דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית תדמית חיצונית ופנימית

סוגרים את הפער

  תראה אותי כמו שאני   , לא כמו   שאתה רוצה לראות , לא כמו התדמית שבניתם לכם   בראש אלא בדיוק כמו שאני, זה דורש קצת יותר מודעות. כולנו עושים את זה , כולנו לוקחים מאפיין אחד או שניים בבני אדם שאנחנו פוגשים בחיים ו"מלבישים" עליו את שאר המאפיינים שנראים לנו נכונים לאותה התדמית. © Lila Benharush     ככה זה הרבה   יותר נוח לראות בנאדם בחבילה אחת לא לראות את כל   הצדדים והפנים שמרכיבים כל אחד מאיתנו.   קל יותר להכניס אנשים "לקטגוריות " על בסיס תכונה אחת , למה אנחנו עושים את זה ? בעיקר כי המיינד שלנו רץ ב99 % מהזמן על אוטמטים. התדמית שנוצרת סביב , שתיים שלוש התכונות הרבה פעמים מחוזקת על ידי התנהגויות שאנחנו רוכשים בכדי להתאים את עצמנו לתבנית שהחברה הכניסה אותנו, לא תמיד במודעות מלאה לתהליך. ככל שאנחנו מחזקים את התדמית החיצונית שלנו או איך שהסביבה רואה אותנו בדרך כלל , גדל   הפער בין התדמית שאנחנו משדרים כלפי חוץ לבין האני האמיתי הפנימי. שהפער הזה   בין התדמית החיצונית שלנו לבין האני הפנימי קיצוני , אנחנו יכולים להדחיק רצונות ורגשות שיוצ

אותי זה מביך

היום יצאה כתבה בידיעות אחרונות, זמנים מודרניים  על הסדנא של ציור אינטימי ועל עבודה של דימוי גוף  שאני עושה כחלק מעבודות האמנות שלי וכחלק מדרכי הרוחנית אחרי שעל הבוקר חיכה לי פוסט מפרגן בפייסבוק על הכתבה,עוד לפני שהלכתי לקנות את העיתון הלכתי לאסוף צילומים ועוד מליון סידורים עד שנגשתי לקיוסק לקנות את העיתון והצץ עליה מודה קצת במבוכה , עוד יותר נבוכתי ששלמה שמדפיס לי עבודות אמנות אמר לי בערסיות הבלתי מתפשרת שלו "תראי , תראי מה את קוראת בכזה עניין "מוזר ככל שיהיה ובניגוד חריף לתדמית שלי פרסומים אלו ואחרים על כל מה שקשור לאמנות מביך אותי © Lila Benharush , מוזר ? לכאורה אני עוסקת בתחום וכל תחומי חיי שדורשים  המון חשיפה וכן יש לי עניין שהעבודות שלי יפורסמו ותהיה להם הכרה, אולי בגלל שבכל מה שקשור באמנות אי אפשר להסתיר רגשות או תחושות שיוצאות על הבד או באמצעות המצלמה אמנם מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש הדמות הביישנית שעומדת בפינה  ועדיין כל מה שקשור ביצירה ואמנות מביך אותי  יש משהו באמנות שמפשיט , פשוט מפשיט מכל דב