נבואת
המאיה המדוברת לפחות שנתיים באופן אינטנסיבי מגיעה לנקודת היישורת,
לנקודה שבה על פי נבואת המאיה המיינד שלנו , המחשבה עובר ממימד אחד של
חשיבה קווית ולינארית למימד חשיבה רחב יותר ובעל מימד עמוק יותר, ככה
שמדובר בשינוי התפתחותי חיובי ושיישרת כל את מי שעוסק בהתפתחות רוחנית.
אמה, מה ? בני האדם במיוחד בכלי תקשורת אלו ואחרים מאוד אוהבים את הדרמה סביב העניין ככה יצא שבעיקר מדברים על סוף העולם וקצת פחות על החלק החיובי בעניין , ככה זה שנמצאים בתוך הלא נודע...
סביר להניח שהשינוי האנרגטי שכבר החל לפני כמה שנים טובות פשוט יגיע לשיאו וייצור שינוי אנרגטי רק אצל אלו שרוצים בו, כמה הרבה יותר נוח להיות במקום שבו אנחנו מכריזים בדרמטיות על שינויים מרחיקי לכת בכלל האנושות...למשעה רבים מהשינויים האלו קורים וכבר קרו בעשרים שנים האחרונות.
הפחד שמלווה תמיד את הלא נודע כלומר החיים , הולך ומתעצם בשנים האחרונות, כל האנושות הולכת ומשתכללת בחיפוש אחר " בטחונות" כאלו ואחרים או יותר נכון את האשלייה שיש לנו בטחון ועוגנים בחיים.
כל תעשית הביטוחים הפורחים למינהם מבוססת על יצירת העוגנים האלו והבטחונות כאשר אנחנו מבטחים את עצמנו , מקבעים את עצמנו בעבודות או דפוסים מסויימים רק בשביל לייצור לעצמנו איזה אשליית שליטה כזו או אחרת.
כחלק יצירת אשליית "הבטחון"המוח שלנו כל הזמן עסוק. זיכרון רודף זיכרון. רצף המחשבות הבלתי פוסק מביא אותנו לחיות כל הזמן מחוץ להווה של כאן ועכשיו. אנחנו קמים בבוקר וחושבים על כל התוכניות לאותו יום, עבדים לטלפונים הניידים, לאלף ואחד גירויים בלתי פוסקים. כמו עכברי מעבדה שרצים שוב ושוב את אותו סיבוב באותו מקום, רק שה'נוף' לעיתים שונה. אנחנו מכורים. מכורים לשליטה, מכורים להרגלים שלנו, לעבודה שלנו, אפילו בחופשות. כמה פעמים שמעתם אנשים חוזרים מחופש עייפים ורוצים עוד כמה ימים בכדי לנוח? גם בחופשה אנחנו בשליטה, מכורים למתח, לציפיות שלנו, לפעילות הבלתי נפסקת הזו.
אז כן אולי מבחינת כמה אנשים יש מצב ששינוי אנרגטי בכל רמה שלא תהייה מתפרשת בדרמטיות בלתי מתפשרת כ"סוף העולם" אותי זה בעיקר מצחיק נבואת המאיה ותאריך קפיצת התדר , מביא איתו שלל רעיונות , ספקולציות ופרשנויות כל אחד מנקודת המבט שלו , שהאמת היא שאנחנו בכלל לא יודעים מה יביא הרגע הבא, הדקה הבאה ...אך בסופו של דבר אולי ההבנה היחידה ששוב מתבקשת היא שבאמת, באמת...פשוט אין לנו שליטה על החיים, השליטה היחידה טמונה בדרך שבה אנחנו מגיבים לסיטואציות שכל יום פוגשות אותנו.
אמה, מה ? בני האדם במיוחד בכלי תקשורת אלו ואחרים מאוד אוהבים את הדרמה סביב העניין ככה יצא שבעיקר מדברים על סוף העולם וקצת פחות על החלק החיובי בעניין , ככה זה שנמצאים בתוך הלא נודע...
סביר להניח שהשינוי האנרגטי שכבר החל לפני כמה שנים טובות פשוט יגיע לשיאו וייצור שינוי אנרגטי רק אצל אלו שרוצים בו, כמה הרבה יותר נוח להיות במקום שבו אנחנו מכריזים בדרמטיות על שינויים מרחיקי לכת בכלל האנושות...למשעה רבים מהשינויים האלו קורים וכבר קרו בעשרים שנים האחרונות.
הפחד שמלווה תמיד את הלא נודע כלומר החיים , הולך ומתעצם בשנים האחרונות, כל האנושות הולכת ומשתכללת בחיפוש אחר " בטחונות" כאלו ואחרים או יותר נכון את האשלייה שיש לנו בטחון ועוגנים בחיים.
כל תעשית הביטוחים הפורחים למינהם מבוססת על יצירת העוגנים האלו והבטחונות כאשר אנחנו מבטחים את עצמנו , מקבעים את עצמנו בעבודות או דפוסים מסויימים רק בשביל לייצור לעצמנו איזה אשליית שליטה כזו או אחרת.
כחלק יצירת אשליית "הבטחון"המוח שלנו כל הזמן עסוק. זיכרון רודף זיכרון. רצף המחשבות הבלתי פוסק מביא אותנו לחיות כל הזמן מחוץ להווה של כאן ועכשיו. אנחנו קמים בבוקר וחושבים על כל התוכניות לאותו יום, עבדים לטלפונים הניידים, לאלף ואחד גירויים בלתי פוסקים. כמו עכברי מעבדה שרצים שוב ושוב את אותו סיבוב באותו מקום, רק שה'נוף' לעיתים שונה. אנחנו מכורים. מכורים לשליטה, מכורים להרגלים שלנו, לעבודה שלנו, אפילו בחופשות. כמה פעמים שמעתם אנשים חוזרים מחופש עייפים ורוצים עוד כמה ימים בכדי לנוח? גם בחופשה אנחנו בשליטה, מכורים למתח, לציפיות שלנו, לפעילות הבלתי נפסקת הזו.
אז כן אולי מבחינת כמה אנשים יש מצב ששינוי אנרגטי בכל רמה שלא תהייה מתפרשת בדרמטיות בלתי מתפשרת כ"סוף העולם" אותי זה בעיקר מצחיק נבואת המאיה ותאריך קפיצת התדר , מביא איתו שלל רעיונות , ספקולציות ופרשנויות כל אחד מנקודת המבט שלו , שהאמת היא שאנחנו בכלל לא יודעים מה יביא הרגע הבא, הדקה הבאה ...אך בסופו של דבר אולי ההבנה היחידה ששוב מתבקשת היא שבאמת, באמת...פשוט אין לנו שליטה על החיים, השליטה היחידה טמונה בדרך שבה אנחנו מגיבים לסיטואציות שכל יום פוגשות אותנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)