יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

פיספסתם את העניין המרכזי





מרב האדרת האגו לפעמים מפספסים את כל הסיפור, השבוע ישבתי לצפות בטקס פרסי אם.טי.וי  , ללא ספק ערוץ מוזיקה שהביא לפריצתם של הרבה אמנים ועדיין...משהו חלול שם לחלוטין , משהו שמסמל את התרבות המערבית ובמיוחד בעולם המוזיקה משום מה ...תעשה רעש ופרובוקציות , התוכן בכלל לא משנה

האיכות? מה זה בכלל התוכן הפנימי ? מה זה עוד יותר גדול ...נכון, תמיד יש פער כלשהו בין הדמות החיצונית המוצגת ואיך שהסביבה תופסת כל דמות כזו לבין הדמות הפנימית בין הילד הקטן שיושב שם בפנים ופעמים רבות מושתק על ידי "קול ההגיון" כולנו מכירים את הקולות האלו השאלה היחידה היא עד כמה הפער הזה קיצוני ועמוק?ועד כמה חזק הצורך האנושי שלנו שייראו אותנו או להיות מיוחדים?והפרובוקציות האלו...מה להם ולמוזיקה

לפי גישתי למי  שיש מתנה כזו או אחרת ( ולכל אחד יש כזאת ) אם היא רגשית, מוזיקלית, ארגונית , עזקית וכדומה לא ממש יש צורך לצעוק בכיכר העיר הנה אני כאן - תראו אותי התוכן הפנימי הוא החשוב ולפעמים הוא ייזכה בהכרה ולפעמים לא ועדיין נדרשים להיות נאמנים לאני הפנימי לתוכן ולא ל"חליפה החיצונית" המוזיקאית היחידה שהשירה שלה גורמת לצמרמורת בגוף הייתה אדל והיא כמובן פרובוקציות לא סיפקה אלא בעיקר כשרון-מה שאמיתי עובד מה שבנוי על פרובוקציות ומשיכת תשומת לב תמידית לרב מתפוגג 

ככה יצא ששתי הזוכות העיקריות ליידי גאגא וקייטי פרי ...שתי פרובקטיביות נועזות ופרופורמריות מולות זכו בהצגה ובנוגע לכישרונן המוזיקלי ,אה...כבר שמענו וידענו הרבה יותר טובות מאלו ואני בספק רב אם ללא הפרובוקציות שלהן הם היו מושמעות כל כך הרבה ...שלא נדבר על פרסים

אבל מה שתיהן מספקות פרובוקציות לתקשורת מהבוקר עד הערב אפשר להגיד מכורות לסנסציה ולתשומת לב מתמדת כמו משאבות אנרגיה ענקיות  ולטעמי גם פוגעות בדימוי הנשי שמצבו הולך ומחמיר על אף הקדמה , יש זילות בנשים יותר מאי פעם ,סוג של אשלייה כזו שהתקדמנו מלפני 50 שנה

ולמה זה דוגמא לעולם שלנו ? כי כמו בעולם המוזיקה ככה גם בעולמנו הרוחני כל הפרובוקציות האלו מעידות בעיקר על אגו הולך וגדל ועל המיינד כמלך ובכלל יצירה בחיים לא משנה באיזה תחום קודם כל דורשת התכנסות פנימה ושאיבה מתוך העולם הפנימי שלנו החיצוני יכול רק להצביע על מה ואיפה רצוי לראות בעצמנו ...ככה זה מראות 
 


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

תחזית שבועית גלובאלית מאת נורה רימון


מפת השמיים 31.8.11- 6.9.11

מסביבנו עדיין הומה הסער אך הוא כבר פחות מורגש במפת השמים של השבוע. זאת אומרת מה שקורה כרגע הוא המשכו של המפגשים הקשים שהיו במהלך הזמן הגורלי האלים האחרון ועתה הגיע הזמן ליישם.
נכון עדיין יש ספיחים של אותה אלימות והוא תוצאה של שני מפגשים אלימים שעדיין קיימים במפת השמים אך מה ששונה הפעם שהוא מלווה ביותר אופטימיות ואפילו באופוריה.
חשוב לציין כי אנחנו נמצאים תחת השפעתו של מזל בתולה אך מרקורי כוכב החשיבה והתקשורת נמצא באריה. זה אמנם יוצר סתירה מסוימת אך מגוון ונותן עושר בתפיסת עולם. בתולה מפרקת הכול לגורמים ואילו האריה רואה רחוק ובעל חזון כוללני. כלומר בתולה עושה אנליזה ואריה עושה סינתזה ושניהם ביחד הם שילוב מנצח.
השבוע מתאפיין בהרבה מפגשים הרמוניים בין השמש ונוס ופלוטו וזה מעניק עומק ליחסי אהבה שמתהווים השבוע, שמחת חיים והרבה מזל בהמשך הקשר. הייתי אומרת שיש הרבה אהבה ומיניות הרמונית גם מצב רוח טוב באוויר למרות שמסביב יכול להיות קשה.
חוזר אלינו מפגש פחות סימפטי והוא מרקורי (החשיבה והתקשורת) נפגש שוב לא הרמונית עם נפטון המתעתע אשר במפגש כזה עלול לחבל בשיקול דעת הגיוני ולגרום לדיווח כוזב שלא בכוונה מתוך תפיסת מציאות לא מדויקת.
לסיכום, לעומת השבועות האחרונים אנחנו חווים השבוע שבוע שמבחינת מצב הרוח נעים יותר.




מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שני, 29 באוגוסט 2011

לעוסקים בעסקי הרוח





מי שעוסק במקצועות הטיפול השונים , מאמן מנחה סדנא או מביא בצורה כזו או אחרת לריפוי של אנשים מכיר את הדילמה ...מצד אחד יש רצון עז לעזור לאחרים ולהביא אנשים למודעות , מצד שני אפס ...שיווק ופרסום השירותיים שכל אחד מציע  הם קצת יותר בעייתיים , למה?  כי "לא נעים לכם" כי "מי שצריך אותי יגיע לבד" כי " אין לי כסף להשקיע " ועוד ועוד ועוד ...תירוצים תמיד יש תמיד יהיו בלי סוף

בעולם שאנחנו חיים היום המודרני והלחוץ ועל אחת כמה וכמה במדינת ישראל , אני מאמינה שמטפלים אלטרנטיבים , סדנאות ואימון למודעות הן לא בגדר רשות אלא בגדר של חובה לכל אדם , תקראו לזה תחזוקה נפשית אם תרצו ולכן חובתו של כל מטפל להפיץ את הכישורים שניתנו לו ברבים בכל דרך אפשרית ככה גם הוא עוזר לעצמו וגם לסביבתו
ובכדי שלא תחכו עד אחרי החגים , מקובצים כאן מספר אפשרויות לקידום הטיפולים שלכם , הסדנאות והאימונים במחירים שווים לכל נפש, יאללה תריצו את העסק שלכם לפני החגים אחריהכול ..."אחרי החגים של השנה " זה רק בסוף אוקטובר

אתר אינטרנט
על חשיבתו לעסק לדעתי אין צורך להרחיב -אתה לא ברשת אתה לא קיים פשוט לפניכם שתי אפשרויות
תקימו אתר בוורדפרס , , זה חינם, ואם אתם רוצים תבנית חגיגית או תרגום לתבנית באנגלית אתם מוזמנים לפנות לתבניות

תקימו אתר בפשטות ממשק ניהול עצמאי  FastWeb2

 תוכלו להקים אתר ב690 ש"ח (כן, קראתם נכון )וגם ב4,000 תלוי בכם ובתקציב שלכם  ונוסף על כך קבלו הנחה של 15% בגלל שמגיע שאפשר לתת לכם הנחה אז למה לא? הורידו אותו למייל ושלחו אותו עם ההרשמה שלכם למערכת





 





















המדריך נכתב ומופץ לכם  אודות לאדיבותו של  אבינועם שחר מהמכון לשיווק עסקים קטנים
ואפרורפו המכון לשיווק עסקים קטנים, מתנצלת לכל מי ששאל , עדיין אין לנו ערכו מטפלים למכירה חדשות - בקרוב אני מקווה נוכל לחדש את המכירה

דף פייסבוק מקצועי , תקימו לכם דף ותתחילו להשתמש בכוח המאסיבי של הפייסבוק אם אתם סבלניים תלמדו , תחקרו ותקימו לעצמכם 

אם אתם רוצים כאן ועכשיו תוכלו למצוא תשובות כאן ואולי לא עכשיו - אך תוך 7 ימים יהיה לכם דף משלכם
 
הצטרפו לחברה שתדוור אתכם באופן מקצועי ובזול - יש לכם 30 יום התנסות איתם אז קדימה מקסימום זה יצליח וחשיבות שמירת הקשר עם הלקוחות היינה קריטית

הצטרפו לפרסום המשולב של לאן נושבת הרוח יחד עם עידן הדלי ותהנו מפרסום כפול במחיר מצומצם כל הפרטים כאן
 
ואחרון אחרון חביב....תעקבו אחרי הבלוג מתפרסמים כאן טיפים בחינם ששווים לכם כסף על קידום האתר וכל מיני חדשות והמצאות טכנלוגיות שעוזרות לנו ליחצ"ן ולשווק בקלות רבה יותר ...וגם תעקבו אחרי עוד בלוגים ואתרים מצד ימין ישנה רשימה של מספר אתרים ממולצים שעוסקים בשיווק אינטרנט , יחסי ציבור ופרסום תציצו שם מדי פעם גם בהם מחולק מידע טוב וחינם

 
והכי חשוב לפני החגים , אחרי החגים ...כל שבוע תנו זמן ליח"צ ושיווק העסק שלכם , כ כל העצות הטובות והכלים הכי מדהימים לא יעזרו אם לא תעשו אותם בהתמדה - מה זה אומר התמדה 4 שעות בשבוע לעדכון האתר, דף הפייסבוק , פרסום מאמרים , ניוזלטרים בכדי שתשארו בתודעת האנשים שזקוקים לטיפול שלכם וכולנו זקוקים ..

שבוע מוצלח ומהנה לכולם
לילה



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

מוזיקה ונשמה





מוזיקה, הקסם הזה שצליל חובר לצליל ופורט על הנשמה , יש מוזיקה שמעלה אותי למעלה ומקפיצה , יש כזו שנותנת לי לשקוע במרה שחורה ויש כזו שהיא סתם נעימה , אז בכדי לפתוח את השבוע שלנו עם  נשימה נכונה וקצת רגיעה הנה קליפ נחמד של מוזיקה מאוד מרגיעה ...שיבוא על כולנו שבוע נפלא








מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

להיות נאמן לדרך
























להיות נאמן לדרך שהולכים בה לקראת המטרה  ולא משנה מה היא תביא איתה , אם יהיו בדרך הזו כשלנות או אם יהיו בהם הצלחות זה בכלל לא משנה ...כשלונות או הצלחות הם רק נקודות ציון בדרך שניהם טובות ושניהם הכרחיות ואם לא נהנים ומעריכים את הדרך , או שכישלון מרפה את ידייך כנראה שהדרך שלך  לא חקוקה בך, אלא הדרך שהיתוותה לך הסביבה 

