חוגגת שנה וחצי של דפי בוקר :-)

כן, שנה וחצי 18 חודשים ,548 ימים שמתחילים כ בוקר בעשרים דקות של כתיבת 3 עמודים , כתיבה ספונטנית וללא מחשבה ואחרי התנסות ארוכה שבוודאי תמשיך אני מתכוונת להמשיך 

אז מה זה דפי בוקר בכלל? דפי בוקר היא טכניקה שלמדתי מהספר דרך האמן של גוליה קמרון וגם למדתי והתחלתי לסיים בעקבות סדנת דרך האמן עם מיכל גזית

לכאורה זהו כלי עבודה פשוט להחריד שלא דורש שום דבר למעט ההתחייבות לעשות אותו ברצף וכל יום ,  אני יכולה בוודאות לומר שכתיבת דפי הבוקר פתחו לי מחוזות חדשים ביצירה בחיי ובדרך ההסתכלות על החיים 

אז איך התחלתי ? האמת שקראתיאת הספר ותרגלתי כמה דפי בוקר אך לא לאורך זמן הפעם הראשונה שהתחלתי לתרגל את דפי הבוקר באופן משמעותי ומוסדר הייתה בזמן הסדנא , זוהי המשימה הראשונה שמיד מתחילים לסיים וכנראה כוחה של הקבוצה וההתחייבות לסדנא שנמשכת 3 חודשים יוצרת את ההרגל המבורך הזה לטעמי 

ההתחלה הייתה מחרידה 

ההוראות פשוטות , לקום בבוקר ופשוט למלא 3 עמודי פוליו בכתיבה רציפה, כל מה שעובר במוח להוציא , השבוע הראשון נכתב בחוסר חשק משווע תוך כדי שאני מזכירה לעצמי שאני נותנת לזה הזדמנות מבלי לשאול או לחקור למה זה טוב? מה זה יעשה בעבורי ומה אני צריכה את זה בכלל 

אז כתבתי בעיקר מילתי דפים במילים אין לי מה לכתוב , או איזה שעמום ? מה ייצא לי מזה בכלל , מה זה הטפשות הזו אני הרי כותבת כל הזמן כותבת שבא לי , כותבת שיש לי מה לומר מה פתאום סתם לכתוב ...אחרי חודש חודשיים משעממים להחריד בכתיבה כבר התחלתי ממש לכעוס לא ראיתי מה יוצא לי מזה ואמנם זה תהליך ובכל זאת כבת אדם בעולם המערבי אני רוצה אינסטנט שאני ישקיע כל יום כל כך הרבה זמן סתם לכתוב משעמם לי ובא לי לסיים את הדף ואוף מתי מגיעים לצד השני ...ובכל זאת המשכתי באדיקות משהו מבפנים אמר לי להמשיך ואז זה התחיל לצאת ...כעס

כעס נשפך החוצה 

כעס בכמויות אדירות כל מי שאי פעם שיחק איזשה ו תפקיד בחיי היה לי על מה לכעוס עליו , המשפחה ההורים , החברים הכול יצא ובשלב מסויים התבוננתי על הדפים אחרי ארבעה - חמישה חודשים וקצת הייתי מוטרדת מה לעזאזאל עובר עליי ואיך לעזאזל זה קשור לאמנות שלי 

 הסדנא נגמרה והמסגרת התומכת להמשך הדפים כבר לא הייתה , אך חזרתי לקרוא בספר והחלטתי להקשיב להמלצתה של גוליה קמרון ופשוט להמשיך

הכעס חגג אז החלטתי לחזור לשלב הראשוני של שלושת החודשים הראשונים , לכתוב ולזרוק ממש להקיא את זה מתוכי ולהמשיך הלאה, דיונים שלמים התנהלו שם ביני לבין סיטואציות שונות בחיים ולאט לאט הכתיבה הזו נהפכה להתמכרות של ממש ולשם שינויי התמכרות ממש , מועילה מבלי לחשוב יותר מדי , פוקחת עיניים לעולם , מכינה לי קפה ומיד מגלגלת את עצמי לתוך דפי הבוקר 

 

כותבת משועממת , כועסת ,משלימה והנה עברה שנה

לאחר שנה שמתי לב במשהו חדש בתוך עבודות האמנות שלי , שינויי כיוון והרחבה של החומרים שהתעסקתי איתם עוד ועוד , פתאום מתוך חומר גלם פשוט של כמה צילומים אם בעבר הייתי מוציאה 2 עבודות ביום טוב , התחלתי להעיז ולשחק עוד ועוד עם החומרים ממש כמו בדפי הבוקר להקיא החוצה את כל הרעיונות שצצים למוח ומבלי לחשוב על התוצאה ובלי לחפש את הפרפקציוניזם או הפחד שהעבודה הזו תהיה טובה יותר או רעה יותר פשוט להנות עוד ועוד מהדרך התוצאות נהיו פחות רלוונטיות ודווקא אז שהתוצאות היו פחות רלוונטיות , הן היו הרבה יותר טובות לפחות בעיני וזה מה שבאמת היה חשוב ...זה אחד הבאגים שעובדים עליהם בדרך האמן ולראשונה נהייתי מודעת אליהם 

כמו כל אמן העבודות שלנו יוצאות לאוויר העולם מבלי שנדע אם יאהבו או יכירו בהם או יתעלמו מהן , דווקא אחרי סדרת עבודות מוצלחת מגיע לו פחד סמוי , חבוי וכמעט בלתי מורגש שעכשיו הסדרה הבאה חייבת להיות עוד יותר מוצלחת , עוד יותר מקצועית ויותר מקורית וככה נהרסת היצרתיות ונכנסת הרצינות התהומיתוהלחץ ,התוצאה נהיית הדבר הראשון שחשוב ואמנות על כל גווניה יכולה להיווצר רק מתוך מקום אחד לפחות בשבילי , שעשוע , שמחה , משחק ככה היא נבנית מתוך ההנאה מהדרך 

