‏הצגת רשומות עם תוויות אגו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אגו. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 31 ביולי 2013

מילים או מעשים ?




שאדם מחליט להקשיב "לקולות הפנימיים שלו" יותר מאשר לקולות החיצוניים אז אדם מתחיל לחיות כיוצר חייו שלוקח אחריות על המעשים ועל המילים שלו, כל התנסות טובה או רעה באה כתוצאה מסדרת פעולות שעשינו , תמיד יש תוצאה השאלה אם אתם בוחרים? או מגיבים והחיים בוחרים בשביליכם?

והאם אתם לוקחים אחריות מלאה על הטוב ועל הרע שיצרתם בחייכם? או האם אתם מאשימים את העולם בכאבים שלכם?

לכן מודעות היא האויב של האגו והאגו יחד עם המיינד מצייר לנו אשליות אינספור בכדי לא לראות את המציאות כפי שהיא , לעתים אדם נמצא במילים אך לא במעשים ואם הוא נמצא רק במילים לאורך זמן כנראה שהאגו והאשליה שולטים בו ולא מציאות , עשייה ויצירה מכוונת ואפקטיבית  כי אלו יוצרים חיים.

אדם בעל מודעות הוא בעל בחירה אמיתית , הוא יכיל למעט זמן מידע  ויחשוב מה יהיו התוצאות

בכדי להיות מודע בחיים ולבטל את האשליות שנוצרות מהאגו כל מה שנדרש ,להביט על השטח ולראות את התוצאות... ותוצאות אפשר למדוד רק במעשים לא ברעיונות ולא במילים.





לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | פרסום  בניוזלטר |






יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

אשליית האגו והפער בין החיצוני לפנימי

עולם האשליות חי בתוכנו והאגו שלנו הוא אחד מידידיו הטובים ומי זה האגו בכלל? האגו שלנו הוא בעצם ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,  על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית מעטפת של אישיות חיצונית ומזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו המזויפת אנחנו לובשים על גופנו כמעט תמיד לעיתים אותה מסיכה שאנחנו מתהדרים בה משכנעת אותנו שזה מי שאנחנו באמת שזה אנחנו .

כל אחד מאיתנו מסתובב עם המעטפת שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה למה הוא מסתובב עם המעטפת או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו והליבה החיצונית הן  לא תמיד דומות, ודבר ראשון רואים את האשליה את אותה אישיות מזויפת ומאחוריה נמצאת האמת הפנימית של כל אדם שרק הוא עם עצמו יודע אותה .

בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם.

ומה עושים שאנחנו רוצים שהתדמית המזויפת שלנו תשמר בכל מחיר ?

 

 ©Lila  Benharush 

כאשר אנחנו נתקלים בחיי היום – יום בסתירה בין עולמנו הפנימי ורצון אמת לבין האישיות המזויפת

החיצונית שנוח לנו להציג , אנחנו יוצרים מניפולציות או מתחילים לספר סיפורים ... ויש לכל אחד מאיתנו סיפורים מאוד יפים ומגוונים שכולם יחד מתגייסים יחד עם המיינד והאגו לשמור על הליבה הפנימית  ושכל אלו מטרתם היא לא לומר את האמת הפשוטה הבסיסית שלכם, כי אולי היא תהיה מוזרה , כי היא לא מקובלת או כי פעם חשבתם אחרת? כי אולי ישפטו אתכם על זה ...

אז מה , יכול להיות שכולנו שקרנים פתולוגים?

כנראה שלא , אנחנו פשוט לא מודעים למציאות הפנימית שלנו אלא מושפעים יותר ממציאות החיצונית , ככל שהתדמית המזויפת אותו אגו מחזיק שטח יותר גדול בחיינו ככה אנחנו נשלטים יותר וחיים למעשה

ב"אחד בפה אחד בלב " בפה אומרים לא וברגליים אומרים כן , קצת מבלבל לא?