הדרך היצרתית בחיים ,היא ההבנה שאין טוב או רע ,אין נכון או לא נכון ואין צודק או לא צודק , אדם שחי בדרך היצרתית לא נלחם ולא מרים ידיים כאשר  ישנם כמה מהמורות בדרך , בדרך היצרתית הכשלון היחיד הוא בחוסר יכולת להבין את השיעורים והמתנות שיש בכל חוויה גם אם היא פחות נעימה או " לא מוצלחת" ובעולמנו אנו שמקדש את השגת המטרה ולא את הדרך לא תמיד קל לשמור על החוזק הפנימי הזה


אדם שנשאר נאמן לדרך שלו לעיתים ייחשב מטורף, לא רואה את המציאות נכון או וסביר להניח שיסבול מחוסר הבנה מתמשך של אנשים בסביבתו ויחד עם זה אם האמת הפרטית והדרך  היצרתית מובילה אותו הקול הפנימי יהיה חזק יותר ונוכח יותר מהקולות שיש בסביבה


אדם שרואה מול עיניו את המטרות בלבד לא יהסס אפילו לרגע , לדרוך על אחרים בדרכו , יעסוק הרבה במלחמה ופחות בלשתף פעולה ולהוציא מכל סיטואציה את הטוב 

מי שבוחר בדרך היצרתית בחיים מבינים שבאמנות וביצירה הכישלון הוא עוד שיעור בדרך , לכן ההולך בדרך ירשה לעצמו לפול , להתרסק , לבנות את עצמו מחדש , ירשה לעצמו לטעות ולהכשל כי זה חלק מהדרך ומי שבוחר בדרך המטרה , לא רק שלא נהנה מהנוף אחא רב הזמן מוצא את עצמו מותש בחיים , מחפש משהו חדש מתחיל ולא מתמיד  ואם יש לך דרך בחיים ההצלחות נהפכות לפיק נחמד שרק אומרות לך כן אתה בכיוון, ואם יש כשלנות מי שהולך בדרך היצירה תמיד יכול לנער את האבק מעליו ולקום

גדולי היוצרים והממציאים בעולם הלכו בדרך היצרתית ולכן נחשבו גם לפורצי דרך ויחד עם זו למטורפים או שאינם מתאימים את עצמם לסטנדרטים של החברה ובסופה של הדרך אלו האנשים שתרמו הכי הרבה לחברה
רב החיים אנחנו נמצאים בדרך,וכשאין דרך ואין אמונה , אין יצירתיות ואין תנועה וכשאין יצרתיות ותנועה לחיים יש פחות צבע לפחות לפי גישתי ככה אני מאמינה



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

כמה קל לשכוח ...חיים ומוות ביד הלשון



 אחת מפנינות החוכמה מספר משלי (פרק י"ח) שאנחנו כאנשים נוטים יותר מדי בקלות לשכוח...כמה עוצמה יש במילים וכמה קל לנו לשכוח שלאף בנאדם אין עור של פיל

לפעמים אני פותחת את העיתון וכל פעם מזועזעת מחדש מהרייטינג הגבוה שיש לרכילות ונבירה בחיים של אחרים בימנו העיתונות והתקשורת חורצים גורלות ובמילותיהם מביאים נבואות שחורות שפעמים רבות מגשימות אותם ואני שואלת למה אי אפשר לראות קצת יותר תוכניות או פינות כמו " ישראלי 10 " שבזמנו הנחתה והובילה מיקי חיימוביץ , למה עיתונות שלמה עסוקה ברוע נטו 
בכל חודש ישנו קורבן חדש על המפה , איכשהו אותהתקשורת אשר ממליכה מלכי רייטינג ופרסום אוהבת אחר כך לרסק אותם לחתיכות , חתיכות ועושה במילותיה שירות רע מאוד לנו כחברה ובוואדי לקורבן  התורן שעומד על "כס האשמה " עכשיו יש את מרגלית צנעני על הפרק ...לא איזה מוזיקאית שאני מחוברת אליה במיוחד ועדיין ניתן לראות איך חותכים בבשר החי מבלי לדעת עובדות או תוצאות אמיתיות, חשיפת הצילום שלה מבית המעצר הייתה מיותרת ומביכה יותר לנו כחברה מאשר למרגלית צנעני עצמה

אחת הזמרות האהובות עליי ביותר איימי ויינהאס ז"ל גם היא ספגה קיטונות של ביקורת , השפלה ונבואות שחורות שהגשימו את עצמם , כי שאדם קורא וגם אם הוא חושב שהוא חסין בוקר , צהריים וערב בעיתון שהוא מטורלל, לא שפוי או אוטוטו בקבר , נדרש כוחות נפשיים עצומים בכדי לא להקשיב לקולות האלו מסביב ...כשמשפחתה אביה ואימה הספידו אותה שנים לפני שהיא נפטרה מה עוד נותר לומר?יש לנו נטייה למלא אחר הציפיות של הסביבה מאיתנו בטח ובטח אם מדובר באביך ואימך 

כל עיתון ש"מכבד " את עצמו ממש חייב להציב בראש גאון מדור רכילות כזה או אחר מפותח או מפותח פחות, בכל מקרה המדורים האלו מבוססים על נקודות החולשה של מפורסמים כאלו ואחרים שבלשון חדה מפולפלת הם חותכים ופוצעים אלפי אנשים...לעיתים צלמי הפאפרצי קצת מגזימים כמו במקרה של ריטה שאירע לא מזמן שעברה תאונה בגלל צלם באמת עד כמה התמונה חשובה ? יותר חשובה מחייו של אדם


 שאני שומעת אמא צועקת בחוף הים על ילד קטן ומברכת אותו בשלל "מחמאות" אני פשוט מזועזעת מחוסר היכולת להבין עד כמה כל מילה כזו תחלתל פנימה בעוצמה ויש גם להפך אמהות שמשבחות ונוטעות בטחון בילד ואת זה תמיד מקסים לראות 

כל מילה כזו שנאמרת שלילית לבנאדם היא כמו חץ רעל שפוגע בבנאדם ויוצר עוד משקע שחיצים רבים כאלו של רעל נוגעים בך האנרגיה של הבנאדם יורדת ...וכמה קל להעלות לבנאדם את האנרגייה להגיד תודה , או משפט קטן כמו את נראית טוב או אתה עושה עבדה מדהימה יכול להביא משב אנרגטי רענן וחיוך גדול על השפתיים...משום מה התרבות שלנו אוהבת יותר רעל מאשר צוף וככה במילים , בעיתונים, בחיי היום יום במקום להצמיח אנשים ולשבח אותם אנחנו נהנים להוריד אותם...אולי זה גורם להרגיש טוב יותר לאדם המקניט או המרעיל לרגע

אך חשוב מאוד לזכור שבכל פעם שאנחנו שולחים חץ רעל כזה במילותנו למישהו אחר , אנחנו שולחים את אותו חץ רעל לעצמנו וההפך תשבחו אחרים תעלו לעצמכם את האנרגיה אז מה עדיף? להוריד מישהו נמוך בכדי להרגיש " עוצמה מזוייפת" או לשבח את האנשים סביבך ולהתמלא באנרגיה חיובית ומצמיחה 
בחירה שלכם , אני את הבחירה שלי עשיתי בצד המשבח  וזה לא בא מתוך איזשהי נשיאת צלב אדום על הגב שלי , אלא בעיקר בגלל שאני מספיק אוהבת את עצמי בכדי לא להרעיל אותי 



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

עידן הדלי

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

לתשומת ליבה של הרשות למלחמה בסמים






לתשומת לבה של הרשות למלחמה בסמים שיצאה בקמפיין "מוצלח ונהדר" במיוחד כשבוע לאחר מותה של הזמרת איימי ויינהאוס , בדיקת הממצאים העלתה שלא נתגלו סמים אסורים או סמים בכלל בגופה של איימי ויינהאוס, כן נמצאו שרידי אלכוהול ( שהוא סם הרבה יותר מסוכן מכל הסמים שאתם מטיפים עליהם )

עדיין רשות למחמה בסמים יקרה הניצול הציני , הבוטה והאכזרי בשמה כחלק ממדיניות הטרור וההפחדה שלכם גם מטעה , גם לא מכבדת,עלובה ומעוררת רחמים  ... אם יש בכם טיפה של חמלה תעיפו את הקמפיין המטופש הזה לכל הרוחות ותעשו דברים יותר מועילים בכספי  הציבור










מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

תחזית שבועית - אסטרולוגית גלובלית מאת נורה רימון








מפת השמים החל מ- 24.8.11 ועד ה- 30.8.11

השבוע בחלקו עדיין נמצא תחת השפעתו של מרקורי כוכב החשיבה והתקשורת הנמצא בהילוך אחורי ומשפיע על בלבול, תקלות בתקשורת ובמכשירים אלקטרוניים.

השבוע עדיין נתון תחת השפעתם של מפגשים בין כוכבים אלימים אשר מיתרגמים לאלימות בעולם כפי שאנחנו עדים לה אבל בזמן האחרון המפגש בין מרס (האנרגיות הפיזיות) לבין סטורן מביאים גם לאכזריות ולזעם כבוש אשר בסופו של דבר מתפרץ באלימות קשה.

בנוסף שני כוכבים שמביאים במפגש לא הרמוני להרס רב אכן נמצאים במצב כזה מזה זמן רב וימצאו במצב זה עוד זמן רב מביאים גם למצבים של הרס אך מכיוון שמעורב בהם פלוטו שהוא הורס ואחר כך בונה ניתן לקוות שיבנה משהו חדש יותר טוב מכל ההרס הזה.

לא רק דברים קשים קורים השבוע. ונוס האחראית על מערכות יחסים, פיננסים והאושר עוברת למפגשים הרמוניים בלבד וזו בשורה טובה לאוהבים, לאנשי עסקים ולמצב הרוח הכללי.
גם השמש מקבלת היבטים הרמוניים אך עדיין לא נמלטת מאחיזתו של נפטון המתעתע וחשופה לרמאות מבחוץ ולאשליות משלה.
ברצוני לדבר על מהלך כוכבים שקורה במיוחד אצלנו וגם בארה"ב. 

כרגע פלוטו כוכב ההרס והבניה יוצר מפגש לא הרמוני עם ונוס של המדינה. ונוס היא הכוכב החשוב ביותר למדינה בהיותה שליטת המזל (המדינה היא מזל שור וונוס היא השליטה) ושליטת המפה (האופק של המדינה הוא מאוזניים וונוס שליטה שלו). מצב זה יכול להעיד על הרס ישן ויצירת מצב חדש אך גם להעיד על סכנה כלשהי.
לארה"ב יש ונוס צמודה לונוס שלנו וגם לונוס של אובמה. מין שותפות גורל ואהבה מיידית. בכל מקרה פלוטו גורם לכלכלה שלהם תהליך של הרס ונאחל להם גם בניה וגורלו של אובמה תלוי בזה.


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שני, 22 באוגוסט 2011

פשוט להיות מאושר




וידאו מקסים של אברהם היקס על האפשרות הפשוטה של פשוט להיות מאושר , האמת היא שאושר ושמחה הוא פשוט החלטה...רק החלטה. פשוט להחליט להיות שמח להיות שמח לא משנה מה וזה שזה אינו כרוך בשום עשייה אלא בעיקר החלטה ...לפעמים מרב שזה פשוט זה נראה לנו קצת לא אמין , תמיד עדיף לצחוק ,ככה האתדגרים בחיים נפתרים הרבה יותר מהר






מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

כמה עצוב איך שהתרגלנו ....




התרגלנו לחיות במקום שמלחמה היא חלק מהחיים...ככל השהשנים עוברות אני מבינה שאנייותר ויותר מתעלמת מהחדשות ודווקא לאחרונה הן היו כל כך כיפיות , כל כך מרעננות משבי המאה , התקוממות חברתית ...סוף סוף בישראל אשר תמיד יעה ויודעת לקדש את המתים קם קול שקורא לנו לחדש את החיים , זה התחיל בגביע קוטג' ונגמר במחאת ענק על דיור ועל הבקשה הפשוטה לחיות....ולא להיות מתים מהלכים או להפסיק להסתפק בלהיות שורדים

ביום חמישי אחרי שסוף , סוף התעסקנו בדברים אחרים וכבר כמעט חלמתי על איזה כייף יהיה להשתעמם ולדבר רק על מזג האוויר הגיעו הידיעות על פיגוע האוטובוס  וזה המשיך והתגלגל עוד ועוד עד טילים בבאר שבע הרוגים ,פצועים עוד פעם אזעקות , עוד פעם מהדורות חדשות שלא נגמרות...ואותי זה ישר זרק  להתעלמות מוחלטת , בתור מי ששהתה בצפון במלחמה בקיץ  לפני 5 שנים וחוותה את עניין הטילים על בסיס יומיומי יכולהלהעיד שהעניין הוא סיוט מלווה בחרדות שקטות וגדולות וכאלו...רק כאלו ממשיכים כרגיל , לצערי היום פתאום קלטתי שהתנתקתי לחלוטין , נכסתי לבועה של כתיבה של עבודה יצירה לא משנה מה ועם ההבנה שגם זה יעבור ...הרי אנחנו רגילים

כל כך רגילים לשגרה הזו של בטחון שברירי ומתעתע שהיום עסקים כרגיל , בפייסבוק על הקוטג דברו הרבה יותר, סדנאות ואירועים נשלחו וגם אני שלחתי אימייל או שניים שיווקיים עולם כמנהגו נוהג  והאמת שזה מזעזע ,  מזעזע שהשגרה מנצחת אולי אם כולם יבינו איפה אנחנו חיים , אולי עוד כמה מוחות מילטנטים יתעוררו ויבינו  אנחנו חייים בתוך מלחמה כל הזמן לפעמים היא מוחצנת יותר וקצת עולה על פני השטח ולפעמים לא אבל המתח הזה נמצא שם כל הזמן...ועל מה רבים? על אדמה על שטחים  ? על מי צודק ומי קובע? אלו מלחמות אגו שלא רק שאינן מביאות לתוצאות אלא רק מחריפות את המצב

ואני בא לי שנריב על קוטג , בא לי שנעשה הפגנות בכדי לשפר את איכות חיינו לא על הזכות לחיות ...מרגישה שהעניין הבטחוני הזה האפיל לנו על כל פינה אפשרית אז אולי עדיף לוותר על איזה חתיכת אדמה או שניים ובמה שנשאר למלא אותו בחיים 
לא בא לי טוב  היום הזה ...ואני מקווה שהימים האלו יגמרו באותה מהירות שבה התחילו  לתושבי הדרום ולכולנו ...מגיע לנו קצת שקט פה 









מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

יום שבת, 20 באוגוסט 2011

יום שישי, 19 באוגוסט 2011

היי קטנה, תשתקי




  
















אין לי ממש כוח לשמוע אותך או את התירוצים " ההגיוניים שלך " האני הגדולה שלי רוצה להמשיך בדרך שהיא בחרה, מצאתי את עצמי בזמן נסיעה אומרת בקול תקיף ורם לעצמי....כנראה שיש משפטים מספרים שנשארים ומהדהדים בראש זמן רב אחרי שקראנו אותם והמשפט הזה הגיע אליי מהספר הנפלא  כוחו של התת מודע

 בספרו המקסים " כוחו של התת מודע" שנכתבה על ידי ג'וזף מרפי הוא מספר על טנור אחד שהיה נכנס ללחץ היסטרי עד שהיה מאבד את קולו לפני ההופעה ויום אחד הוא פשוט צעק" על " האני הקטן שלו לפני הופעה אולי תשתוק כבר אתה לא רואה ש"האני הגדול" שלי רוצה לשיר עכשיו ...כבמטה קסם קולו חזר והוא עלה להופעה מוצלחת על הבמה

כן כוחו של התת מודע רבים וטובים כתבו על כך ספרים וספרים רבים עוד יכתבו על כך ועדיין לפעמים קשה לנו להפנים את העובדה הזו המיינד שלנו המוח שלנו נותן לנו בדיוק ..והאמת בדיוק מדוקדק את מה שאנחנו חושבים עליו ומאמינים בו , נכון לא תמיד קל להאמין בזה וזה גם דורש מאתנו אחריות למחשבות שלנו או יותר נכון , באיזה מחשבות , מילים וזרעים אנחנו משקים את המיינד שלנו , מה שאנחנו משקים בו את המיינד הוא זה שתמיד מצמיח לנו את הפרחים בגינה 

לעיתים הזרעים האלו הם של פחד ושל חשש או יותר גרוע של קולות שיושבים לנו שם במוח שאספנו מהסביבה , מהמשפחה ומהנורמות החברתיות שמטרתה היחידה לייצור איזהשהו סדר בכאוס הזה שנקרא חברה , עבודת המודעות הזו הפשוטה שלא נדרש בשבילה שום דבר מלבד כוח הרצון היא העבודה האמיתית לגרום לקול הפנימי שלנו להיות בהיר יותר וצלול יותר מהקולות החיצוניים שיש סביבנו

איפשהו ספרים רבים , סדנאות ושנים של עבודת מודעות גורמים לי יותר ויותר להאמין בכך, עובדה ה שנסעתי השבוע ברכב ונבחתי לעבר ה"אני" החששנית והספקנית שלי מיד ה"אני הקטנה " השתתקה 
אולי לא תמיד קל לאלף את אותו אני קטן שבתוך כל אחד מאתנו אך בהחלט ניתן עם הזמן לצמצם את הפער בין מה שאנחנו באמת רוצים לבין מה שרוצה מאיתנו האני הקטן...אחרי הכול בשביל זה אנחנו חיים ( לפחות לתפסתי) בכדי לחיות את החלומות שלנו ולא לחלום עליהם 

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

הדשא של השכן לא באמת ירוק יותר





 מנהג עתיק יומין שלנו בני האדם הוא להציץ לדשא של השכן ולחשוב ששם ירוק יותר, רק מה אנחו שוכחים שמרחוק קצת קשה לראות את העלים  המצהיבים לכל אחד מאיתנו יש כאלו...כי ככה החיים שלנו בנויים

לכל טוב יש את הצד ההופכי שלו יין ויאנג שחור ולבן , חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה והכול שאלה של איזה כוס מקבלת מאיתנו יותר תשומת לב...אני אישית אופטימיסטית מושבעת ( לרב זה עובד טוב בחיים) בכל פעם שיש משהו קצת רע...אני מיד מפנה את תשומת ליבי לצד השני הרי אם יש חצי כוס ריקה חייב להיות גם ההופכי שלו , חצי הכוס המלאה


חצי הכוס המלאה יכולה להתייבש בקלות אם אנחנו לא שמים לב אליה ולא נותנים לה את תשומת הלב הראוייה והאמת היא שאם מתרכזים בחצי הכוס הלאה קל יותר לקבל ולהבין את חצי הכוס הריקה ולמצוא פתרונות לאיך למלא אותה ...אז היום אולי תפנו מבט לחצי הכוס הלאה שלכם לכולנו יש כאלו ולשכן שלכם תמיד נראה שהדשא אצלכם יותר ירוק...חפשו את החלק הירוק של המדשאה אצלכם 


מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

האם העולם תמיד היה כל כך ציני?

מאז אותה מחאת קוטג' שאבדה לה אי שם בבליל המחאות שיש לנו התחלתי לקרוא פה ושם חדשות ( שהוא נוהג בהחלט לא מומלץ לבריאותו של כל תושב בכדור הארץ)התמונה שמצטיירת באופן מחריד אך ברור וחד היא ציניות גוברת והולכת,הפרט כמעט כברלא קיים ...מה זה מחאה , מה זה בכלל אזרחים שיושבים ברחובות, מערכת בריאות שמתפקדת על רגל אחת לעומת מעצרה של מרגלית צנעני, חייבת לציין שהיא לא ממש " כוס התה המועדף עליי" ובכל זאת נדמה היום בבוקר שזהו זה נפטרו כל הבעיות עכשיו יש זמן לעסוק במה שחשוב האם מרגול בעקבות דודו טופז...שמוסיפים לזה את תרבות הריאלטי שחילחלה פה עמוק לחברה  מתגלה תמונה קצת יותר קשה

הרייטיניג הוא המלך וכנראה בשבילו יעשו הכול...בתור מי שכתבה בעיתונות יכולה להעיד שאחד הדברים הכי קשים הוא להיות כתב שלא "מביא דם "במילים אחרות שלא חודר לקרביים של המרואיין והתקשורת כנראה לא ממש אשמה כי אנחנו בתור חברה צורכים את זה עובדה ניוז אוף דה וורלד הברטית הרחיקה לכת והביצעה האזנות סתר שנים לסלבס למינהם ורק בכדי להביא כמה תמונות עסיסיות של סלבס בממלכה , הם בטח לא המציאו את זה אנחנו כמובן עם פרשת נמרודי היינו כאן קודם

זה תרבות הפנאי של החברה שלנו?תוכניות ראליטי שכל עניינם הוא להתעסק בענייני אחרים ואז לשפוט אם זה טוב או רע ?ומי מה"סלבס" עשו היום? התרבות שלנו התרוקנה וזה בעיקר עצוב ...חברה בלי תרבות   






מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

אנשי העולם רוצים להשתחרר



 הגלובס רותח ומבעבע , מליונים בעולם דורשים את זכותם לחיים טובים , מדהים מה שקורה עכשיו תקופה היסטורית שבה אנשים רבים בעולם מתעוררים כמו תמיד מתוך כאב גדול  שמהווה נקודת שבר 

אצלנו ישנה תקופה מדהימה לראשונה מזה עשרות שנים, אנשים כבר פחות מפחדים מהמ"מצב הבטחוני" ויותר מודאגים מהמצב הקיומי היומיומי ואם כבר הבטחון לא משהו אז לפחות שיהיה נוח 

 רבים וטובים כבר דברו ועוד ידברו על שנת 2012 המתקרבת על פי לוחות המאיה שתסמל לידה מחדש במרחב התודעתי של ההולכים על פני כדור הארץ, והנה כבר שינוי תודעה עולמי המהומות שהתחילו במצרים המשיכו ללוב ומדוכאות באכזריות וברוטליות בסוריה , הם סמלים של התעוררות תודעתית של אנשים שאומרים די !די לנצל אנשים די לעבדות  המודרנית 

לאינטרנט שעד לפני עשור היה משהו חשוד ובלתי ברור נהפך לקול התודעה המתעורר בעולם ,יאמר לזכותנו הישראלים שהמחאה שלנו היא בהחלט הכי נעימה ומרשימה , אם ייצא ממנה משהו זה כבר סיפור לגמרי אחר ...עצם העמידה והאמירה היא כבר המון , המון וכל תהליך מתחיל ממקום אחד מודעות

 
ברגע שהמודעות מתעוררת, זהו זה אי אפשר לחזור לאחור , אי אפשר אחר כך להכחיש ולהכחיד, אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם , ברגע שאומרים את הבעיה בקול רם , ברגע ששולחים אור לנקודה חשוכה שום דבר גם לא יתור וייאוש יצליחו למוסס את השינוי, כמעט תמיד השינוי הזה יתרחש בצעדים קטנים ואפילו קצת מוזרים שני צעדי ם קדימה , צעד אחורה ובעיקר ארוכים ...מודעות היא בעיקר דרך שהולכת ומתחזקת לאורך הזמן עד שנהיית מאסיבית מספק בכדי לייצור את השינוי , מה שקורה אצלנו זו מחאה עם מודעות , גם ההפגנות במצרים ומה שקורה בסוריה ...התעוררה המודעות והכאב כל כך חזק שגם הטבח והרצח ההמוני שמבצע אסד לא יעזרו לו ...אנשים הגיעו לקצה שם
 
ובממלכה...שם אין שום תהליך מודעות שם יש  זעם , קנאה , זריעת הרס והן מסוכנות, מאוד מסוכנות   שם מדובר באוכלוסיה מתסוכלת מהעוני שלהם מתוסכלת ממדינה שנשאה בחובה הבטחה שהיא לא יכלה לקיים וכנראה גם לא תוכל לקיים לאותה אוכלוסיה, שם אין דרישה , אין דרך ואין מודעות ובעיקר אין שם אנשים שרוצים לעזור לעצמם אלא בעיקר אוכלוסיה צעירה שלמרבה הצער הורסת את עצמה במו ידיה 

...אם המהומות האלו ימשיכו באותה עוצמה מחרידה סביר להניח שהממשל הבריטי יתחיל להוריד את הכפפות המנומסות ואברשת האיפוק ויתחילו להיות מודעים למה שהמדיניות הרב תרבותית הצמיחה שם כי ברומא רצוי להתנהג כמו רומאי וכנראה את זה לא הבינו עדיין עשרות המהגרים בברטניה
אז לא ברור אם מדובר בשנת 2012 המתעוררת, או אולי בזה שהעולם הבין שכנראה שפעם דת הייתה שולטת על ההמונים , היום מדיניות , פוליטיקה , טלווזיה ותקשורת שולטת על ההמונים וכנראה לחלק מהאנושות נמאס כי כל מה שכל אחד מאיתנו רוצה על פני הגלובס הזה זה דבר מאוד קטן לעבור את החיים האלו במאזן חיובי יותר לטובת רגעי האושר והשמחה 
 
  
מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום שני, 8 באוגוסט 2011

פתאום קם לו עם






ומחליט שזהו זה נגמר לו האוויר וגם נגמר לו האשראי ...פתאום אפשר לראות שבכל המדינות המתוקנות המערביות יש תנאי מחייה בסיסיים טובים יותר לכל אזרח , שאם משלמים מיסים גבוהים כמו בשוודיה יש לזה סיבה וגיבוי מלא ובעיקר שהמדינה היא בעד האזרח ושל האזרח ולא ההפך כמו שאצלנו בארצנו הקטנטונת 

פתאום כולנו מבינים שעם כל הכבוד לת ל אביב וירושליים , זה לא לונדון וגם לא ברלין , סה"כ נקודה קטנה על מפת העולם ממוקמת ב"שכונה " לא משהו עם יחסי שכנים בעייתים ומתסובכים ואין שום סיבה בעולם שיהיה ניתן למצוא בברלין דירה של 2 חדרים במיקום טוב ב3,000 ש"ח ובתל אביב ב4000 ש"ח וגם זה לא ממש בטוח יהיה בתנאים הכי טובים בעולם
האמת היא שעד לפני חודש וחצי - חודשיים הייתי בטוחה שהקשיים האלו הם מנת חלקם של עצמאים ועסקים קטנים שבהחלט סופגים בארץ רמת מיסוי מטורפת עם הרבה חובות למדינה וזכויות כמעט איין
ןפתאום זה יותר ברור מתמיד בארץ נהיה מצב אבסורדי שאנחנו חיים בשביל לעבוד או יותר נכון בכדי לשרוד , במקום שנעבוד בשביל לחיות וזה אומר שעות עבודה נורמליות ...וחופש לפני שמגיעים לקריסה או מחלה כחלק נורמלי וטבעי ממעגל החיים


היה ברור שרמת הלחץ במדינה הזו מתישהו תתפוצץ , גם בלי קשיים כלכליים וחברתיים קשה פה , כל הזמן אנחנו תחת איום השכנים שמסביבנו עדיין כל אמא שולחת את הילד שלה לצבא ויש כאן הרבה משפחות ששלחו את ילידהם ולא קבלו אותם חזרה אז לפחות...לפחות שהייאוש יהיה יותר נוח
 
איך? על ידי הורדת מיסים או לחלופין השארת המיסים אך נתינת שירותים סוציאלים נרחבים כמו בשוודיה וסקנדנביה, עידוד תרבות הפנאי , מוזיקה , תיאטרון אמנות ספסוד לתרבות כמעט ולא קיים כאן ובימים שכל אזרח נלחם על השרדתו , מה נותר לו אלא להתפגר מכל תוכניות הטלווזיה שמעודדות את הטמטום בשיאו ,הרייטינג הוא המלך ותוכניות הטלווזיה הן תת רמה-סוג של סימום ההמונים 

מדי פעם אם קצת שקט פה מופיע איזה "איום בטחוני " כל פעם איום אחר שמציף את מהדורות החדשות ומכניס אותנו לעוד קצת פחד וחרדה ...הבטחון , הבטחון אבל מה שווה להיות בטוח (לא שמישהו באמת יכול להבטיח את זה )ולחיות כמו עכבר בחור ?לא עדיף להיות קצת פחות בטוח ולרוץ בשדה ? וזה מה שקורה סוף סוף עכשיו אנשים במדינה רוצים לחיות, לנשום לטייל ,לשחק להנות ואנשם שמוחזקים כמו עבדים על בסיס קבוע של פחד בסופו של דבר מגיעים לנקודת רתיחה - אנחנו נמצאים בה בדיוק עכשיו וחיייבים להמשיך ולרתוח
  
פתרונות קסם לא יהיו ...פתרונות עתידיים לא יבואו מייד ועדיין יכאבו אך על אש מתונה נצטרך לשמור אחרת...כמו שאני מכירה את מדינת ישראל , יהיו ועדות מנופחות מה שכבר קורה או איזה איום בטחוני באוויר ואז , אז יהיה קל לחזור אחורה לאותה נקודה שיצאנו ממנה ...העם הזה מכור לפחד ולויתור,קורבנות קדושים ומאוד קל לסממם אותנו חזרה...לחזור לחרא המוכר והידוע , כי גם שינוי וגם אם הוא לטובה הוא לא קל , בטח לא לנו הישראלים אחרי עשרות שנים של התכופפות



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

עד כמה עמוק הפער ?
























זה הסיפור היחיד של עבודת מודעות
סגירת הפער בין הרצונות והצרכים האמיתיים שלך לבין הרצון \ פחד לרצות את הסביבה וללכת בתלם עם העדר ככה בדיוק צומחות הצרות שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות מי שאנחנו , בדיוק כמו שאנחנו מבלי לקטלג את עצמנו בטוב או רע , בנכון או לא נכון זה פשוט - אם זה טוב לך ( כל עוד אתה לא פוגע באחרים ) זה טוב , אם זה רע לך א י שקונפליקט וספק כנראה שזה רע ...  כל שאר הדברים מסביב זה רק התפאורה.

זה כל התהליך כולו על רגל אחת ...נכון בשביל להבין בכלל מה עומק הפער אצל כל אחד ואחת מאיתנו נדרשת לעבור דרך , הרבה פעמים אפילו מעצמנו אנחנו מסתירים את הרצונות האמיתיים שלנו , הם כוסו בכל כך הרבה אבק , בכל כך הרבה דעות בכל כך הרבה דברים מסביב שנדרשת עבודת גילוי וחקירה שלא תמיד נעימה לנו 
לא כייף לראות כמה במהלך חיינו היינו עסוקים בצורך שלנו להיות אהודים על החברה ועל הסביבה , לא תמיד קל לראות את זה ולסלוח לעצמנו ולדעת שגם זה חלק מהדרך.
אחרי שכבר ראינו מה עומק הפער אז מתחילה העבודה איטית ככל שהיא תהיה היא בלתי ניתנת לעצירה ,אז מדי פעם תשאלו את עצמכם מה אני רוצה? ומה או מי מונע את זה ממני התשובה ברך כלל היא אני או השדים הדמיוניים שבראש ופחד....פחד  אין לו קיום אם אנחנו לא מוכנים להקשיב לו או לתת לו מקום 



מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

יצירה ואמנות הקסם הבלתי מוסבר




יש לה מה להגיד לאישה הזאת , כל כך צודקת...תהליך היצירה הוא כל כך מוזר מתעתע ובלתי ניתן לשליטה גם אם זה בכתיבה , גם אם זה באמנות , מכירה את התחושה הזו כל כך טוב המתסכלת משהו שיש איזשהו ציור שאני מציירת שוב ושוב וזה פשוט לא קורה הקסם לא מגיע
וישנם פעמים שזה כמו פיצוץ בלתי נשלט שהמילים רצות על המקלדת והמכחול מצייר את הקו הבא מבלי שאני אדע בכלל מה זה מביא איתו


התסכול הכי גדול שאי אפשר לשלוט בזה , אי אפשר לדעת מתי ואיך זה יגיע ואז שזרם של יצירתיות מגיע מת העולם מסביב ..מי שמכיר אותי טוב מכיר אצלי את התקופות האלו שאני פשוט נעלמת שכל עולמי נהיה צבעים ציור , צילומים עיבודים והעולם מסביב נמוג למעט דאגה לדברים בסיסיים הכול פשוט נמוג

להרבה אנשים אשר לא מתעסקים בעבודות יצרתיות קשה להבין את ההעלמות הזאת מפעם לפעם , בטח ובטח הקרובים אליי ש" נורא דואגים" אם אני בסדר ? האם תקף אותי איזשהו דיכאון ...חחח 

היוצרי ם מבינים את זה את ההתבודדות הזועם היצירה , עם הקסם הבלתי מוסבר הזה שקורה ...צדקו הרומאים והיוונים , כשרון יצירתי כזה או אחר, פשוט מושאל למשך זמן מה לא ממש שלנו ונעלם כלעומת שבא ...בצעירותי היה הבי בכל תקופה כזו של העלמות פחד שזה לא יחזור לעולם והפחד הזה מוביל לא תמיד למקומות חיוביים 

התחושה הזו של " איבדתי את זה " לעולם לא אצייר יותר או לעולם לא אכתוב יותר בהחלט יכול לערער  ומצד שני הקסם הזה שמבליח מעת לעת  אי אפשר להסביר אותו במילים הוא נמצא הרבה מעבר להם









מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)