להפסיק כל פעילות לתת לדממה להשתלט ליום יומיים אולי אפילו שלוש ולהיות בהענות וופחות בלצאת החוצה וליזום לתת לדברים לקרות ולהתמסר לחיים.
תמיד בתוך השקט הזה יש רגע או שניים שעולה הצורך לעשות , לייזום "לגרום" לדברים לקרות ואין דבר כזה כי לכל דבר יש את הקצב שלו בחיים , אם נרצה או לא נרצה וכל נסיון לשלוט בקצב הטבעי הזה הוא אבוד מראש
בעבר כבר כתבתי על זה בוורסיה כזו או אחרת שלפעמים מרב מודעות, עוצרים את הזרימה הטבעית מרב הרצון שלנו במיינד להבין בצורה לוגית , אנחנו מסתבכים במודעות שקשורה לעבר , קשורה לעתיד וממש לא קשורה לכאן ועכשיו , מודעות כזו באה מהמוח הלוגי שלנו והיא לחלוטין מנוגדת למוח היצרתי שלנו ששם מתרחשים כל הקסמים והקצב הטבעי לנו
למזלי הרב מאוד בכל פעם שאני קצת שוכחת את זה , אז בזמן של ציור או כל עיסוק באמנות אני נזכרת בזה שאני ממש לא יכולה לתכנת את עצמי למתי אני אצייר או אצור וגם הרבה פעמים האיך הוא תהליך לא ברור בעצמו ..בדיוק כמו שפולוק גקסון (צייר) אמר תן למשיכת המכול להוביל אותך בציור ככה גם בחיים , לפעמים כדי לתת לחיים לקבוע את הקצב המתאים ולא להתעקש לעלות במעלה הזרם ...אלא לנוח וללכת איתו
מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)