דילוג לתוכן הראשי

לוקחת אחריות רק על הרגשות שלי


שאנחנו מסתובבים בחיי היומיום בעולם  לרגשות שלנו יש השלכה  ישירה על חיי היום יום  ועל האופן שבו אנחנו  מתקשרים  עם העולם שמולנו , כל תגובה , כל מילה מושפעת  מהרגש בו אנחנו  נוכחים כמובן בהנחה שנוכחים עם הרגש כמו שהוא ונותנים לו להיות, בלי לשפוט ובעיקר בלי לנות להדחיק או לשנות. 

כל סיטואציה כזו או אחרת בחיים משקפת לנו את התדר בו אנחנו  נמצאים, לפעמים הכי כייף לא לקחת אחריות על הרגשות שלנו , סה"כ  עד כמה שזה נשמע  פרדוקסלי , כולם עושים את זה , מדחיקים  את הרגשות חיוביים או שליליים ונותנים להם להיות ולכן הם נשארים לנו עמוק בגוף. 

© Lila Benharush


כל דבר מעמת וטראומטי שאנחנו מדחיקים ולא מעבדים רגשית ולוקחים עליו  אחריות מלאה , נשאר לנו בגוף ומשתקף לנו שוב ושוב בחיים. 

הסביבה היא תמיד רק שיקוף לרגשות שלא נתנו לה ם להיות נוכחים במלואם והודחקו , ככל שההדחקה הרגשית היא חזקה יותר ואנחנו יותר מתנגדים לה ככה  היא תמשיך לחבל לנו בחיים. 

כשרגשות עולים , הם עולים תמיד מתוכנו שעולה אהבה היא עולה מתוכנו , שעולה פחד הוא עולה מתוכנו כל רגש מתחיל בבית החרושת במוח ומייצר מציאות שתואמת את הרגשות שעלו מתוכנו , כן יש טריגרים שמעוררים אותם אך הם אף פעם לא באים מבחוץ פנימה , אלא תמיד מבפנים החוצה , ככה זה עובד. 

לקחת אחריות על הרגשות שלי אומר פשוט להרגיש , לתת לרגש למלא אותי מכל כיוון אפשרי בלי שיפוט של המיינד זה טוב או רע , זה ראוי או לא ראוי , פשוט לתת למה שעולה להיות נוכח ולהרגיש אותו במלא עוצמתו, כן ...יש קטעים מפחידים שכל מה שבא לעשות זה לברוח , זה לצעוק , להאשים את העולם , המשפחה , הילדות ועוד שאר מיני השפעות סביביותיות. 



שמסתכלים על ילדים קטנים בני שנתיים עד ארבע בערך תמיד אפשר לראות איך ביום אחד ילד  עובר כל כך הרבה רגשות , צחוק , בכי , כעס , אהבה וזה לגיטימי ויפה ואנחנו המבוגרים אפילו חושבים שזה חמוד , אך מה קורה שמתבגרים? 

בעולם המערבי שלנו בתור מבוגרים כולנו עוברים את תהליך " החברות" ולמעשה מדחיקים את עולם הרגש ועוברים להשתמש בעולם השכל , המיינד הוא זה ששולט ברב תקופות החיים שלנו ומנהל אותנו על סמך פחד משוב פעם להרגיש חוויות רגשיות שליליות , אז אנחנו מחליטים , זה רגש טוב , זה רגש רע , את הרגש הזה אני רוצה ואת זה אני מדחיק. 

הבעיה היא שרב הרגשות האלו דחוקים לנו בגוף ואינם משתחררים , ערימת פצעים וזבל רגשי יש אצל כולנו וכל רגש כזה שמודחק יוצר אצלנו תקיעות וחסימה אנרגטית ככה שזה אולי משרת אותנו לאותו רגע אך בטווח הארוך , זה לחלוטין  לא משרת אותנו ובנוסף לכך נקבל מהאקסטיסטנס  שוב ושוב את אותו רגש במנות כפולות ומכופלות עד שנלמד להכיל אותו ולהרגיש אותו עד הסוף. 

נשמע פשוט ועדיין בתור מבוגרים זה נראה לנו הזוי לתת לכל רגש להיות בגוף זה דורש מאיתנו להיות קשובים לעצמננו ולהבין שהסביבה היא תמיד רק טריגר למשהו שכבר קיים בתוכנו ולהיות מוכנים לקבל את זה, בכדי לתת לאנרגיה בחיים , לזרום ולהיות.





