יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

                                                                                                                                                            לאן נושבת הרוח 129 | 29.8.12                                                     אז למה מחר כך? תירוץ הדחיינות הכי טוב שלנו ואף אחד, אבל אף אחד לא ייקח אותנו מאיתנו , אחרי החופש הגדול , אחרי החגים תמיד אחרי... מה שנקרא תרבות מחר כך ? ומה עם עכשיו היום ? יש כזה זמן אצלנו? הרי אם תביטו במבט חד ובלתי מתפשר תגלו שאת רוב הדברים שהבטחתם לעצמכם בפרוש השנה החדשה השנה הבטחתם גם שנה לפני ועוד אחת לפני... והם תמיד נשארו "אחרי". מחר כך זה נוח! זה די טיפשי הרי מחר נצטרך לעשות את אותו הדבר אז למה לא להיפטר מזה היום ? מה יקרה מחר שלא יקרה היום? אין זמן אחר ומחר לעולם לא יבוא מה נעשה לכל מחר יש עוד מחר... עד שיום אחד נגמר, אולי קשה לנו לעכל את העובדה הזו אבל יום אחד נקום בבוקר ולא יהיה יותר מחר , אמנם אנחנו רואים שזה קורה אצל אחרים אבל א

כמה דברים אנחנו מבטיחים לעצמנו לעשות אחרי החגים? דיאטה, הרשמה למכון כושר השנה אתם מבטיחים לעצמכם במלוא הרצינות אני אדאג לעצמי , השנה אני אצא לחופשה השנה יהיה אחרת., השנה אני אעזוב את העבודה ואעבוד במה שאני אוהב... כל אחד בתחומו שלו אבל הבנתם את העניין. "אחרי החגים " זה המשפט הכי פופולארי בחודש תשרי   לא משנה במה אתה עוסק או מי נמצא סביבך, הכול נהיה אחרי החגים , זה בכלל לא משנה אם אתה עושה משהו או לא עושה זה פשוט תירוץ בינלאומי בהחלט מקובל על העם. וגם אם במקרה היה בכם פרץ של אנרגיה ורצון לעבודה לוקח 2 טלפונים בדיוק בשביל לומר לעצמכם טוב אף אחד לא נמצא נעשה את זה אחרי החגים. זהו תירוץ הדחיינות הכי טוב שלנו ואף אחד, אבל אף אחד לא ייקח אותנו מאיתנו , אחרי החופש הגדול , אחרי החגים תמיד אחרי... מה שנקרא תרבות מחר כך ? ומה עם עכשיו היום ? יש כזה זמן אצלנו? הרי אם תביטו במבט חד ובלתי מתפשר תגלו שאת רוב הדברים שהבטחתם לעצמכם בפרוש השנה החדשה השנה הבטחתם גם שנה לפני ועוד אחת לפני... והם תמיד נשארו "אחרי" © Lila Benahrush   אז למה מחר כך? מחר כך זה נ

פסטיבל פשוט   מתחדש  לקראת ראש השנה בסימן אמנות 20-22.9.12 אשראם במדבר שיטים הגוף שלנו כיצירת אמנות , החופש להתפשט מהמוסכמות החברתיות ולייצור. צילום: אבי שבתאי פסטיבל פשוט מאפשר  לכל אחד ואחת מכם להשיל את הבגדים  בתהליך מדורג וחוויתי באמצעות יצירה , פיסול , ציור תנועה וריקוד .     בחברה האנושית ,קיימים טאבואים רבים סביב עירום ,רגשות כגון בושה , כאב ומבוכה מקיפים את המצב הטבעי והפשוט של עירום, בפסטיבל פשוט נחגוג את הגוף שלנו כיצירת אמנות חיה. פסטיבל פשוט מאפשר לעבור את המחסומים החברתיים שהוצבו לנו ולהיות עירומים , חופשיים ולהשיל מעלינו את הקליפות היומיומיות ולחוות את עצמנו ואת הסביבה ללא שיפוט וללא רגשות של אשמה או בושה. בפסטיבל יהיו חמישה מתחמים שונים של עבודת מודעות, סשנים של אנרגיה גברית ואנרגיה נשית, חיבור ללב ולאומן הפנימי, מסיבות ומוסיקה. מעגלי שירה, צפייה בכוכבים, פיסול בגבס וחימר, ציור גוף   , מתחם מיוחד לאלה הצריכים דחיפה על מתחם מיוחד לאלו החוששים לקפוץ למים ולהשיל את הבגדים נח

אינטימיות מתחילה בקבלה עצמית מלאה ומודעות  שלי של תכונותיי  והיכולת לחשוף אותן בפני האחר , אינטימיות   כמעט תמיד מקושרת עם זוגיות אך נמצאת בכל מימד ומימד בחיינו.  היכולת לחשוף את עצמנו בפני עצמנו בהתחלה ואז  בהשלמה וקבלה מול האחר , לחלוק את השמחות שלנו את הפחדים שלנו ,את כל הצדדים שמרכיבים אותנו מבלי החשש שנדחה או נקבל ביקורת הם הבסיס  למערכות יחסים עמוקות ומפרות עם כל אחד ובכל רמה שנמצא בחיים שלנו.  © Lila Benahrush לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | פרסום  בניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק Follow @LILAPRP

                                                                                                                                                                     לאן נושבת הרוח 128 | 22.8.12                                                     לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה "צריך להיות". זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי.  אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות. בגלל שאנחנו מקובעים בתבניות מחשבתיות החיים עוברים במרווח צר , לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים להבין בהגי

פסטיבל פשוט – " חייו האמיתיים של אדם, הם הדרך בה הוא מסיר מעליו את השקר שכפו עליו אחרים. חשוף, עירום, טבעי, הוא מי שהינו…" (אושו).   אשרם במדבר מציע מרחב של חופש ואהבה. ייחודו של הפסטיבל הזה הוא היופי, והריפוי, הטבעיות והאותנטיות של גופנו. להיות ערומים מתי שאתם רוצים, וכמה שאתם רוצים. לפשוט את הבגדים לחזור לבסיס ולהרגיש את התחדשות האהבה שלנו לעצמנו ולגוף שלנו.  שלושה ימים של חגיגה בשיא הטבעיות.  פרטים נוספים והרשמה באתר אשראם במדבר  חגיגת העירום מתחדשת וחוזרת למדבר, בואו להרגיש את החופש בלהיות פשוטים ופשוטים. פסטיבל פשוט הפעם יהיה בסימן אומנות, הגוף שלנו כיצירת אומנות. ציור ופיסול בעירום, אומנות הבישול, אומנות הפיתוי והלחימה, אומנות בחרוזים, אומנות היוגה והתנועה. נתמלא באהבה, המאפשרת לכל אחד ואחת את החופש להתפשט לא רק מבגדים, אלא גם מההתניות החברתיות, מהשיפוט והביקורת, ומכל הכובד המסתתר בתוך מארגי כסות הבגדים. פסטיבל פשוט חוגג את הגוף האומנותי, את עומק הריפוי, את השחרור, את החופש הנמצא בעירום ובשחרור הבושה