סליחה כבר הגעתי מאת: לילה בן הרוש
השבוע חברה התקשרה וסיפרה לי על הדרך הארוכה שהיא עשתה
לבית ספר ללימודים "כיוונים " בת"א , איך היא
ישבה מתחת למרכז כיוונים שאליו הייתה צריכה
להגיע לסיקור
עיתונאי ועדיין לא קלטה שהיא בדיוק במקום הנכון אבל היא לא
ראתה .
היא ישבה לה שם עוצרת עוברים ושבים היא ישבה לה במכונית עוצרת עוברים ושבים ושאלת אותם" אתה יודע איפה זה מכון כיוונים ברחוב ההגנה ?
הראשון אמר לה שהיא בכלל במקום ההפוך, השני אמר לה שזה בצד השני של העיר והשלישי בביטחון רב הנחה אותה לנסוע ישר עד הסוף... ישר עד הסוף הגיע חברתנו להיכל יד אליהו והיות שהיא זכרה שהיא עדיין עיתונאית מתחום התרבות והניו אייג" ולא כתבת ספורט היא הבינה שהיא קצת התבלבלה.
בעודה יושבת ברכב קצת מתלבטת לאן פניה , או איפה בדיוק הסתבכה ? שני גברים חמודים עברו עם רכב לידה הציצו מהחלון ושאלו מה אישה יפה כמוך עושה ברכב מבולבלת? ואיך קרה? ואז הציעו ברוב טוב ליבם ואבירותם ל"הציל" את חברתי האובדת בנבכי מבוך הג`ונגל העירוני ולתת לה ליווי עד אותו מכרז שבמקרה או שלא נקרא "כיוונים" ברחוב ההגנה
 |
| © Lila Benharush |
מחויכת וטובת לבב על האנשים הטובים שיש במדינתו ( וכן יש כאלו לא מעט ...) נסעה אחריהם ,שמחה ומאושרת שמישהו אחר מכוון לה את הדרך ומוביל אותה ולאן הם הגיעו?
בינגו ! בדיוק לאותה פינת רחוב בה היא התחילה את דרכה בית ספר כיוונים היה ממש מולה והשלטים הקטנים הראו רחוב ההגנה מצחיק ? עצוב? או אולי סתם משעשע כמה פעמים בחיים זה קורה לנו?
כמה פעמים אנחנו כבר נמצאים במקום שאנחנו רוצים להיות בו אבל כל כך עסוקים עם העיניים שלנו כלפי חוץ , כל כך עסוקים בחיפוש שמבחוץ לעצמנו שאנחנו אפילו לא רואים ?
כמה פעמים קרה לכם שכל העולם החיצוני אמר לכם משהו ואתם עדיין לא הבנתם שאתם שם? כמה פעמים קרה לכם שחלמתם על משהו עשיתם אותו ורק אחרי כמה חודשים קלטתם ברגע של שקט מחוץ למרוץ שוואו! הגשמתם את מה שרציתם? הפכתם את הרצון לגשמי במציאות!
כמה פעמים משהו בכם השתנה אפילו אם זה עם עבודת מודעות מכוונת ואתם עדיין לא שמת לב שזה השתנה שהסביבה שלכם רמזה על זה ואתם עדיין הרגשתם שם או ראיתם את זה?
כמה פעמים חיפשתם רחוק ...רחוק ,רק בשביל לחזור בדיוק לאותו מקום אבל ממקום אחר?
לפעמים אנחנו ממש שם כמו חברתי המתוקה בדיוק מתחת עומדים בשער מסתכלים ולא שמים לב שהשער פתוח הוא בכלל לא נעול.ובכל זאת עושים "סיבוב " ועוד "סיבוב " עד שיום אחד מגיעים לאותו שער בדיוק ורואים שהוא בכלל פתוח מעולם הוא לא היה נעול ...רק שאלא אפשרנו לעצמנו לראות את האפשרות הזו בכלל.
