ביום רביעי בערב כבר הרגשתי שזהו זה הגיע השלב (שמגיע כל שנה של החגים )נמאס לי ...יותר מדי חגים בחודש אחד , יותר מדי אוכל , יותר מדי אוכל , פשוט יותר מדי , זה חודש שתמיד אחריו מרגישים רצון טיפלה לנוח מכל הרעש הזה
הנה אחרי החגים מתחדש הכול, השאלה היחידה האם באמת מתחדש או שכל אחד מאיתנו ממשיך בדפוסים הקבועים שלו , האמת לרובנו ההתחדשות של " אחרי החגים" מביאה איתם את אותם דפוסים שהיו תקועים שם שנה שעברה ולמה זה קורה לנו? בעיקר כי אנחנו עובדים על אוטומט , כן גם ההבטחה הזו שהשנה נפעל אחרת היא סוג של אוטומט ממש כמו רב הפעולות שלנו בחייים.
למה זה בדיוק קורה לנו , זו בהחלט תופעה מעניינת,כל בני האדם נולדו להצליח אז איך זה שהתכנות שלנו שעברנו במהלך חיינו ממשיך לשבש לנו את ההתחדשויות מה בעצ ם עוצר אותנו והאם אנחנו באמת מודעים לכל מה שאנחנו עושים בצורה ערה או חושבים שאנחנו ערים
האוטמט שלנו זהו האיזור הנוח ועד כמה שלפעמים איזור הנוחות שלנו הוא ממש לא נוח , אנחנו כל כך מורגלים אליו שעצם נמחשבה של שבירתו גורמת לנו זעזועים קשים, מכשול קטן אחד ואנחנו רצים כמו עכברים קטנים היישר לתוך מחילת הנוחות שלנו
רצים במבוך העכברים ? אולי אפשר אחרת |
.
האוטומט שלנו מושפע וצומח כל חיינו מהסביבה , "ממנטרות " אלו ואחרות שפועלות עלינו מו קסם ומפחד לשנות את הסטסטוס קוו , האמת שחופש יכול לעורר חרדה הרבה יותר גדולה מאשר כלא , לפחות שאתה נמצא באיזה כלא מחשבתי יש סד הכול ברור , נדמה שהכול בשליטה הלחץ מדרבן אותנו לפעול ולכן , זה בכלל לא פלא שכאשר אנשים מתחילים לייצור שינוי הוא נוצר מתוך מצוקה קשה או מקום של מבוי סתום , לא חייבים להגיע לשם אך רובנו פועלים רק כאשר אין יותר לאן ללכת ואין ברירה אלא פשוט להסתובב קצת ולראות אפשרויות אחרות
אחד הקשיים הכי גדולים הוא שאנחנו פשוט לא יודעים איך אפשר לעשות אחרת , נשלטים על ידי זמנים ואורח חיים שלא תמיד בחרנו במודע , בחרו בשבילנו ואנחנו לא יכולים לדמיין דרך אחרת.
החדשות הרעות הן שתהליך של שינוי דפוסי מודעות הוא תהליך וככזה לוקח זמן רב , לא ניתן בעזרת סדנא או טיפול חד פעמי להגיע לשינוי אמיתי , סדנא או טיפול כן יכול לפתוח דרך חדשה שתביא איתה ראייה טיפה שונה
החדשות הטובות הן , שכן אפשר לשנות הכול בחיים וניתן לייצור את המציאות הטובה לנו לטווח הארוך אם רק נבין שמאוד קל להתגלגל אחורה חזרה לדפוסים שלא משרתים אותנו אלא אם כן אנחנו מחוייבים לתהליך, לדרך וכן לתרגול עוד ועוד ועוד
זה החלק שרב הפעמים אנחנו נוטים לשכוח פעולה אוטומטית של שנים ועשרות שנים איננה יכולה להמחק ברגע , גם לא ביום וגם לא בשבוע פשוט לא ניתן , המסורות של הזן טוענות שיש לתרגל 21 ימים בררף כל שינוי , אני אומרת לתרגל 28 ימים לפחות, עד שזה נהיה חלק מהחיים, נדרשת נאמנות ומסירות לתהליך שינוי ותהליכים כאלו לא קורים ביום גם לא בחודש ניתן למדוד אותם לאורך שנים
שנים??? אתם אומרים אם אין תוצאות תוך חודש אז למה לי להתחיל את הדרך ? אז זהו זה שיש תוצאות גם אחרי שבוע רק שהן קטנות , איטיות ואי אפשר להאיץ שום תהליך , לחיים יש קצב משלהם והם לא עובדים עם לוח זמנים
מעבר לדפוסים הקיימים |
הדרך הטובה ביותר היא להבטיח לעצמנו את היום הבא בלי הבטחות גדולות לשנה שלמה בלי הבטחות ענק לשינויים דרסטיים , אלה שינויים קטנים מיום ליום שלטווח הארוך יביאו תוצאות, כן יהיו בדרך נסיגות ויהיו ימים שזה לא יעבוד אך בדיוק בימים האלו חשוב לסלוח לעצמנו ולהמשיך הלאה ליום הבאה
הנטייה הטבעית שלנו , היא יום אחד קצת לפשל ולא לתרגל את החשיבה החיובית, המדיטציה, ספורט או התנהלות חדשה במערכת היחסים ולהרים ידיים וכשמרימים ידיים כל כך מהר כל החיים הולכים צעד קדימה שניים אחורה + רגשות אשמה ואכזבה
החוכמה האמיתית היא קודם כל להבין שכמו בכל תהליך צמיחה והתפתחות ישנן נסיגות ויחד עם הנסיגות עדיין לקום בוקר ולתרגל את ההבטחה היומית שלנו בלי תוכניות על, יום ביומו ובעדינות וסלחנות לעצמנו אחרי הכול , למחוק דפוסים של שנים בכמה ימים או חודש זו חשיבה קצת שטחית
בשנה הזו קודם כל תתנו לעצמכם תמיכה , לכו לקורס או סדנא או קבוצת תמיכה לא משנה מה , רק אזשהי מסגרת שתתמוך בתהליך , אגב קבוצת תמיכה יכולה להיות גם חברה שפוגשים ביום קבוע בשעה קבועה ומספרים על איך התקדמנו השבוע , עצם ההתחיבות הזו לדיון שבועי על אותם הרגלים שאנחנו מעוניינים לעקןר מתוך חיינו הם כבר יוצרים מסגרת חדשה
אז יאללה...היום אחרי החגים התחיל , תנו לעצמכם צאנס רק היום לעשות דברים אחרת ולצאת מתוך הדפוסים הישנים שלא משרתים אתכם יותר
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)