יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

  תמיד יש פער בין הפנימי לחיצוני, כל מי שאי פעם עסק בעבודה פנימית והתבוננות יודע שכאן טמון המסע שלנו בצמצום הפער בין הפנימי לחיצוני, בין איך שאני תופס את עצמי לאיך שהעולם תופס אותי. הרבה חשבתי על הפער הזה בימים האחרונים, מאז שעלתה לרשת הסערה על ארג'ונה ( מורה רוחני שלימד וטיפל באנשים רבות וגם פגע בעשרות נשים שעברו אונס או הטרדה מינית ) איך אדם שמכנה את עצמו מורה רוחני יכול לחיות עם זה ( כנראה זו הסיבה שהוא לקח את חייו בידיו והתאבד לפני כמה ימים ) מודעות אמיתית היא כמו אמנות , היא שימת לב לפרטים  הקטנים , ראיית הפרטים הקטנים שמרכיבים את התמונה ויישור קו בין המציאות הפנימית לזו החיצונית, היא רחוקה אלף שנות אור מהדימוי הרוחני המעופף ברוח ולא קשור לכלום.    יש כאלו שלוקחים את העטיפה החיצונית הזו של שלווה , רוגע וקבלת ומבפנים הם סוערים , מפוחדים וחסרי אמון בתהליך החיים...ולמעשה הכי לא מחוברים ואין כל קשר בין התדמית שהם אמצו לעצמם לבין מה שבאמת קיים במציאות.    בקיצור "פוליטיקאים " שחיים במיסוך של שקר שלעיתים גם מבלבל אותם ובהחלט קל להתבלבל , זו האסטרטגיה של  רוחניים במסווה הם

מילים, מילים הם אלו שיוצרות את האנרגיה שלנו יש להם השפעה כל כך גדולה ואנחנו מתייחסים אליהם לעיתים בכזו זילות,מילים הם ראי האנרגיה שלנו. האנרגיה שלנו היא זו שמאפשרת או לא מאפשרת את מה שאנחנו מבקשים מהחיים. ©Lila Benharush אנרגיה היא משהו שכולנו מרגישים , לכל אחד קרה לפחות כמה פעמים בחייו שהוא נכנס למקום כזה או אחר וומשהו לא הרגיש נעים או נכון,כולנו פגשנו אנשים שהחיישנים שלנו פשוט הורו לנו להתקרב אליהם מבלי כל סיבה או הוכחה וישנם אנשים שאנחנו פשוט "נדבקים" אליהם ולעיתים קורה שאנשים שהיינו בחיינו כב לא מתאימים האנרגיה שלהם או שלנו השתנה וביום מה שהיה מתאים מפנה את מקומו. משום מה בעולם המודרני החושים האלו נחלשים , אנחנו נותנים אמון שהוא הרבה יותר גדול בחיישנים אלקטרונים, מחשבים מכשירים וכמובן למלך המאה 21 המיינד החיישנים הטבעיים האלו , האנרגיה הבסיסית הזו שלנו יכולים לספר וזה מאוד פשוט בכל סיטואציה בכל מקום תעצרו רגע ותחשבו זה מרגיש טוב או רע. כל ההסברים כל הסיפורים שהמיינד שלנו מספר כמעט אף פעם לא רלוונטיים ,האנרגיה שלכם תקבע מימלא את מהלך העניי

עולם האשליות חי בתוכנו והאגו שלנו הוא אחד מידידיו הטובים ומי זה האגו בכלל? האגו שלנו הוא בעצם ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,   על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית מעטפת של אישיות חיצונית ומזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו המזויפת אנחנו לובשים על גופנו כמעט תמיד לעיתים אותה מסיכה שאנחנו מתהדרים בה משכנעת אותנו שזה מי שאנחנו באמת שזה אנחנו . כל אחד מאיתנו מסתובב עם המעטפת שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה למה הוא מסתובב עם המעטפת או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו והליבה החיצונית הן   לא תמיד דומות, ודבר ראשון רואים את האשליה את אותה אישיות מזויפת ומאחוריה נמצאת האמת הפנימית של כל אדם שרק הוא עם עצמו יודע אותה . בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם. ומה עושים שאנחנו רוצים שהתדמית המזויפת שלנו תשמר בכל מחיר ?    ©Lila  Benharush  כאשר א

