטנים

 שם נמצא היופי ושם אפשר לראות את השינויים, תמיד בפרטים הקטנים אלו אשר מרכיבים את התמונה הגדולה ולפעמים , דווקא אותם החשובים אנחנו מפספסים. שאנחנו מתחילים שינויי או עוברים תהליך שמטרתו להביא אותנו למקום גבוה יותר , יש את הנטייה לפחות על עצמי אני יכולה להעיד לפספס את הראייה של הפרטים הקטנים, לפעמים הקטנטנים שאומרים לנו את\ה בדרך הנה הסימנים הרצון הכמעט מיידי שלנו בכל תהליך מודעות כזה או אחר, הוא שינויי אינסטנט , מה לעשות אנחנו מערביים ורוצים שינויים מהירים כאן ועכשיו ועד שלא רואים סימן דרך משמעותי , אנחנו יכולים להתייאש בדרך הזו ולעיתים אף לזנוח אותה רק כי אנחנו לא מתייחסים לפרטים הקטנים.  לפספס את השינויים הקטנים ולא לחגוג , כן לחגוג אותם פשוט גורם להתמוססות, הנה קול קטן אומר בראש "כבר מעל לחודש - חודשיים אני בתהליך שאמור להביא אותי למקום טוב יותר וכלום לא קורה" וככה לאט , אנחנו מאבדים אנרגיה בדרך למטרה ואז מתחיל לבצבץ לו ספק " האם זה בכלל אפשרי? , אולי זה בכלל לא יכול לעבוד בשבילי " ובקצב איטי אך בטוח חוזרים לתוך איזור הנ

ולפעמים כל מה שנדרש זה לעמוד רגע בשקט

להפסיק כל פעילות לתת לדממה להשתלט ליום יומיים אולי אפילו שלוש ולהיות בהענות וופחות בלצאת החוצה וליזום לתת לדברים לקרות ולהתמסר לחיים.  תמיד בתוך השקט הזה יש רגע או שניים שעולה הצורך לעשות , לייזום "לגרום" לדברים לקרות ואין דבר כזה כי לכל דבר יש את הקצב שלו בחיים , אם נרצה או לא נרצה וכל נסיון לשלוט בקצב הטבעי הזה הוא אבוד מראש בעבר כבר כתבתי על זה בוורסיה כזו או אחרת שלפעמים מרב מודעות, עוצרים את הזרימה הטבעית מרב הרצון שלנו במיינד להבין בצורה לוגית , אנחנו מסתבכים במודעות שקשורה לעבר , קשורה לעתיד וממש לא קשורה לכאן ועכשיו , מודעות כזו באה מהמוח הלוגי שלנו והיא לחלוטין מנוגדת למוח היצרתי שלנו ששם  מתרחשים כל הקסמים והקצב הטבעי לנו  למזלי הרב מאוד בכל פעם שאני קצת שוכחת את זה , אז בזמן של ציור או כל עיסוק באמנות אני נזכרת בזה שאני ממש לא יכולה לתכנת את עצמי למתי אני אצייר או אצור וגם הרבה פעמים האיך הוא תהליך לא ברור בעצמו ..בדיוק כמו שפולוק גקסון (צייר) אמר תן למשיכת המכול להוביל אותך בציור ככה גם בחיים , לפעמים כדי לתת לחיים לקבוע את הקצב המתא

זמן התבשלות

יש זמן לכל דבר הטיימיניג הנכון הכול תמיד קורה בזמן הכי מדויק שיכול להיות, למרות העולם האינסטנס שבו אנחנו חיים הכול מהר כאן ועכשיו! אם אפשר שזה יקרה כבר אתמול זה בכלל מצוין. יש לכולנו תקופות כאלו או ימים שהעשייה שלנו איטית יותר איזוהי חושת האטה משתלטת עלינו, באמנות זה קורה המון ובכל דבר שהוא יצירה וכל חיינו הם כאלה יצירה אחת מתמשכת יש זמנים שהרעיון ניבט, הראש כבר יודע בדיוק מה נדרש לעשות בבטן יש דגדוג של התלהבות ועדיין משהו לא מצליח לצאת לידי ביטוי בעשייה , תקופת דגירה משהו מתבשל לו ואנחנו בעולם המערבי שכחנו קצת לתת מקום "לבישול האיטי" ונכנסים למעגל של לחץ ושיפוט עצמי שכל היום אנחנו מגלגלים את זה בראש ועדיין אין תוצאות. הזמן הזה , בתקופת בישול הזו היא בדיוק כמו בישול של אוכל תנסו להאיץ להגביר את האש התבשיל יישרף או ייצא קשה מדי או פשוט לא טעים ... תתנו לתבשיל הזה את הזמן שלו בצורה איטית ומתמשכת והוא יוציא במהלך הבישול , ניחוחות וטעמים מעודנים ויהיה הרבה יותר עשיר . תקופות הבישול האלו שנראה ששום דבר לא זז הם קריטיות אם רק נוכל לקבל אותם להיות ולפעול בתוכם מתוך שקט