מודעות ואגו הינם שני הפכים , הם לא יכולים להתקיים באותו אדם , איך תדעו אם האגו שולט בכם ?

בלבול , אי אמירת אמת , שקרים, זלזול בזולת , ניצול , חוסר קבלת דעה או דרך חיים שונה משלכם ,

  כל אלו סימנים לזה שהאגו שולט בכם ולא האמת , ולמי בסופו של דבר כל אלו יוצרות תסכול לאדם שכביכול "שולט " שהמנטרה שמובילה אותו היא "אני "

כלפי חוץ ,כלפי פנים ברב הפעמים הסיפור שונה לחלוטין, בפנים מתחוללת מלחמה אמיתית של ההוויה האמיתית שלנו עם האגו ואז מי מנהל אתכם הראש או המציאות? בשלב מסוים אם המלחמה הזו  מתקיימת שנים וצוברת תאוצה בתוככם אתם כבר מתחילים להאמין לסיפורים שאתם מספרים לעצמכם ואז כשמישהו או משהו מאיימים על הסיפור שלכם או חושף אמת מסוימת הפחד מחלחל כמו רעל...

ומה היא אותה הוויה פנימית שלנו ? היא לא אמורה או צריכה להוכיח לאף אחד שהיא יותר טובה או שונה מהאחר , כולנו בסופו של דבר כולנו  "רקמה אנושית אחת חיה " היא חיה בשלום עם עצמה ולכן אין לה בעיה לקבל את מי שממולה .

מי שנותן לאגו ולמיינד לנהל אותו , בטוח שהחיים שלו בשליטתו אך למעשה הוא רק עבד לנסיבות החיצוניות ומילא פוגע באחרים בכדי להרגיש טוב עם עצמו אלא בעיקר בוגד בנשמתו. 

בכל פעם שהוא מחליש  אדם אחר אם באמירה ואם במעשים הוא מחליש עוד יותר את עצמו ונהיה הגנתי יותר בבועת האגו הפרטית שלו  ונוצרת לו האשליה כביכול שהוא "החזק" , "צודק " או מנצח.

כאשר אדם עסוק  בשמירת התדמית החיצונית שלו , הדעות שלו  , הוא תמיד בהתגוננות מהעולם וחיים בתחושה ש"כל העולם נגדכם " והמיינד יוצר באופן קבוע סדרה של פעולות שיוכיחו לכם שהעולם נגדכם שלא ניתן לסמוך על אף אחד ומפריד את עצמו מהחיים והאנרגיה מתכלה על שמירת האשליה החיצונית ומתרחקת מההוויה הפנימית.

קנאות דתית לדוגמא היא  דוגמא מעולה לאגו ו האשליות שהוא יוצר , יש "אנחנו" יש "הם" ואנחנו צודקים והם טועים! אדם שהוא בעל אמונה אמיתית אינו צריך להגן על דרך החיים שלו בצורה כל כך קיצונית נהפוך הוא , הוא חי בקבלה ובהשלמה מאוד גדולה עם דרכו בלי צורך להצדיק אותה , לנגח באחרים או להשתמש בכוחניות בכדי להוכיח צדקתו, מכיוון שזה בכלל לא חשוב אם האחר מקבל את אמונתך או לא היא שלך ואם היא חזקה שום דבר לא ינתץ אותה.  

שאדם מחליט להקשיב "לקולות הפנימיים שלו" יותר מאשר לקולות החיצוניים אז אדם מתחיל לחיות כיוצר חייו שלוקח אחריות על המעשים ועל המיילים שלו, כל התנסות טובה או רעה באה כתוצאה מסדרת פעולות שעשינו , תמיד יש תוצאה השאלה אם אתם בוחרים? או מגיבים והחיים בוחרים בשביליכם?

והאם אתם לוקחים אחריות מלאה על הטוב ועל הרע שיצרתם בחייכם? או האם אתם מאשימים את העולם בכאבים שלכם?

לכן מודעות היא האויב של האגו והאגו יחד עם המיינד מצייר לנו אשליות אינספור בכדי לא לראות את המציאות כפי שהיא , לעיתים אדם נמצא במילים אך לא במעשים ואם הוא נמצא רק במילים לאורך זמן כנראה שהאגו והאשליה שולטים בו ולא מציאות , עשייה ויצירה מכוונת ואפקטיבית  כי אלו יוצרים חיים.

אדם בעל מודעות הוא בעל בחירה אמיתית , הוא יכיל למעט זמן מידע  ויחשוב מה יהיו התוצאות

בכדי להיות מודע בחיים ולבטל את האשליות שנוצרות מהאגו כל מה שנדרש ,להביט על השטח ולראות את התוצאות... ותוצאות אפשר למדוד רק במעשים לא ברעיונות ולא במילים.









יום רביעי, 7 במרץ 2012

מי מסתתר מאחורי המסכה ?

 חתול , מפלצת או ילדה קטנה ? ולמה פורים הוא החג הכי אהוב , אולי כי אז אפשר  באיזשהו אופן להוריד את המסיכה להרשות לעצמנו קצת להשתטות, לאבד שליטה הרי אחרי הכול זאת " מצווה " ומסורת עתיקה.

ואולי בכלל  בפורים סוף סוף אפשר להוציא את " השגעת " החוצה מבלי להחשב זר מוזר וחיצוני לחברה והתחפושת היא חלק עמוק מהמאווים הפנימיים והסודיים שלנו ? אמנם את מסורת ההתחפשות ואימוץ זהות אחרת גם אם זה לסופשבוע אחד אנחנו מכירים מהיהדות  ועדיין בכל התרבויות ניתן למצוא ימי " החלפת זהות " שכאלו באמתלה דתית כזו או אחרת


© Lila Benharush



לנוצרים יש את ליל כל הקדושים , בשבטים אפרקאים עוטים מסכות כחלק מטקסי טראנס למינהן ומעברי חיים , בתיאטרון  היווני , תיאטרון הקאבוקי היפני  בפסטיבלים מודרנים  ובתרבות האינדנאית כחלק  מטקסים  של כניסה לעולם הרוחות ולנו כמובן יש את פורים.

הצורך הזה לשנות זהות ולהתנסות ב" להיות מישהו אחר" מאוד דומה  לחוויה של  נסיעות למקומות   בעלי תרבות שאינה מערבית "שם" רחוק מההתניות , מהשיפוטים  ומהתבניות שהחברה המערבית מכניסה אותנו שם מתמוססים , שם  לאגו יש פחות כוח וככה אנחנו  מרשים לעצמנו להיות יותר אותנטיים ואמיתיים קודם כל עם הצרכים והרצונות האמיתיים שלנו  ואחר כך זה קל  יותר מול הסביבה




באופן פרדוכסלי בפורים , יש לנו המבוגרים את הליגטימציה  להיות אנחנו  דווקא  בעזרת המסכה או התחפושת להשיל  רק לכמה זמן את האגו ולהרשות לעצמנו להשתעשע ...מוזר לא ? הרי לא באנו לכאן מלכתחילה להנות , להשתעשע ופשוט להיות?  מחשבה יפה...אך רובנו  מילדות כבר נדחקנו לתוך התלם , לזרם ההמוני והאחיד להחריד של " המיין סטרים" ככה יותר קל ונוח לכולם לחברה ובטח לממסד שמתאמץ לשמור  עלינו בתלם. 