הרי בי"ס כיוונים לא זז , רחוב ההגנה גם לא שינה את מיקומו באורח פלא , איך בכל זאת? כמה פעמים הייתם באותה סיטואציה שוב ושוב ולא הבנתם בכלל שאתם בסיבוב חוזר? עד שהייתם מוכנים לראות! שהסמוי נהיה גלוי שאנחנו מוכנים לראות את האפשרות הזו?
לפעמים זה משעשע הרי אפשר דבר פשוט כמו מפתח במשך שעה , לא למצוא אותו ברוב הפעמים הוא יהיה ממש ממולנו או בדיוק באותה נקודה בה חיפשנו בפעם הראשונה...אבל נצטרך לחפש , להתאמץ ואז למצוא שימו לב מתי זה קורה לכם ? האקסזיטנס תמיד "מדבר" תמיד משקף לנו את מה שקורה באופן כל כך מדויק רק לראות...לפקוח עיניים ולראות.
אף אחד לא יכול להגיד לנו אתם כבר כאן! הגעתם ברוכים הבאים , אתם נוכחים? רק אנחנו יכולים לראות שאין צורך ללכת כל כך רחוק אלא פשוט עם קצת תשומת לב להיות נוכח כאן ועכשיו ואז יתגלו לפניכם הרבה ניסים.
אני לא יודעת מה מוביל אתכם אני לא יודעת מה אתם מחפשים , אבל אני מבטיחה לכם שאם תעצרו שנייה ותתבוננו תראו שאתם כבר "שם" כלומר כאן! בהרבה מתחומי חייכם .
לפעמים אנחנו גם לא רוצים לראות או עדיין לא מוכנים לראות את האפשרות הזו של מה שרצינו מופיע לנגד עינינו , שהכול כבר קיים! רק לאפשר לעצמנו ...
עבודת מודעות מטרתה לפחות לדעתי, היא לא לחפש נופים חדשים אלא להביט על אותו נוף בכל פעם בעיניים אחרות...מזווית קצת שונה וכשהזווית משתנה החיים משתנים.
הניסים שלנו
כבר קורים כל
יום , קצת קשה
להבחין שזה שם,
אך בכל יום קיימות הזדמנויות להתקרב עוד קצת ולהגשים את
החלומות שלנו.
לכולנו יש חלומות יש רצונות לקיים ולהגשים ולפעמים הם פשוט שם מחכים להתגלות בפנינו וזה קורה רק שאנחנו מוכנים. מוכנים לקבל את הניסים האלו? הם תמיד סביבנו אך האם אנחנו מוכנים לקבל את מבוקשכם? האם אנחנו מוכנים לחיות את החלומות שלנו? או אנחנו מעדיפים לחלום עליהם ולא לממש אותם שיישארו בגדר חלום רחוק ולספר לעצמנו את כל הסיפורים היצירתיים שאנחנו מספרים לעצמנו?
רוב הזמן אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לחיות את החלומות שלנו , ...נס זה פשוט לאפשר לעצמנו לראות ולחיות את החלומות שלנו וכשאנחנו מגיעים להביט ולדעת שאנחנו כבר כאן ! כבר הגענו ואז כבר לא צריך להתלבט להתייעץ לשאול ,מהרגע שבפעם הראשונה הסמוי מענינו נהפך לגלוי הוא יישאר כזה כל עוד תזכרו לראות ולהיות מוכן להכיל את האפשרות הזו בתוכנו ולגדל את החלום הבא ... לפעמים נדמה לנו שבמקום אחר או זמן אחר יהיה טוב יותר יהיה "בסדר " האמת שהכול כבר בסדר עכשיו !
אז בין עבודה , חיים ושגרה תאפשרו לעצמכם פשוט לקבל ולהיות מוכנים לראות השער פתוח הוא מעולם לא היה נעול...
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)