שבועים שלושה כבר שקיים אצלי מתח בגוף , משהו לא מאוזן בגוף ...בתור מי שעבודת מודעות לא זרה ואכן מקשיבה לגוף הבנתי שמשהו השתבש , אך לא ממש ידעתי לשים אצבע מדוייקת על מקור השיבוש.
אז הוצאתי הרבה סוכר מהגוף ואפילו קפצתי על טיפול שהוצע לי על ידי אחת הלקוחות שלי שראתה שיש בי איזשהי אי נוחות, חשבתי שיעבור ויסתדר ורק היום שראיתי את הספר "דרך האמן " הבנתי מה מקור השיבוש כבר 3 שבועות שלא יצרתי...הדחקה יצרתית אפשר לקרוא לזה.
 |
| © Lila Benharush |
כבר כמה פעמים בחיי שמעתי את המשפט המטומטם הזה " שימי את האמנות שלך בצד, יש דברים חשובים יותר " הרי אמנות זה לא בדיוק מפעל הייטק וגם לא איזה מקור נדל"ן משגשג.
כמו בכל הפעמים ששמעתי את המשפט הזה , שמתי בצד את הציור , היצירה הצילום את כל מה שמחייה , מרנין ומכניס בי רוח חיים בצד , רק שהפעם או לפחות בשלוש שנים האחרונות , התקופות שהיצירה יכולה להדחק הצדה הן תקופות יחסית מאוד קצרות.
מי שאינו עוסק באמנות לא תמיד יכול להבין את זה , איך אמנים משלמים מחירים כלכליים וחברתיים כל כך גדולים רק בשביל לייצור , מי שאמן לא מסוגל להבין איך אנשים שאינם יוצרים בכלל מסוגלים לחיות. אז עשיתי את מה שהכי טבעי לי ישבתי לצייר ואחר כך לשיחה עם יוצר אחר רק בשביל לקבל את ההבנה הזו ,מעיין אישור שהטירוף הזה קורה לעוד אנשים באמנות.
אמנות ולא בצדק ובטח ובטח בסיר הלחץ שנקרא ישראל היא בצד, אבל בלעדיה בלי מוזיקה , בלי ציור בלי צילום ובלי האפשרות לצייר את כל מה שעולה בראש גם אם הוא לוגי וגם אם לא העולם היה מקום מאוד משעמם.
אז הייתה לי עוד פניית פרסה יצרתית והנה עברה " יצרתיות היא אנרגיית החיים הזורמת דרכנו , מעוצבת בידינו, כאור הזורם במנסרת זכוכית.כשאנחנו יודעים מי אנחנו ומה מעשינו , האנרגיה זורמת בחופשיות ואיננו חווים כל מאמץ.אם נתכחש לתחושה שאנרגיה זו מביאה, או לכיוון אליו היא נושאת אותנו, נתערער ונאבד שליטה " דרך האמן ג'וליה קמרון
וכל פניית פרסה כזו מביאה אותי שוב לאותה מסקנה , זה לא עניין של בחירה , אמנות זו צורך אצל מי שקיבל כישורים כאלו ואחרים במתנה
לאן נושבת הרוח בפייסבוק | הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)