‏הצגת רשומות עם תוויות כאב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כאב. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 בינואר 2012

מי מפחד מכאב ?

 מי מפחד מכאב : מאת לילה בן הרוש 
 

התעלות רגשית של אהבה ושמחה כמו גם צער עמוק וכאב הם שני צדדים של אותה מטבע ואי אפשר לבחור רק אחד מהם או לאחוז את המטבע משני צדדיו ולחבק את שני הצדדים או לא לאחוז בו בכלל ולהקהות את הרגש ככה שגם לא תרגישו כאב וגם לא תרגישו שמחה אמיתית או אהבה.

טוב אז עם אהבה אין לנו בעיה או לפחות אנחנו חושבים שאין לנו בעיה איתה ומה עם כאב ? האם אנחנו מקבלים את הכאב באותה ברכה בה אנחנו מקבלים אהבה או שאנחנו מרחיקים מאיתנו?

שהרגשות  מציפים אותנו אהבה , כאב , שמחה או תסכול האם אנחנו מכילים אותם? או שאנחנו את האהבה והשמחה מקבלים בברכה וברגשות ה"פחות נעימים" אנחנו נלחמים ועושים הכול בכדי שייעלמו?

בדרך כלל רובנו נכונים לקבל את הרגשות הנעימים אלו שהגדרנו כ"טובים" בחיוך ושמחה ואת הרגשות הפחות נעימים אנחנו רוצים להוציא החוצה פשוט שילכו וכמה שיותר מהר למעשה אנחנו נלחמים ברגש ומתנגדים לו ומה קורה שנלחמים באיזשהו רגש ההתנגדות לאותה תחושה או רגש רק מעצימים אותו.

ומתחילים לפעול בכדי להוציא את הרגש מהגוף, אז למה פעולת למה acting out  תמיד לרעתנו ?

acting out  - לפעול החוצה

קודם כל חשוב שנבין מהו פעולה החוצה, acting out  זה למעשה פעולה שאנחנו עושים בכדי להתנגד לכאב שנוצר בתוכנו  להכיל את הכאב הפנימי הזה ולא לתת לו מקום. 

 

© Lila Benharush

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  ניקח דוגמא קלאסית לאי הכלת כאב ופעולת acting out  נפרדתם מבן זוג או בת זוג, נוצר כאב הכאב נוצר בעיקר משום שדחו אותנו או שדחינו את האחר, הכאב נוצר מתוך חוויות הילדות, כאב ישן שברוב המקרים אינו קשור ישירות לדחייה שחווינו , זהו כאב שעולה לפני השטח בכדי להירפא החיים פשוט מביאים את ההזדמנויות.

הכאב "מפריע לנו" אנחנו מסרבים להרגיש אותו או להכיל אותו והוא נדחק פנימה , נקבר כאלו הוא לא קיים יותר ואז  מתחילים לצאת עם חברים, לדבר על זה ..., לשתות  לחגוג להסתובב בין אנשים רק לא להרגיש את הכאב להוציא אותו החוצה.. לדבר על זה, או ליפול לזרועותיו של הגבר הראשון או האישה הראשונה שפוגשים בדרך כאלו להפחית את הכאב ולהדחיק אותו,  אך  למעשה אנחנו מגדילים אותו .

אם נבגדת ואתה מסרב להכיר בכאב הפגיעה, אם ננטשת , אם פוטרת, הושפלת  ותחושת תסכול ואי צדק עוטפת אותך ,שוב מודחקים הרגשות " הפחות טובים" שוב פעם מודחק הפצע שרוצה להירפא ושוב הכאב נדחק במעמקי הגוף  , סביר להניח שהחיים יביאו איתם נטישות  , כואבת יותר סביר להניח שהבגידות הבאות יהיו יותר כואבות ויותר חזקות.

היות וכאב הוא חלק מהרגשות שלנו והיות ורבות מהפעולות שלנו בחיים הם פעולות מנע , אנחנו  למעשה מצמצמים  בהדחקה את טווח הרגשות שלנו, הבעיה שאי אפשר להדחיק רק רגש כזה או אחר , אם מדחיקים אחד כולם מתעמעמים ונסגרים לחיים ולא נפתחים אליהם.

Acting out   להתנגד לכאב , להתנגד לאהבה

מה אנחנו מפסידים acting out ? את הריפוי ,למעשה הכאב בא מהעבר ורק מתוכו מגיע ריפוי , תחשבו על הגוף הפיזי. כאשר נוצר כאב הוא מגיע בכדי להראות לנו משהו, הכאב הזה מסמן לנו שמשהו לא בסדר משהו השתבש בחיינו בעבר והוא חוזר ב"תפאורה שונה "שוב ושוב.

 שתגעו ישירות בפצע הוא יכאב יותר, בכל פעם שתנסו לכסות את הפצע הזה בפלסטר זמני מה יקרה? הוא יסתבך הוא יזדהם יהיה מודלק ואז בפעם הבאה הוא יכאב עוד יותר.... כאשר לא תהיה ברירה ותחליטו לנתח מה יקרה? הכאב יתעצם פי כמה עד שהוא יחלים, כלומר בכדי לחטא את הפצע יש לשפוך אלכוהול זה שורף, אבל זהו שלב בדרך לריפוי , להניח תחבושת ולתת לאדם להחלים.

הגוף הפיזי שלנו והגוף הרגשי שלנו פועלים בדיוק אותו הדבר ,

כאב כזה רגשי הוא "פצע מהעבר" איזשהו דפוס ילדות שעולה שלא יכולנו להתמודד איתו בתור ילדים .

יכול להיות שחלק מלהכיל את הכאב זה לדבר עליו עם אנשים אחרים על הילדות , על כל הקשיים שעברת בדרך, יכול להיות... ואז מה? אפילו שאנחנו משוכנעים שאנחנו מכילים אותו אז לא!דיברנו עליו הוצאתנו אותו החוצה שוב ושוב ונדמה לנו שזה יביא את הריפוי ממש לא!

זה לגמרי בסדר לשתף את האנשים סביבנו בדבר רגשתנו השאלה  האם אנחנו נצמדים לכאב וכל הזמן מדברים אותו החוצה או שאנחנו גם מכילים אותו וכואבים אותו לבד עם עצמנו?

כל פעם שאתם מוצאים את עצמכם בפעולות של acting out מבלי לתת לרגש הזה מקום ברגעים עם עצמכם בהתבוננות , אתם נמנעים מרגש כזה או אחר אתם למעשה "נותנים לו את הכוח לגדול בתוככם ועד מהרה החיים מוכיחים שמי שמפחד לחוש כאב , או תסכול מקבל את זה "במנות כפולות" וחש בסופו של דבר יותר כאב.

כאשר מישהו מאוהב רואים את זה אין צורך לספר , העיניים שלו בורקות והחיים מחייכים איתו , כאשר אדם מבוהל או לחלופין שקוע בכאב זה ניכר בכל פינה בגופו ופניו אין צורך לתמלל את הרגש ויותר מזה גם אין צורך או יכולת אמיתית להסתיר , פשוט להיות ולהרגיש .

  לאהוב את הרגש 

© Lila Benharush










מבט קצר בעולם מראה לנו כמה כאב יש בו וכמה מקומה של האהבה , הולך ומצמצם , אלימות פיזית ומילולית , מערכות יחסים נהיו מורכבות ומסובכות וכל זה בגלל שאנחנו מתכחשים לרגשות שלנו שכוללים בתוכם מכלול רחב של רגשות אנחנו כמובן סוגדים לאלו שהגדרנו כ"טובים" כמו אהבה, שמחה , צחוק , חיוך ואת הצער הכאב אנחנו לא מוכנים להכיל.

רגש בהיפוך אותיות זה גשר הגשר לעצמנו להוויה הראשונה והפנימית למקור שלנו שכולל בתוכו את הרגשות "הטובים" והרגשות ה"פחות טובים" ואלו אותם רגשות שאנחנו מסרבים להרגיש ולהכיל בתוכנו הם צבעי החיים , הם החיים עצמם.

הרגשות כמו החיים נמצאים בתנועה מתמדת , רגע אחד אנחנו מרגישים שמחים ומרוממים וברגע אחרי  אנחנו יכולים להתמלא עצב , הרגשות " הפחות טובים" כמו עצב , תסכול וכאב אלו שבהם אנחנו נלחמים יכולים לחלוף הרבה יותר מהר אם רק נלמד לקבל אותם להרגיש אותם במלוא העוצמה ואז תראו פלא כאשר אנחנו לא מתנגדים הם לא יישארו יותר מדי זמן אם רק ניתן להם מקום.


ומי שאינו מוכן להכיל את הרגשות הקשים , לא מסוגל להכיל גם את הרגשות הנעימים והטובים ושכל כך הרבה אנשים מסתובבים בעולם ומפחדים בעצמם לגעת ולראות את הכאב והפצעים שלהם , כל התקרבות של אדם או סיטואציה למקומות האלו הפצועים בתוכנו מתפרשים כאיום ואז אנחנו פועלים החוצה.

אדם שמלא באלימות , זה אדם מלא בכאב שלא מוכן לקבל את הכאב שלו ואז יוצר כאב לאחרים, אדם שנוהג באלימות מילולית , רגשית כלפי הקרובים אליו גם הוא אדם פצוע שלא מוכן לחוש את הכאב שלו וזורק את ה"רעל " שלו החוצה

פריחתם של הסמים במדינות המערב וזה ממש לא אם הם  חוקיים או לא חוקיים עוזרים לנו לכמה שעות פשוט להדחיק את הכאב ושוב פעם "כאלו להרגיש" ויוצרים כאב כפול מכיוון שאז ניתן להדהות את הכאב ואם לרגע הוא עולה , הוא כבר חריף יותר ויותר בלתי נסבל.

השכל מלך התרבות המערבי מנהל את כל הרגשות כשעולים רגשות של אהבה ושמחה הוא מחבק אותם וכשעולים רגשות "פחות טובים" הוא מאשים , מצטדק או משליך את הכאב שלו על אחרים ובכך יוצר עוד כאב למעגל סביבו, השכל הולך יד ביד עם האגו וזה , משכנע אותנו שהאחר אשם או שהאירועים החיצוניים גורמים לנו להרגיש לא טוב ואז אולי אנחנו יוצאים "צודקים" ובכל זאת עוד קצת פצועים כי שוב הדחקנו את הרגש פנימה.

אם רק קצת נרגיש בלי השיפוטיות של זה טוב או רע , בלי לנסות לפרש, או להסביר לעצמנו  ונראה מה עולה ומה כל דבר מביא אתם תראו שלאט , לאט החיים יצבעו בגוונים הרבה יותר חזקים הרבה יותר נוכחים ומלאי חיות.  תזכורת להכיל ולחבק את כל מה שבא וכל רגש כזה שמוכל בגוף, הם כולם טובים והם טעם החיים, האפשרות השנייה היא להרגיש בקטן וזה אומר לחיות בקטן...וכל אחד קובע עד כמה בעוצמה הוא מוכן להיות בחיים, כמה אתם מוכנים?

 



לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק