יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

© Lila Benharush זהו אחד הפרדוקסים הכי קשים ככל שאנחנו מתאמצים להיות בשליטה אנחנו יוצרים לעצמנו חוסר שליטה בחיים למה? כי פשוט אי אפשר כי לחיים יש דרך משלהם כי לפעמים   יש דברים שהם נסתרים מענינו ולא נדע מהי הסיבה לעיתים בדיעבד מתגלה לנו הסיבה ואז אנחנו אומרים אהה... עכשיו זה ברור לפעמים גם זה לא.  ולמה כל כך חשוב לנו להיות בשליטה לדעת כל הזמן מה קורה ואיך? זה רק   הפחד לאבד מה לאבד כמעט הכול אנחנו מפחדים לאבד מקום עבודה וכן נכנעים ללחצי הממונים , מפחדים לאבד בן או בת זוג ומצמצמים את החופש האישי אחד של השני , אנחנו מפחדים שמישהו אחר יהיה טוב יותר מאיתנו וזה מאוד מעייף   ומביא איתו לא מעט חרדות שהולכות ומגדילות נוכחות תחשבו יש חרדות לאנשים בכל תחום ובכל מקום בעולם המערבי.  והאמת החרדות לא יעזרו הן רק מעשירות את חברות התרופות כי אלו החיים אנשים נכנסים לחיים שלנו אנשים יוצאים מהחיים שלנו , היום אתה בוחר לאהוב מישהו שלא בוודאות יהיה שם מחר , אתמול הבית הזה היה שלך מחר תמכור אותו והוא יהיה של מישהו אחר הכול זז הכול כל הזמן משתנה החיים הם שינוי אחד מ...

 אין לנו באמת איזשהי שליטה ...נכון, כולנו היינו רוצים לחשוב שאנחנו בשליטה מלאה שהחיים בידינו ולפעמים גם שמתרחשים דברים בניגוד לרצוננו מגיע כעס והתנגדות על הדרך שבה קורים הדברים  יש לנו אשליה של שליטה שאותה לפעמים אנחנו מאמצים כל כך חזק ששוכחים ללכת עם הזרם ומה שבא ושמתנגדים לזרימה הטבעית , הכביכול שליטה שלנו גורמת לנו פשוט להתקשות ולצמצם את טווח ההסתכלות שלנו על החיים © Lila Benharush   אין אשלייה יותר קשה ויותר כואבת משליטה , אשלייה חזקה שמנהלת התנהגויות אנושיות שלמות אשר ברובם הן רק מזיקות מילא לסביבה , בעיקר לעצמנו , אז מה הצורך הזה להיות בשליטה ?בעיקר אגו ופחד לזרום עם הדברים כמו שהם ובעיקר להבין שאנחנו לא יודעים ממש מאיפה באנו וגם לא ממש יודעים לאן נלך שיסתיים או לא יסתיים המסע הזה ואין לנו מושג  גם מה לעזאזאל יביא איתו הרגע הבא  למה אנחנו לא יודעים ? ככה , כי פשוט לאקסטינס יש דרך משלו ומי שמתנגד לדרך ועושה מאמצי על להיות בשליטה ,עושה בדיוק ההפך  ולאט לאט מאבד את השליטה היחידה שבאמת יש לנו , שליטה על ההתייחסות והתגובות שלנו למ...

כולנו קונטרול פריקס. מכורים לשליטה בכל פרט, בכל רגע, אבל בעצם עבדים שנשלטים על ידי השיטה. מה אנחנו מפסידים? ואיך זה קורה לנו? אולי די? © Lila Benharush נכנסתי לבית הקפה לפגישה עם חברה שלא ראיתי לפחות חודשיים. היא ישבה שם עם מחשב מחובר בין קבוצת אנשים, כולם נעים בין הפאלפון ללפ-טופ בקדחתנות כאלו עולם שלם תלוי על גבם. ככה זה כנראה: ככל שהעולם מתקדם, פלאי הטכנולוגיה שולטים בנו, הפכנו עבדים מכורים לשליטה. חוסר ודאות הוא הפחד הכי גדול שלנו ואנחנו מסרבים לתת לו מקום בחיינו. הבעיה היא שהמציאות והחיים אינם ניתנים לשליטה. לא הייתה לנו שליטה כשנולדנו להורינו המסויימים, אין לנו כל שליטה לגבי הרגע בו נעזוב את העולם. מרוב פחד מהלא נודע, מהחיים פיתחנו לנו מטריקס: ברוכים הבאים לאשליה הגדולה של השליטה. סידרנו לנו פלאפונים שידאגו שנהיה זמינים בכל מקום ובכל זמן, ארגנו לנו לפ-טופים ובכל בית קפה רואים אנשים שלכאורה באו לפגישה חברית, אך מחוברים למכשירים האלו ולא מחמיצים אף מייל. שלא נדבר על עדכונים טלפוניים של חדשות און ליין בטלפון ועל עדכון של כל רגע בחיים בטוויטר....