דפי הבוקר שיקפו לי את החסימות האלו בצורה כל כך חזקה , שהתחלתי להכריח את עצמי לשבת כל יום גם אם זה שעה , גם אם לא יוצא מזה כלום בשביל לצייר , לצלם או משהו שקשור ביצרתיות מתוך ההבנה שהמוזה או התהליך הזה הנקודה המדוייקת שהמכחול מוביל את עצמו ומשהו אחר נכנס להוויה הוא רגע שאינו מגיע אם אני מחכה למוזה המתאימה

דפי הבוקר אחרי שנה החלו לשקף לי פחדים, מערכות יחסים שאינם מתאימות לי , את היכולת להגיד לעולם עכשיו אני יוצרת ואני לא מוכנה\ רוצה להמשיך להיות הנחמדה הזו, שהאמנות שלה ננטשה בכל פעם שהיהיה אולי הזדמנות לעשות או להיות "משהו אחר בחיים" משהו נורמלי כזה שבא משעה 9 עד 5 שאין בו צורך להתבודד לפעמים , שאין בו צורך גם מדי פעם לזוז ולחפש מקורות השראה חדשים...משהו כזה כמו כולם רגיל לא כזה שחי בתלות מוחלטת ליוצר הפנימי שבתוכנו 

הדפים מתחילים לשקף את הוויתי  האמיתית 

אחרי שנה דפי הבוקר עזרו לי להבין באופן חד משמעי וברור שאין לאמן אפשרות להיות משהו אחר , שזו דרך הביטוי היחידה שאפשרית לי , שמי שאמנות זורמת אצלו לא ממש יכול להיות שליו ומרוצה מחייו אם הוא לא מוציא את היצירה לפועל ושיחד עם כל הפחד הזה לבטוח ולתת אמון מלא בכוח היצרתי שבי מבל תמיד לדעת למה , אין שום ברירה אחרת לפחות לא בשבילי - הבנתי שאני יוצרת כי אני חייבת , ללא כי אני מחפשת למרוד בממוסכמות , לא כי אני רוצה לאמלל את המשפחה פשוט כי אין דרך אחרת 

שנה וחצי אחרי אני מביטה על כל כך הרבה דברים שהשתנו , אפילו בלבוש התחלתי לתת יותר מקום ליצרתיות להתבטא גם אם זה ממש לא " באופנה " עכשיו , הטעם המוזיקלי השתנה או קצת חזר למקור לשנות ילדותי, חזרתי להקשיב למוזיקת סול ששנים נזנחה בצד ועכשיו מזכירה לי איזה השראה מדהימה היא נותנת לי, אני יותר מעיזה ללכת אחרי צו ליבי היצרתי על אף שלעיתים זה נדמה כאלו זו הדרך הבטוחה לשיגעון  ביחס "למקובל בחברה " כן הדרך הזו לא תמיד תואמת את העדר 

בדפי בוקר פתאום התחלתי להבין שהרבה התנהגויות ודברים אני עושה וקונה כחלק מתופעת העדר הכללית , מבלי לעצור שנייה ולשאול האם אני זקוקה לזה בכלל ? בשנה הזו נפטרתי מכל השירותים האפשריים שמצריכים התחייבות וכובלים אותנו בני אדם למערכת שיש בה פחות ספונטניות , פחות חיים והרבה יותר " צריכים" ו"חייבים" בזכות הכתיבת בוקר גידלתי שורש עצמי חזק יותר שמבוסס על הכוח היצרתי והחכם שנמצא בכל אחד מאיתנו ואני מאמינה אישית שבכל אחד מסתתר אמן , כמו שאין ילד בעולם שהוא לא אמן , אלא רק ילדים שהיצרתיות והמשחק שלהם נחסמו 

התמכרות בריאה

היום המחשבה של לפתוח את הבוקר בלי דפי הבוקר בכלל לא עולה על דעתי וכן יש ימים עדיין שבהם אני רק רוצה לסייים את הדפים אלו הימים שאני יודעת שמשהו כנראה עומד להחשף והכי חשוב פשוט להמשיך לכתוב , גם אם זה רק לכתוב אוף מתי זה ייגמר

היום אני יודעת שדפי הבוקר הם אחד הכלים העוצמתיים שרכשתי בכדי לשמור על הקשר ליוצרת שבי , לחשיפת הרצונות האמיתיים , אני בטוחה שעוד הרבה שינויים וגילויים יבואו בשנים הקרובות יחד עם דפי הבוקר וזה גם ברור לי שכמו כל דבר בחיים גם כאן יש מחזוריות קבועה ויהיו עוד תקופות של פריחה ועוד תקופות של ימים שבהם לא ארצה כל כך לכתוב בבוקר , דבר אחד בטוח מבחינתי הטכניקה הפשוטה והכל כך זמינה הזו בכל מקום וזמן היא משנה חיים ובעיקר חושפת את האוצר הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו ואם יש דבר אחד שהייתי ממליצה לכל אחד מכם לאמץ לשנה החדשה היא - תעשו דפי בוקר כאן תמצאו הנחיות מדוייקות(באדיבות מיכל גזית ) ומבטיחה לכם שעם תהיו סבלניים אתם תגידו תודה רבה גדולה לגוליה קמרון על פיתוח הכלי הזה

מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק