דילוג לתוכן הראשי

גלעד שליט הגיע והדמעות זלגו מעצמן

מדינה שלמה עצרה את נשימתה והדמעות זלגו מעצמן...אתמול מדינה שלמה ישבה מול מקלטי הטלווזיה ובהתה עד לרגע שגלעד שליט ירד במדרגות של הבית ממנו יצא

בימים כתקונם , אני מאלו שדי מקפידות לא לראות את מהדורות החדשות רב הזמן , הן כל כך מדכדכות שעדיף בכלל לא לראות אותן , אתמול לא הייתי מסוגלת להתנתק יותר מחצי שעה ברצף מהמסך  וכנראה לא הייתי לבד, הרחובות היו ריקים ואפילו בחלק ממקומות העבודה נפתחו הטלווזיות בחדרי ישיבות, כן לא כל יום קורה כזה אירוע כזה מרגש באצנו הקטנטונת 

בשעה עשר בבוקר עם התמונות הראשונות, כבר התחילה ההתרגשות מעורבת בהקלה גדולה  לכל אזרח ישראלי , הידיעה הזו שהמדינה והצבא לא נטש את החייל הזה והיתה מוכנה לשלם מחיר כבד כבד מאוד בכדי להציל נפש אחת 

אתמול המשפט מציל נפש אחת בישראל כאלו הציל את העולם כולו , היה חי ובועט ועל אף שיצאו 1027 רוצחים עם יותר מטיפת דם על הידיים , ההתרגשות הייתה גדולה , עצומה והיה אפשר להרגיש אותה בכל פינה , מלבד רשתות הטלווזיה , ברשת האינטרנט דובר רק על נושא החזרתו של גלעד שליט והיה נדמה שבהמשך למחאת הקיץ שהייתה כאן , מדינת ישראל סוף סוף מתחילה לשים את החיים והאזרח במרכז כפי שצריך להיות בכל מדינה 

אין בי געגועים מיותרים לימי הצבא , גם יש כמה זכרונות על אנשים שהלכו ולא חזרו , או שבויי אחד, רון ארד  שלא זכה להגיע לכאן ולמעשה אף אחד לא יודע ממש איפה הוא או גופתו מוחזקים ועדיין , לראות את גלעד לובש את מדי צה"ל בחזרה עם דרגות הרב סמל ( החשיבו לו את הפז"ם מסתבר )ואות מלחמת לבנון השנייה ואחרי כל מה שהוא עבר וההתרגשות המטורפת של אותו יום יוצא מהמסוק בהצדעה לראש הממשלמה ולרמט"כל היה מרגש מאוד...הרבה דמעות נשפכו אצלי שם בתמונה הזו הנה , נסגר מעגל  אחרי 1941 ימים שגלעד נשלח למשימה הוא סיים אותה ויש לומר בכבוד
מעל לחמש שנים בשבי ובבידוד , נדרשים כוחות נפש עצומים ובלתי רגילים להחזיק מעמד בצורה שפוייה , יש לומר ולדבר באופן עניייני , זה הרבה יותר מויפסנה ומכל תרגול רוחני אחר שאי פעם מישהו יעבור 

כן, יהיו צלקות , אך לצאת ולהיות מודע למי הוא הרמטכ"ל לזהות את כולם בסיטואציה המטורפת הזו של בידוד מוחלט להמוני אנשים מסביבו ועדיין לשמור על איפוק ועל אצילות ,זוהי עמידה אצילית ומעוררת כבוד בכל קנה מידה אפשרי


חלש ותשוש ועדיין יוצא מהמסוק בהצדעה לראש הממשלה ולרמטכ"ל, כבוד ואצילות צילום: דובר צה"ל


לפני שבוע שיצאה הידיעה לאוויר העולם על יציאתו מהשבי והשגת העסקה , האמת הייתי סקפטית ובכנות חששתי שמשהו ידפקו באמצע יעלו את הדרישות , ברגע האחרון יבצעו איזה שטיק, משהו ומבחינתי היה ברור שעד שלא פיזית רואים אותו כאן בישראל בבית, הוא לא חזר , לשמחתי אתמול ראינו את חזרתו והיום ערב שמחת תורה , נראה לי שיש בהחלט מה לחגוג פה 

המשפחה של גלעד , הראתה לנו מה זה מסירות , התמדה וכוח נפשי בהחלט אפשר ללמוד מהם 

ברשתות זרות אירופאיות ,אחת השאלות שחזרה שוב ושוב היא חייל אחד ,תמורת 1027 מחבלים ? איך אפשר לך תסביר להם שבישראל הצבא הוא לא בחירה ובתשלום , איך אפשר להסביר את שבתרבות הישראלית שלעיתים חונקת עד מאוד, חייל אחד הוא לא רק של אמא ואבא שלו , הוא נהיה הילד של כל אמא במדינה ששלחה את הבן שלה לצבא

חוזר למקום ממנו יצא לפני 1941 יום צילום: דובר צה"ל

זהו גלעד עכשיו בבית והגיע הרגע לתת לו שקט ומרחב ולמשפחה שסוף , סוף יכולים לפלוט אנחת רווחה ולתת לעצמם קרדיט הם עשו את זה וגלעד עשה את זה  ועכשיו ...אם כבר בענייני האזרח הוא במרכז אפשר לחזור לעניינים שבערו כאן בקיץ ושפתחו סיבוב מחאתי בעולם ...אזרחי העולם רוצים לחיות ורוצים לחיות טוב , כל אחד בכל מקום בכל זמן 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כשהיסטרית פוגשת פסיכופט

כשהיסטרית פוגשת פסיכופט טראומות הילדות שלנו חקוקות בנפשינו וקובעות את מבנה האישיות שלנו. שני תלמידים של פרויד חקרו את סוגי האישיות השונים והמציאו שיטה לטיפול בטראומות.    © Lila Benharush     דפוסי הטראומה ממשיכים, כאשר אנחנו משחזרים את אותה טראומת ילדות כבוגרי ם.   ברחוב צדדי על גג בניין בלב תל-אביב, התארגנה לה מסיבת חברים. ראשונים הגיעו ההיסטרית והפסיכופט. הם התחילו לשוטט בין האנשים שהגיעו ולחייך בנימוס. כאשר הפסיכופט הלך לשוחח עם מישהי אחרת, ההיסטרית נכנסה לחרדת נטישה ומיד פיתתה את הגבר הראשון שנקרה בדרכה.  בזמן שהפסיכופט היה עסוק בהאדרת עצמו למול הבחורה החדשה, הוא נזכר שמזמן כבר אינו יודע מה אמת ומה שקר בחייו. אז הופיע מולו האוראלי, בוהה בעיניו הגדולות והכובשות, מחבק ומנשק את כל מי שעובר לידו, עד שמזוכיסטית יפה אחת משכה את תשומת ליבו. המזוכיסטית חייכה אליו בסבלנות, למרות שבתוך תוכה רצתה לדחוק אותו לפינה ולהמשיך הלאה.  היא שונאת את עצמה ברגעים כאלו, שהיא לא מצליחה ...

רזי האהבה - סופשבוע רומנטי לזוגות בלבד

  כיצד נלבה את אש האהבה עם בן/בת הזוג, שותפנו האינטימי? באיזה אופן מאפשר נתיב המין המקודש להעצים את חווית הזוגיות? מהו סודה של הטנטרה בחיבור בין האקסטזה המינית, רוחניות ואהבה? העמקת הזוגיות בנתיבי המסורת העתיקה לעיתים נדמה ששיגרת החיים בזוגיות, שוחקת את יכולתנו הטבעית לעשות ולהיות אהבה בצורתה האקסטטית הטהורה. רבים מתפשרים ונכנעים למצב מחוסר ידע וחשש מקשיים וכישלון. הטכניקות הטנטריות העתיקות נותנות לנו כלים חדשים בעזרתם נהפוך את החיפוש אחר אהבה, הרמוניה ומיפגש אמיתי, לחוויה משותפת מלאת תשוקה, שמחה וחיים. בסדנא בת שלושה ימים, נטעם, נתבונן וניגע בחושניות, בלב ובמה שביניהם תוך שימוש במדיטציות ובטכניקות טנטריות ככלים להעצמת המודעות העצמית ולפריצת הגבולות של עצמנו. בין השאר, נלמד ונחווה את סודה של הדרך הטנטרית להתמיר אנרגיה מינית ונתנסה בטכניקות שונות מבית אושו להסרת מחסומים וניפוץ תבניות המושרשות בנו מילדות. נתנסה גם בטנטרה-יוגה, טיפולים של מסאג' איורוודי וטיבטי, פתיחת צ'אקרות, העלאת אנרגיית הקונדליני ועוד. דרך חקירה אישית ותירגול זוגי, נגלה רבדים חדשים למיניות, נלמד כיצד להרחיב את ...

נרדמה המחאה החברתית? העולם ער ישראל שותקת

אחרי קיץ סוער שהעם בישראל פשוט אמר לא , נדמה לא רק שלא התקדמנו לשום מקום אלא אפילו הלכנו אחורה , כן הקוטג' שסימל את תחילת המאבק החברתי  אמנם עדיין נמכר בפחות מ- 6 שקלים וחוץ ממנו מה ? הדלק עוכב עלה וירד , מחאתם של הרופאים היא תעודת עניות למדינת ישראל 8 חודשים משבר עמוק שנוגע בשירות הבסיסי ביותר שאמורה לספק המדינה וגם שם נדמה שלאף אחד לא ממש איכפת  טכטנברג ? זה היה איזה סוג של סימום זמני הבטחה להקלות והטבות שבסופו של דבר בשורה התחתונה לא הביאה איתה איזה בשורות מרעישות , קצת פחות מכס , קצת יותר מס לשכר גבוה אבל בשורה התחתונה השיטה נשארה אותה שיטה ולא הרבה השתנה. בזמן שאנחנו מנמנים לנו חזרה לתוך עליות המחירים בסופרים שקפצו מיד אחרי החגים כאלו לא קרה דבר , לעליות הדלק כי "אין ברירה " והשלמנו עם הקיים אז בעולם דווקא לא , שם אמנם פחות מנומסים, קצת פחות מפחדים ממאבקים אלימים והולכים עד הסוף לסורים באמת אין מה להפסיד , המצרים חוזרים לכיכר תחריר להפגין , הבריטים השתלטו על מבנה נטוש של בנק גלובלי גדול , הצליחו לשבור מסורת של 800 שנה בקתרה של סנט פול וב30 לנובמבר תתקיי...