גברת התנגדות היא גברת ערמומית, חמקמקה ומעמידה פנים. בראש ובראשונה
היא מעמידה פנים שהיא באה לעזור, ולצורך זה אינה בוחלת בשום תחבולה
ותחפושת. תתנגד חזק, היא אומר, אתה לא מצליח כי אתה לא מתנגד מספיק חזק
התנגדות היא הדבק שמחזיק את הסבל שלך צמוד אליך. ההתנגדות למה שיש גורמת לסבל הן להישאר והן להתגבר, וכך מתחזקת תחושת המוגבלות שלנו.
כשאנו מתנגדים למשהו אנחנו למעשה במצב של "השהייה": במקום לפעול לשינוי או להיות מסוגל לחיות עם מה שיש, כל האנרגיה שלנו מופנית להדיפה הדמיונית של הדבר, ואיננה זמינה לפעולה או למנוחה.
זה נותן לנו תחושה מזויפת של שליטה, וזו הסיבה שאנחנו עושים זאת. בצורה ילדית ומאגית אנחנו חושבים שאם נתנגד למשהו הוא באמת ייעלם, רק מעצם פעולת ההתנגדות שלנו
.
אלא שמה שקורה זה בדיוק להיפך: ככל שאנו מתנגדים, כך אנחנו נשלטים. מכיוון שכל תשומת הלב שלנו מושהית בפעולת ההתנגדות, אותו דבר שאנו מתנגדים אליו למעשה שולט בנו.
התנגדות מורגשת כמו הניסיון לנוע קדימה עם רגל אחת על הגז והשניה על הברקס. כך אנחנו מתנהלים בחיים: איננו בטוחים שנצליח, אז "ליתר ביטחון" אנחנו לוחצים חזק על הבלמים, כדי להגן על עצמנו לכאורה. אנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה לא נחוצה בהתנגדות למה שיש, ומקווים שזה יסתדר
..
כעת, אתה יכול לפעול עם התנגדות ועם סבל, ואתה יכול פשוט לתת לגוף לעשות מה שהוא צריך לעשות ולהיות חופשי.
 |
| © Lila Benharush |
מהי התנגדות?
התנגדות היא הדבק שמחזיק את הסבל שלך צמוד אליך. ההתנגדות למה שיש גורמת לסבל הן להישאר והן להתגבר, וכך מתחזקת תחושת המוגבלות שלנו.
כשאנו מתנגדים למשהו אנחנו למעשה במצב של "השהייה": במקום לפעול לשינוי או להיות מסוגל לחיות עם מה שיש, כל האנרגיה שלנו מופנית להדיפה הדמיונית של הדבר, ואיננה זמינה לפעולה או למנוחה.
זה נותן לנו תחושה מזויפת של שליטה, וזו הסיבה שאנחנו עושים זאת. בצורה ילדית ומאגית אנחנו חושבים שאם נתנגד למשהו הוא באמת ייעלם, רק מעצם פעולת ההתנגדות שלנו
.
מדוע זה לא עובד?
אלא שמה שקורה זה בדיוק להיפך: ככל שאנו מתנגדים, כך אנחנו נשלטים. מכיוון שכל תשומת הלב שלנו מושהית בפעולת ההתנגדות, אותו דבר שאנו מתנגדים אליו למעשה שולט בנו.
התנגדות מורגשת כמו הניסיון לנוע קדימה עם רגל אחת על הגז והשניה על הברקס. כך אנחנו מתנהלים בחיים: איננו בטוחים שנצליח, אז "ליתר ביטחון" אנחנו לוחצים חזק על הבלמים, כדי להגן על עצמנו לכאורה. אנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה לא נחוצה בהתנגדות למה שיש, ומקווים שזה יסתדר
..
לסבול או לפעול?
כעת, אתה יכול לפעול עם התנגדות ועם סבל, ואתה יכול פשוט לתת לגוף לעשות מה שהוא צריך לעשות ולהיות חופשי.
כשאתה
משחרר ופועל בלי התנגדות, תמצא שאתה עושה יותר ועם פחות מאמץ, ותהנה יותר
מכל צעד שבדרך. אם תשחרר את ההתנגדות, את הרגש שמונע ממך לפעול, תמצא את
עצמך באופן טבעי בתוך הפעילות אך ללא הסבל וללא ההתנגדות והמאבק, ותמצא
שהכול נעשה קל יותר.
אם
אתה רוצה לשמור על דברים שיהיו קשים, המשך להיאחז. אם אתה רוצה לסבול
ושהדברים ייקחו הרבה זמן, ההמלצה היא שלא תשחרר. החזק חזק. אבל אם אתה
מעוניין ביותר קלות, ביותר זרימה, ביותר שמחה, התרחבות ויותר מכל מה שאתה
רוצה, פשוט שחרר.
הכותבת: שובל אלוני
מייסדת והבעלים של המרכז הישראלי לאימון בשיטת "סדונה" לשחרור רגשי ולהתפתחות אישית
לאן נושבת הרוח בפייסבוק | הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)