לאן נושבת הרוח בפייסבוק הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פסטיבל פשוט 10-12.10.13 החופש לחיות ...

  פסטיבל פשוט -החופש לחיות סופ"ש 10 - 12 באוקטובר  להיות פשוטים יכול להיות פשוט וגם יכול להיות מסובך. כל הבגדים שאנו עוטים על עצמינו ומגדירים איתם את זהותנו, כל המטען החברתי והטאבויים שקשורים לגוף החשוף... פסטיבל פשוט ב"אשרם במדבר" נותן לכם את ההזדמנות להיות בסביבה שמאפשרת לכם להשיל את הבגדים בזמנכם החופשי, ולהתבונן על עצמכם ועל אחרים בצורה אחרת.     החופש לחיות, זה המוטו שלנו לפסטיבל הקרוב. דרך תנועה וריקוד, סדנאות אמנות עם הגוף, הרצאות, תרפיה בערום, המסיבות השמחות, ציורי הגוף ועוד ועוד שלל הפתעות מובטח לכם סופ"ש של חופש טוטאלי לעוף על החיים בפשטות מלאה. בפשוט העירום הוא ז

חסכו אלפי שקלים ונהלו את היח"צ והשיווק של העסק שלכם ביעלות וקלות

לפני 10 שנים שהתחלתי לעבוד כעצמאית חוויתי תסכול רב היות וכל עצמאי הוא גם מנהל העסק ,משווק , פרסומאי ,יח"צן מנהל חשבונות ועוד... וכל זה בתקציבים קטנים הרגשתי שאני בחוסר פוקוס שלמעשה אני בכלל לא עסוקה בלעשות יחסי ציבור ללקוחות , רב זמני מתבזבז בללמוד איך להחליף את שלל הכובעים האלו ועדיין לעשות את כולם טוב .   ובכלל  מה יותר חשוב ? שיווק? יחסי ציבור ? מיתוג? מתוך הכאוס הזה וחוסר המיקוד שנוצרמתוך חוסר הפוקוס הזה התחלתי לחפש פתרונות שיהיו גם זולים ואפקטיביים ויביאו איתם לקוחות חדשים ושגרת עבודה קבועה. להפתעתי ככל שחקרתי את הנושא יותר מצאתי עשרות פתרונות ודרכים בכדי לקדם את העסק שלי.   הסוד טמון דווקא בפעולות מאוד קטנות ושגרתיות שכל אחד יכול לעשות והתמדה. תוך חודש וחצי -חודשיים של פעילות עקבית עם מספר כלים פשוטים הצלחתי להעלות את מספר המבקריםבאתרים שלי , הטלפונים החלו לזרום באופן רציף והשגתי לעצמי ראיונות טלווזיה ועיתונות.  נוצר לי פנאי יותר לעבוד ולהעביר את הידע שלי הלאה ופחות לשבור את הראש

איך משיגים כתבה עיתונאית על העסק שלך ?

  איך השגת את הכתבה בעיתון ? " שאלה אותי חברה בתמיהה אה עניתי לה ..התקשרתי " "סתם ככה התקשרת וביקשת שיכתבו עלייך ?" המשיכה לחקור האמת שכן ... לפני כשלוש שנים בערך נעשתה כתבה על אחת מסדנאות נשים שאז העברתי ציור אינטימי , גם כתבה וגם ראיון בטלוויזיה הגיעו בעקבות אותה שליחה של ההודעה לעיתונות. משום מה שאני עושה יח"צ לאירועים גדולים אף אחד לא שואל אותי איך זה שכתבו בעיתון על פסטיבל כזה או אחר , או כי לאירועים של אלפים זה נראה הגיוני יותר שתהיה חשיפה , או כוח, רב האנשים מניחים שבכדי להופיע באיזו אייטם מעניין בעיתון נדרש תשלום כספי כזה או אחר. שתי ההנחות האלו צרובות חזק כאמונות מוחלטות אצלך רבים מהעסקים הקטנים שאיתם אני עובדת , כאלו לא קיימת לגיטימציה לפרסום כתבה על עסק קטן כזה או אחר , ואם יש פתח בוודאי זה בתשלום.. מדהים אותי איך אנשים שכל כך בקיעים בנבכי הפרסום בפייסבוק, עם ידע עצום בשיווק ומספר לא מועט של סדנאות שיווק נמצאים אצלם ברזומה לא רק שאינם עושים יחסי ציבור לעצמם או לעסק שלהם , בכלל לא מבינים איך עובד העולם הזה . תמיד שאני אומרת לאנשים התקשרו והציעו