יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

  תראה אותי כמו שאני   , לא כמו   שאתה רוצה לראות , לא כמו התדמית שבניתם לכם   בראש אלא בדיוק כמו שאני, זה דורש קצת יותר מודעות. כולנו עושים את זה , כולנו לוקחים מאפיין אחד או שניים בבני אדם שאנחנו פוגשים בחיים ו"מלבישים" עליו את שאר המאפיינים שנראים לנו נכונים לאותה התדמית. © Lila Benharush     ככה זה הרבה   יותר נוח לראות בנאדם בחבילה אחת לא לראות את כל   הצדדים והפנים שמרכיבים כל אחד מאיתנו.   קל יותר להכניס אנשים "לקטגוריות " על בסיס תכונה אחת , למה אנחנו עושים את זה ? בעיקר כי המיינד שלנו רץ ב99 % מהזמן על אוטמטים. התדמית שנוצרת סביב , שתיים שלוש התכונות הרבה פעמים מחוזקת על ידי התנהגויות שאנחנו רוכשים בכדי להתאים את עצמנו לתבנית שהחברה הכניסה אותנו, לא תמיד במודעות מלאה לתהליך. ככל שאנחנו מחזקים את התדמית החיצונית שלנו או איך שהסביבה רואה אותנו בדרך כלל , גדל   הפער בין התדמית שאנחנו משדרים כלפי חוץ לבין האני האמיתי הפנימי. שהפער הזה   בין התדמית החיצונית שלנו לבין האני הפנימי קיצוני , אנחנו יכולים להדחיק רצונות ורגשות שיוצ

לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה צריך להיות" זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי  אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות. בגלל שאנחנו מקובעים בתבניות מחשבתיות החיים עוברים במרווח צר , לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים להבין בהגיון איך זה יכול לקרות במציאות? והמציאות תמיד השתקפות של "ההיגיון" שלנו של החשיבה המוגבלת שלנו . פעמים רבות שאפשרויות חדשות נפתחות בפנינו בחיים, דווקא אז אנחנו מסבירים לעצמנו שזה לא יכול להיות משהו "מקולקל כאן מסרבים להאמין לניסים שמתרחשים בדרך והמיינד מיד "מסדר" לנו חזרה  לדפוס