על פניו " רוחני" למהדרין מתהדר לו בחוסר גבולות הכול פתוח , הרוח נושבת אך מה קורה שאין גבולות??? כביכול נהדר פתוח ופרוץ ללא מסגרת קבועה כל אחד יכול להיכנס, במיוחד בקהילות שהן מתבססות על חיי קומונה ושיתוף , אז האם חוסר הגבולות הזה כביכול הוא טוב פתוח וטבעי או שהוא יכול לפגוע בנו?
הרעיון הזה של פתיחות אינסופית בחיים הוא לא תמיד טוב , תביטו על המפה הפוליטית בארץ? הגבולות לא ברורים ומוסכמים וכשהגבולות פתוחים ולא ברורים כל מדינה מרשה לעצמה לומר מה טוב ומה לא טוב , איך להתנהל או איך לא.
ככה בדיוק אנחנו כמו מדינה אם אין גבולות ברורים ומוסכמים בינינו לבין האנשים שאיתם אנחנו מקיימים מערכות יחסים ברורות, אז אין לנו כל דרך לשמור על עצמנו , שהכול פרוץ אנחנו נהיים רגישים ולעיתים הרבה יותר מתגוננים שאנחנו פועלים ככה אנחנו רחוקים מאוד מעצמנו ופוגעים בעצמנו ובסופו של דבר גם באחרים.
מבוגרים בדיוק כמו ילדים , תמיד ינסו לבדוק את הגבולות שלכם ועד כמה הם גמישים,
גבולות ברורים הם קווים של כל אדם קודם מול עצמו ה יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה אינו רוצה בכל תחום בחייו.
למה פעמים רבות אנחנו נמנעים מהצבת גבולות?במילה אחת פחד !
פחד לאבד, פחד ממה יגידו , פחד מעימות
אנחנו מפחדים לאבד מישהו או משהו ובאופן פרדוכסלי כאשר אנחנו לא מציבים גבולות בריאים במערכות היחסים שלנו בחיים בכל תחום , אנחנו מאבדים את עצמנו וגם מאבדים את האדם שמולנו כי אנחנו נתפסים כחלשים וחסרי חוט שדרה.
אי הצבת גבולות מזמינה זלזול וחוסר כבוד , ומותר להגיד לא! את הקו הזה לא חוצים ושהגבולות שלנו ברורים לעצמנו אין צורך לצרוח" לא" אין צורך לחזור שוב ושוב על אותו עניין פעם אחת אומרים והכי חשוב גם בהתנהגות מבצעים.
מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)