  תראה אותי כמו שאני   , לא כמו   שאתה רוצה לראות , לא כמו התדמית שבניתם לכם   בראש אלא בדיוק כמו שאני, זה דורש קצת יותר מודעות. כולנו עושים את זה , כולנו לוקחים מאפיין אחד או שניים בבני אדם שאנחנו פוגשים בחיים ו"מלבישים" עליו את שאר המאפיינים שנראים לנו נכונים לאותה התדמית. © Lila Benharush     ככה זה הרבה   יותר נוח לראות בנאדם בחבילה אחת לא לראות את כל   הצדדים והפנים שמרכיבים כל אחד מאיתנו.   קל יותר להכניס אנשים "לקטגוריות " על בסיס תכונה אחת , למה אנחנו עושים את זה ? בעיקר כי המיינד שלנו רץ ב99 % מהזמן על אוטמטים. התדמית שנוצרת סביב , שתיים שלוש התכונות הרבה פעמים מחוזקת על ידי התנהגויות שאנחנו רוכשים בכדי להתאים את עצמנו לתבנית שהחברה הכניסה אותנו, לא תמיד במודעות מלאה לתהליך. ככל שאנחנו מחזקים את התדמית החיצונית שלנו או איך שהסביבה רואה אותנו בדרך כלל , גדל   הפער בין התדמית שאנחנו משדרים כלפי חוץ לבין האני האמיתי הפנימי. שהפער הזה   בין התדמית החיצונית שלנו לבין האני הפנימי קיצוני , אנחנו יכולים להדחיק רצונות ורגשות שיוצ

היום יצאה כתבה בידיעות אחרונות, זמנים מודרניים  על הסדנא של ציור אינטימי ועל עבודה של דימוי גוף  שאני עושה כחלק מעבודות האמנות שלי וכחלק מדרכי הרוחנית אחרי שעל הבוקר חיכה לי פוסט מפרגן בפייסבוק על הכתבה,עוד לפני שהלכתי לקנות את העיתון הלכתי לאסוף צילומים ועוד מליון סידורים עד שנגשתי לקיוסק לקנות את העיתון והצץ עליה מודה קצת במבוכה , עוד יותר נבוכתי ששלמה שמדפיס לי עבודות אמנות אמר לי בערסיות הבלתי מתפשרת שלו "תראי , תראי מה את קוראת בכזה עניין "מוזר ככל שיהיה ובניגוד חריף לתדמית שלי פרסומים אלו ואחרים על כל מה שקשור לאמנות מביך אותי © Lila Benharush , מוזר ? לכאורה אני עוסקת בתחום וכל תחומי חיי שדורשים  המון חשיפה וכן יש לי עניין שהעבודות שלי יפורסמו ותהיה להם הכרה, אולי בגלל שבכל מה שקשור באמנות אי אפשר להסתיר רגשות או תחושות שיוצאות על הבד או באמצעות המצלמה אמנם מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש הדמות הביישנית שעומדת בפינה  ועדיין כל מה שקשור ביצירה ואמנות מביך אותי  יש משהו באמנות שמפשיט , פשוט מפשיט מכל דב

חליפת האגו : מאת לילה בן הרוש  קם לו אדם בבוקר לובש את "חליפת האישיות " ויוצא עולם אותה חליפה נפלאה נתפרה במיוחד עבורו על ידי האגו . אז מה היא אותה חליפה או מסיכה שאנחנו לובשים כל יום ? האגו שלנו ,ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,  על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית אותה חליפה של אישיות מזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו אנחנו לובשים על גופנו כמעט בכל סיטואציה  לעיתים אותה חליפה שאנו מתהדרים בה עשויה לשכנע אותנו שזה מי שאנחנו באמת. כל אחד מאיתנו מסתובב עם  האישיות שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה, או איזה נסיבות חיים הביאו אותו לתפור לעצמו בדיוק את זו  או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו והתדמית החיצונית לא תמיד תואמות. בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם. ככה אנחנו מסתובבים בעולם עמוסים בתדמית שאותה אנו רוצים ל

זה הסיפור היחיד של עבודת מודעות סגירת הפער בין הרצונות והצרכים האמיתיים שלך לבין הרצון \ פחד לרצות את הסביבה וללכת בתלם עם העדר ככה בדיוק צומחות הצרות שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות מי שאנחנו , בדיוק כמו שאנחנו מבלי לקטלג את עצמנו בטוב או רע , בנכון או לא נכון זה פשוט - אם זה טוב לך ( כל עוד אתה לא פוגע באחרים ) זה טוב , אם זה רע לך א י שקונפליקט וספק כנראה שזה רע ...  כל שאר הדברים מסביב זה רק התפאורה. זה כל התהליך כולו על רגל אחת ...נכון בשביל להבין בכלל מה עומק הפער אצל כל אחד ואחת מאיתנו נדרשת לעבור דרך , הרבה פעמים אפילו מעצמנו אנחנו מסתירים את הרצונות האמיתיים שלנו , הם כוסו בכל כך הרבה אבק , בכל כך הרבה דעות בכל כך הרבה דברים מסביב שנדרשת עבודת גילוי וחקירה שלא תמיד נעימה לנו  לא כייף לראות כמה במהלך חיינו היינו עסוקים בצורך שלנו להיות אהודים על החברה ועל הסביבה , לא תמיד קל לראות את זה ולסלוח לעצמנו ולדעת שגם זה חלק מהדרך. אחרי שכבר ראינו מה עומק הפער אז מתחילה העבודה איטית ככל שהיא תהיה היא בלתי ניתנת לעצירה ,אז מדי פעם תשאלו את עצ