פורים מעבר להיותו חג משעשע כייפי  ומשחרר יכול להיות הזדמנות יפה דווקא בסופו של דבר להיות קצת יותר קרובים לעצמנו  והרבה פחות קרובים למה ש"מצופה" מאיתנו בחברה במערבית, בעצם אנחנו  לא מתחפשים אלא קצת  מורידים את ההמסכה המזוייפת שרובנו נושאים  

 





לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

יום שלישי, 6 במרץ 2012

פיספסתם את העניין המרכזי


מרב האדרת האגו לפעמים מפספסים את כל הסיפור, השבוע ישבתי לצפות בטקס פרסי אם.טי.וי  , ללא ספק ערוץ מוזיקה שהביא לפריצתם של הרבה אמנים ועדיין...משהו חלול שם לחלוטין , משהו שמסמל את התרבות המערבית ובמיוחד בעולם המוזיקה משום מה ...תעשה רעש ופרובוקציות , התוכן בכלל לא משנה


האיכות? מה זה בכלל התוכן הפנימי ? מה זה עוד יותר גדול ...נכון, תמיד יש פער כלשהו בין הדמות החיצונית המוצגת ואיך שהסביבה תופסת כל דמות כזו לבין הדמות הפנימית בין הילד הקטן שיושב שם בפנים ופעמים רבות מושתק על ידי "קול ההגיון" כולנו מכירים את הקולות האלו השאלה היחידה היא עד כמה הפער הזה קיצוני ועמוק?ועד כמה חזק הצורך האנושי שלנו שייראו אותנו או להיות מיוחדים?והפרובוקציות האלו...מה להם ולמוזיקה
.
 
© Lila Benharush 
 

לפי גישתי למי  שיש מתנה כזו או אחרת ( ולכל אחד יש כזאת ) אם היא רגשית, מוזיקלית, ארגונית , עזקית וכדומה לא ממש יש צורך לצעוק בכיכר העיר הנה אני כאן - תראו אותי התוכן הפנימי הוא החשוב ולפעמים הוא ייזכה בהכרה ולפעמים לא ועדיין נדרשים להיות נאמנים לאני הפנימי לתוכן ולא ל"חליפה החיצונית"
 
המוזיקאית היחידה שהשירה שלה גורמת לצמרמורת בגוף הייתה אדל והיא כמובן פרובוקציות לא סיפקה אלא בעיקר כשרון-מה שאמיתי עובד מה שבנוי על פרובוקציות ומשיכת תשומת לב תמידית לרב מתפוגג 

ככה יצא ששתי הזוכות העיקריות ליידי גאגא וקייטי פרי ...שתי פרובקטיביות נועזות ופרופורמריות מולות זכו בהצגה ובנוגע לכישרונן המוזיקלי ,אה...כבר שמענו וידענו הרבה יותר טובות מאלו ואני בספק רב אם ללא הפרובוקציות שלהן הם היו מושמעות כל כך הרבה ...שלא נדבר על פרסים

אבל מה שתיהן מספקות פרובוקציות לתקשורת מהבוקר עד הערב אפשר להגיד מכורות לסנסציה ולתשומת לב מתמדת כמו משאבות אנרגיה ענקיות  ולטעמי גם פוגעות בדימוי הנשי שמצבו הולך ומחמיר על אף הקדמה , יש זילות בנשים יותר מאי פעם ,סוג של אשלייה כזו שהתקדמנו מלפני 50 שנה

ולמה זה דוגמא לעולם שלנו ? כי כמו בעולם המוזיקה ככה גם בעולמנו הרוחני כל הפרובוקציות האלו מעידות בעיקר על אגו הולך וגדל ועל המיינד כמלך ובכלל יצירה בחיים לא משנה באיזה תחום קודם כל דורשת התכנסות פנימה ושאיבה מתוך העולם הפנימי שלנו החיצוני יכול רק להצביע על מה ואיפה רצוי לראות בעצמנו ...ככה זה מראות 
 





מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק


לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

חליפת האגו










חליפת האגו : מאת לילה בן הרוש 

קם לו אדם בבוקר לובש את "חליפת האישיות " ויוצא עולם אותה חליפה נפלאה נתפרה במיוחד עבורו

על ידי האגו . אז מה היא אותה חליפה או מסיכה שאנחנו לובשים כל יום ? האגו שלנו ,ה"חבר " הטוב שלנו , הוא מגן על עצמנו מאנשים אחרים הוא מגן על ההוויה שלנו האמיתית,  על המקום הפנימי שלנו של כל אחד מאיתנו... האגו הוא המעטפה החיצונית אותה חליפה של אישיות מזויפת שאנחנו לובשים על עצמנו ... את החליפה הזו אנחנו לובשים על גופנו כמעט בכל סיטואציה  לעיתים אותה חליפה שאנו מתהדרים בה עשויה לשכנע אותנו שזה מי שאנחנו באמת.

כל אחד מאיתנו מסתובב עם  האישיות שהוא בחר ללבוש , זה לא ממש משנה, או איזה נסיבות חיים הביאו אותו לתפור לעצמו בדיוק את זו  או איך הוא מציג אותה שורה תחתונה הליבה הפנימית שלנו

והתדמית החיצונית לא תמיד תואמות.

בשלב מסוים התחפושת הזו שאנחנו מתהדרים בה הופכת לחלק מאיתנו אותה אישיות מזויפת משתלטת עלינו ומראה לנו את העלם דרך העיניים של התחפושת לא של האדם. ככה אנחנו מסתובבים בעולם עמוסים בתדמית שאותה אנו רוצים ליצור  בפני העולם .

סביב החליפה הזו אנחנו מוסיפים חפתים של דעות מוצקות ו"צודקות " על כל עניין ודבר , בחלק מהזמן מוסיפים עניבה סביב הגרון שחונקת את הרגשות שלנו מלצאת החוצה כי יש לשמור על המסגרת החיצונית.

אנחנו פוגשים בחיי היום יום עוד בעלי חליפות וכל אחד  נשפט  ע"פ התדמית החיצונית אותה הוא מציג לעולם , כאשר מתרחשים אירועים ,ויכוחים או משהו שהוא לא לפי דרכנו אנחנו מאיימים ופועלים בכדי להגן על אותה אישיות שיצרנו ומי מגן עליה ? שליט המחשבות שלנו האגו.

המחשבה היחידה של האגו היא אני ! איך לייצור תועלת מכל דבר  לטובתי ובשבילי , זהו שד ענק שבולע את כל מה שבדרכו וככל שהחליפה שלנו יותר מהודקת  גדלה התהום בין  העצמי שמוצג בפני העולם לבין 

 

© Lila Benharush

העולם הפנימי ?

לעיתים שנים של הרגל ושנים של שמירה על החליפה שלנו הופכים אתה לשריון כמעט בלתי חדיר , בלתי עביר לסביבה לחיים שאנחנו מכונסים בתוך השריון אנחנו כבר בשלב התפתחותי קשה יותר של האגו, שם כבר האגו משכנע אותנו שזה ההוויה האמיתית שלנו.

נכון האגו נדרש בחלק מהחיים , הוא זה שדואג לנו לאכול , להתפרנס , להתלבש אך הוא רק אמצעי לקיום ההוויה הפנימית ולא עיקרו.אז איך תדעו אם האישיות המזויפת שלכם שולטת בכם?

 בלבול , אי אמירת אמת , שקרים, זלזול בזולת , ניצול , חוסר קבלת דעה או דרך חיים שונה משלכם ,

וסיפורים הרבה סיפורים ...  כל אלו סימנים לזה שהאגו שולט בכם ולא האמת.

 

 

 

 

בפנים מתחוללת מלחמה אמיתית של ההוויה האמיתית שלנו עם האגו ואז מי מנהל אתכם הראש או המציאות? בשלב מסוים אם המלחמה הזו  מתקיימת שנים וצוברת תאוצה בתוככם אתם כבר מתחילים להאמין לסיפורים שאתם מספרים לעצמכם ואז כשמישהו או משהו מאיימים על הסיפור שלכם או חושף אמת מסוימת הפחד מחלחל כמו רעל... אולי לא יקבלו אותי? אולי יחשבו שאני  משוגע ? מה יגידו עליי ?

המלחמה היא בין האמת לבין אשליית האישיות המזויפת שיצרנו וככל שהפער בין שניהם רחוק יותר וגדול יותר כך גדלים אצל האדם תסכוליו וכעסיו .

ומה היא אותה הוויה פנימית שלנו ? היא לא אמורה או צריכה להוכיח לאף אחד שהיא יותר טובה או שונה מהאחר , כולנו בסופו של דבר כולנו  "רקמה אנושית אחת חיה " היא חיה בשלום עם עצמה ולכן אין לה בעיה לקבל את מי שממולה .

© Lila Benharush

 

 

 

 

 

 

 

אז מה , יכול להיות שכולנו שקרנים פתולוגים?

כנראה שלא , אנחנו פשוט לא מודעים למציאות הפנימית שלנו אלא מושפעים יותר ממציאות החיצונית , ככל שהתדמית המזויפת אותו אגו מחזיק שטח יותר גדול בחיינו ככה אנחנו נשלטים יותר וחיים למעשה

חיים ב"אחד בפה אחד בלב " בפה אומרים לא וברגליים אומרים כן , קצת מבלבל לא? ככה מסתובבים בעולם מפוצלים , אז מה הפלא שאנשים מתאכזבים אחד מהשני ? תמיד רואים רק את החליפה או השריון

והאמת הפנימית חזקה יותר תמיד יוצאת בסופו של דבר אל המציאות החיצונית בדרך זו או אחרת ומפוצצת את האשליה .

מודעות ואגו הינם שני הפכים , הם לא יכולים להתקיים באותו אדם האגו מנהל את האדם והוא בטוח שהחיים בשליטתו אך למעשה הוא רק עבד לנסיבות החיצוניות, מישהו פוגע בו הוא נעלב, מישהו לא מסכים עם דעתו הוא תוקף , הוא לא ממש יוצר את חייו אלא מגיב לנסיבות המשתנות באופן הגנתי .

מילא פוגע באחרים בכדי להרגיש טוב עם עצמו אלא בעיקר בוגד בנשמתו, בכל פעם שהוא מחליש  אדם אחר אם באמירה ואם במעשים הוא מחליש עוד יותר את עצמו ונהיה הגנתי יותר בבועת האגו הפרטית שלו  ונוצרת לו האשליה כביכול שהוא "החזק" , "צודק " או מנצח.

כאשר אדם עסוק  בשמירת התדמית החיצונית שלו , הדעות שלו  , הוא תמיד בהתגוננות מהעולם וחיים בתחושה ש"כל העולם נגדכם " והמיינד יוצר באופן קבוע סדרה של פעולות שיוכיחו לכם שהעולם נגדכם שלא ניתן לסמוך על אף אחד ומפריד את עצמו מהחיים והאנרגיה מתכלה על שמירת האשליה החיצונית ומתרחקת מההוויה הפנימית.

שאדם מחליט להקשיב "לקולות הפנימיים שלו" יותר מאשר לקולות החיצוניים אז אדם מתחיל לחיות כיוצר חייו שלוקח אחריות על המעשים ועל המיילים שלו, כל התנסות טובה או רעה באה כתוצאה מסדרת פעולות שעשינו , תמיד יש תוצאה השאלה אם אתם בוחרים? או מגיבים והחיים בוחרים בשביליכם?

והאם אתם לוקחים אחריות מלאה על הטוב ועל הרע שיצרתם בחייכם? או האם אתם מאשימים את העולם בכאבים שלכם?

לכן מודעות היא האויב של האגו והאגו יחד עם המיינד מצייר לנו אשליות אינספור בכדי לא לראות את המציאות כפי שהיא , לעיתים אדם נמצא במילים אך לא במעשים ואם הוא נמצא רק במילים לאורך זמן כנראה שהאגו והאשליה שולטים בו ולא מציאות , עשייה ויצירה מכוונת ואפקטיבית  כי אלו יוצרים חיים.

אדם בעל מודעות הוא בעל בחירה אמיתית , הוא יכיל למעט זמן מידע  ויחשוב מה יהיו התוצאות

בכדי להיות מודע בחיים ולבטל את האשליות שנוצרות מהאגו כל מה שנדרש ,להביט על השטח ולראות את התוצאות... ותוצאות אפשר למדוד רק במעשים לא ברעיונות ולא במילים.


יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

הכבוד של הטורקים והאגו של הישראלים

 איפה? איפה המבוגר האחראי בכל הסיפור הזה זמן עבר מאז משט המרמרה? ועדות , תחקירים ושתי מדינות שמנהיגה נחנקים בביצת האגו שלהם...אולי חאלס ,די !הסיפור הזה כבר נהיה הרבה מעבר למגוחך ופאטתי ...ונוציא שנייה פוליטיקה או איך " צריך" או רצוי להתנהג אלא נבין מה יוצא לנו מזה? כולה מילה קטנה סליחה וכמו בכל חברות אם זה כל כך חשוב לצד אחד לשמוע סליחה לא חשובה החברות יותר? במקרה שלנו ושל הטורקים החברות שווה יותר

התיירות ללא ספק נפגעה ראשונה במלחמת האגו הזו , הפסד של הישראלים להכול כלול בזול, ולטיסות זולות בטורקיש אייר ליין , מסחר וואלה מדינת ישראלי במצבה החברתי והכלכלי הרשמי לא זה המדווח כצמיחה בסטיסטיקות יכולה להרשות לעצמה עכשיו להפסיד את הפסקת הקשרים המסחריים עם טורקיה , לא בטוח...אמנם עסקים פרטיים מחוץ לתחום ובחוכמה עשו הטורקים

עדיין יש פה מקורות פרנסה גדולים שהולכים להחרב בגלל מה? אה...כן נתניהו שמדווח על צמיחות  במשק יודע גם לדאוג טוב לתמדיתה המדרדרת בעולם של ישראל וכן זה עוד פעם על הגב שלנו

נכון ארדואן עושה הרבה בכדי לדרדר את הקשר עם ישראל בזמן כהונתו ממניעים פנימיים של הטורקים( וגם זרק איזה איום  על קפריסין ) ועדיין לא שווה לקפל את הזנב להגיד סליחה ואם לא לדרדר לפחות לשמור על איזה סאטוס קוו קיים...בקיצור יש מצבים שרצוי לצאת חכם ופחות צודק זה המצב עם הטורקים 

בכללית ארדואן מתנהג כמו ילד קטן וזועם אצלו בבית המצב לא משהו והוא זורק מילים וכעס לכל עבר ואולי זה נסיונותיו להתחבב על האירופאים בטרנד נגד ישראל ועדיין מאיתנו הייתי מצפה  לקצת יותר - אז הסיפור הזה לא מסתיים אגו ולא יותר 

אגו הוא אגו הוא אגו אף אחד לא מרוויח ממנו בדרך כלל שני הצדדים יוצאים מפסידים אבל וזה הכי חשוב יוצאים צודקים, זה שהקרב בין שני המנהיגים פגע כבר בבעלי מלונות בטורקיה אז מה? זה שייפגעו כמה תעשיות מהארץ בעניין אז מה? אבל שני מנהיגי מדינות לא ייצאו פאריירים וכולנו נשלם 

ככה בונים מלחמות על גפרור קטן שאפשר לכבות אותו עם קצת רוק אך שאחד מהצדדים אומר וואו יש פה זיק של אש ומוסיף עוד קצת ועוד קצת יש שריפה גדולה ולאחירה נותרת אדמה חרוכה 

הייתי שולחת את שניהם לאיזה שבוע ויפאנסנה ככה להרגיע להם את האגו טריפ שהם נכנסו אליה, מצד שני שני אלו עוד היו מסוגלים לצאת ולריב על מי יותר מתנצל ...חחח ואלו מנהיגים את העולם, העולם זקוק לאיזה גנדי דחוףףף

 





מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק