יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

 תזכורת מדיפרק צ'ופרה  WeSell רשת שותפים לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

בית דין של מעלה מכיוון שצוות המלאכים   של למעלה קיבל כל כך הרבה תלונות מאנשי כדור הארץ , הם החליטו לפתוח וועדה מיוחדת שתדון בתלונותיהם של אנשי הכדור הסובל. בבית דין העליון על כסאות מוזהבים שעטרת הילה לבנה עוטרת את ראשם הם קיבלו כל אדם שניגש אליהם בתלונה...על דבר מה שאינו קיבל. ישבו להם שופטי הצדק של העולם וקיבלנו את תלונות וקובלנות אנשי הארץ ששילחו אותם ישבו שם 4 מלאכים ושופט אחד שניהל את הישיבה .  אחד , אחד החלו לעלות אנשי כדור הארץ בגרם המדרגות לבית הדין העליון של מעלה...ראשון ניגש לוועדה אופיר מתרגש מהרעיון שהנה סוף סוף ייתנו לו את האהבה שהוא כל כך מייחל אליה .  "כן אופיר לחש לעברו גבריאל , מהו רצונך? " אני רוצה שתיתנו לי אהבה " תמתין דקה בבקשה אנחנו נבדוק את התיק שלך" השופטים התלחששו ביניהם , הציצו בתיקים והפנו מבט צדדי לעבר הבחור יפה התואר ועיניו העצובות. ובכן , לפתע פנתה המלאכית הראשית לפי מה שנכתב בתיקך... אתה קיבלת 100% אהבה ביום שהגעת לעולם" אופיר לא ויתר והמשיך "

שבוע התנגן לי שיר ישן בראש , מכירים את זה שזה פשוט נתקע ומזומזם לו שוב  בראש ,  ככה נתקע לי השיר של דני סדנרדסון " לא נודע "   בין השירים הפחות מוכרים שלו אך שהוא יצא לאוויר העולם , אי שם בסוף שנות ה90  בכל השמעה שלו ברדיו העלתה לי חיוך גדול ... הקסם נמצא באי הוודאות אך מי לעזאזל יכול להתמודד איתה? מתי אנחנו מרשים לעצמנו לחוות אי וודאות בדרך כלל בחופשות במסעות או במקומות חדשים אך בדרך כלל אי וודאות מכניס אותנו לחשש ומתח משהו בנו כמהה לאיזהו ביטחון , האם עדיין אנחנו מחפשים איזשהו סדר והיגיון בחידה הזו שנקראת חיים?    איזה חיים ארגנו לעצמנו בעולם המערבי שמשאיר אותנו כל רגע וכל הזמן בשליטה, טלפון , מחשב ואנחנו מסודרים , אפשר לדעת מה קורה בבית , אפשר לדעת מה קורה  עם האהובים שלנו , חברים פרטנרים לעסקים , סביבך כל רגע וכל הזמן מצד אחד זה מדהים באיזו קלות ניתן לתקשר מצד שני יש כזה קסם באי הידיעה שאיבדנו אותנו לחלוטין ...   תחשבו לרגע מתי היו הרגעים הכי קסומים בחיים הם תמיד אלו שהרשתם לעצמכם בהם לא לדעת! הם תמיד הרגעים שבהם ויתרם על השליט

Home has nothing to do with parents; home has nothing to do with a particular house, with a birthplace – it has nothing to do with those things. Home is a great psychological experience, the experience of belonging. Home means that you are not alone. It means that somebody understands you and whatsoever you do, there will be no condemnations. This is your home. “Osho” אוהבת את המורה הזה היו לו כמה דברים חכמים להגיד וגם היו כמה דברים שלא...זה הכייף לבחור רק את מה שמתאים ואלו אחד מהמשפטים היותר חכמים שלו ... מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-) מוזמנים להצטרף ללאן נושבת הרוח בפייסבוק

אחרי ששנה שעברה אלפי ומאות אלפי נשים הודיעו איפה הם אוהבות את זה " אחת על השולחן"אחת על הכסא" אחת על הספה" הגיע הזמן לקמפיין חדש כן ככה מעוררים מודעות לסרטן השד , ב2009 פורסמו צבעי החזיות , אחר כך סטאוסים צייצו והודיעו איפה אנחנו אוהבות את זה והשנה מבית הקמפניים היצרתיים של בוא נחרמן את הגברים ואז הם בטוח יחשבו על חולות הסרטן שוב מגיע קמפיין "גאוני"בטוח שהמודעות תתעורר ...חחח  "את צריכה לרשום את מידת הנעליים שלך(רק מספר) ואחריו את המילה ס"מ וכמה זמן לוקח לך לסדר את השיער שלך בבוקר... זכרי שבשנה שעברה כל כך הרבה בחורות לקחו בזה חלק שזה גרם לטלויזיה הבנלאומית להזכיר את זה וזה לגמרי עזר להעלות את המודעות."  38 ס"מ ב-10 דקות ...נכון שישר חשבתם על אישה שנאבקת בסרטן השד ! ברור מיד זה התמונה הראשונה שעלתה לכם בראש ... טמטום תהיה מילה עדינה מדי לקמפניים המעליבים האלו המחשבה שרק אם נשתמש במיניות שלנו יכולה לעורר מודעות לנושא כזה , איך נאמר פוגעת קשות באינטלגנציה של הגברים והנשים כאחד , אז מה הלאה? לאן נגיע ? כביכו

להיות נאמן לדרך שהולכים בה לקראת המטרה  ולא משנה מה היא תביא איתה , אם יהיו בדרך הזו כשלנות או אם יהיו בהם הצלחות זה בכלל לא משנה ...כשלונות או הצלחות הם רק נקודות ציון בדרך שניהם טובות ושניהם הכרחיות ואם לא נהנים ומעריכים את הדרך , או שכישלון מרפה את ידייך כנראה שהדרך שלך  לא חקוקה בך, אלא הדרך שהיתוותה לך הסביבה  הדרך היצרתית בחיים ,היא ההבנה שאין טוב או רע ,אין נכון או לא נכון ואין צודק או לא צודק , אדם שחי בדרך היצרתית לא נלחם ולא מרים ידיים כאשר  ישנם כמה מהמורות בדרך , בדרך היצרתית הכשלון היחיד הוא בחוסר יכולת להבין את השיעורים והמתנות שיש בכל חוויה גם אם היא פחות נעימה או " לא מוצלחת" ובעולמנו אנו שמקדש את השגת המטרה ולא את הדרך לא תמיד קל לשמור על החוזק הפנימי הזה אדם שנשאר נאמן לדרך שלו לעיתים ייחשב מטורף, לא רואה את המציאות נכון או וסביר להניח שיסבול מחוסר הבנה מתמשך של אנשים בסביבתו ויחד עם זה אם האמת הפרטית והדרך  היצרתית מובילה אותו הקול הפנימי יהיה חזק יותר ונוכח יותר מהקולות שיש בסביבה אדם שרואה מול עיניו את המטרות בלבד לא יהסס אפילו

  מנהג עתיק יומין שלנו בני האדם הוא להציץ לדשא של השכן ולחשוב ששם ירוק יותר, רק מה אנחו שוכחים שמרחוק קצת קשה לראות את העלים  המצהיבים לכל אחד מאיתנו יש כאלו...כי ככה החיים שלנו בנויים לכל טוב יש את הצד ההופכי שלו יין ויאנג שחור ולבן , חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה והכול שאלה של איזה כוס מקבלת מאיתנו יותר תשומת לב...אני אישית אופטימיסטית מושבעת ( לרב זה עובד טוב בחיים) בכל פעם שיש משהו קצת רע...אני מיד מפנה את תשומת ליבי לצד השני הרי אם יש חצי כוס ריקה חייב להיות גם ההופכי שלו , חצי הכוס המלאה חצי הכוס המלאה יכולה להתייבש בקלות אם אנחנו לא שמים לב אליה ולא נותנים לה את תשומת הלב הראוייה והאמת היא שאם מתרכזים בחצי הכוס הלאה קל יותר לקבל ולהבין את חצי הכוס הריקה ולמצוא פתרונות לאיך למלא אותה ...אז היום אולי תפנו מבט לחצי הכוס הלאה שלכם לכולנו יש כאלו ולשכן שלכם תמיד נראה שהדשא אצלכם יותר ירוק...חפשו את החלק הירוק של המדשאה אצלכם  מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

  חוף הים , שקט אני מתמקמת לי בשלווה על החול החם , נושמת אוויר של ים , ששש....מנוחה , עשר דקות לא עוברות והנה עוד ס.מ.ס נכנס... באוטומט אני קמה לי  מכסא הנוח מושיטה יד ועונה , וחוזרת  לצלול לתוך השלווה  והמהום הגלים. ושוב  פעם תגובה , מרימה את היד להחזיר תשובה  והטלפון מצלצל ובראש עברה לי רק מילה אחת – דייייייייי!!! פשוט די ,עד כאן ! עד הים ! מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד כמה שעות בים , יכלו לנקות הכול , זה לא ממש משנה באיזה סיטואציה אני נמצאת בחיים , אני מגיעה לים אני נרגעת , קצב הגלים תמיד תזכורת בשבילי שהחיים באים בגלים , לפעמים שפל לפעמים גאות והם תמיד מחזוריים, הכול זמני  והכול נתון כל רגע לשינויים. כן , הטכנולוגיה היא נהדרת אפילו נפלאה, בתור מי שנעזרת המון באינטרנט  ובטלפונים ובכל גאג ' ט שהקדמה יכולה להציע , הבנתי שזהו זה אנחנו שבוים בסוג של מאסר , אין לו ברזלים, אין שערים גדולים שננעלים אחרייך ובכל זאת אסירים של הטכנולוגיה. הטלפון הנייד שבהחלט , אחת ההמצאות הנפלאות ונועד לייצר תקשורת טובה יותר בין אנשים נהפך למכשיר שליטה.  כל הזמן דלוק המכשיר הזה , נכנסים לסרט הטלפון

זורבה או בודהה   זורבה ובודהה יצאו לרחוב הישראלי והביטו על פני העוברים ושבים, זורבה כיאה לגבר ניו-יורקי נהנתן רייר על כל בחורה שעברה הרביץ חיוך וקרציה ובודהה שהגיע מהרי טיבט לביקור הביט עליו כמעט נואש ומלמל מדובר כאן באישה לא בשוק בשר  וזורבה מחייך אליו בחמלה ברוכה מבעד לזיפיו המסקוקסים ומשיב "בני אדם נפגשים, ושוב הם נפרדים, כעלים הנידפים ברוח" (זורבה היווני) אתה חייב להינות ממה שמגיע אלייך עכשיו ולחגוג. " אתה לא חי רק מתבונן כמה כבר אפשר להיכנס פנימה" הוסיף זורבה ובודהה השיב לעברו "אוהב אותך ומקבל אותך כמו שאתה אך טעמה של מדיטציה המיזוג עם הבריאה הוא טעם החיים". אז מה אתם בחייכם? אתם זורבות חוגגים את החיים כל רגע נהנים מהצוף והשפע שהבריאה מביאה עליכם? או שאתם בודהות יושבים ומתבוננים על המחשבות שעוברות בראשכם וחגיגת החיים שחולפת לידכם?  חזון האדם החדש של אושו  זורבה או בודהה שניהם יחד הרי זה בלתי אפשרי זה מה שהמיינד שלנו ישר מתוגן או שאני טיפוס הולל או שאני בודהה  אושו הביא את הנקודה של יצירת אדם חדש . 

  מילים זה נחמד , מילים יכולות להוות פתיח טוב ובכל זאת אם יש משהו אחד שלמדתי בצורה הטובה ביותר בדרכי הרוחנית שיש מילים ויש מעשים אם באמת רוצים ללמוד אדם או נושא מסוים יש להתפקס על המעשים והתוצאות ולא על המילים, למיילים יש כוח הן יוצרות אנרגיה מסוימת אך אם אינם מגובים במעשים הם כמו בלון מלא באוויר שחייו בדר"כ מאוד קצרים. דוגמאות יש בלי סוף בכל מקום , תסכלו סביבכם והכי טוב להסתכל על עצמנו, כולנו עושים את זה ושמפתחים לזה טיפת מודעות אז בהחלט אפשר לשנות. בעולם הטיפולי משום מה זה בולט במיוחד , אולי בגלל שאנשים מתחברים לנושאים שהם לא סגורים בתוך עצמם , או   אולי כי העיסוק בנושא כזה או אחר שחסר להם נראה כמשלים. אם הסנדלר הולך יחף , אני לא מעוניינת לנעול את הנעליים שלו , למה? אם הנעליים האלו לא טובות בשביל אדם שייצר אותם , הוא גם לא טוב עבור מישהו אחר – פשוט. שאדם שכולו , מתח , לחץ ואי יכולת להקשר אינטימית , מלמד או מנחה סדנאות טנטרה וזוגיות למינהן , אדם אשר מטפל בזוגות ולהשבת   האהבה לחיקם ששנים , נמצא   במערכות זוגיות מחוץ לנישואים , או לחלופין אדם אשר מלמד משי

מי לא מכיר את ההרגשה הזו? משהו בבטן מרגיש לא נכון ולא להגיון אין כאן תפקיד ממשי זה משהו עמוק פנימי יותר מסוג הדברים שלא ניתן להסביר במילים , מסוג הדברים שמרגישים. כמו מעיין סנסור פנימי כזה שנותן לנו כיוון פנימי ושלא מקשיבים לו תמיד מפסידים , מה גורם לנו בדרך כלל לא להקשיב לו? בדרך כלל לחץ או אולי תחושת " לא נעים לי" והמוח שלנו באופן אוטמטי מנסה למצוא הסברים מנסה להסביר לנו תחושה שהיא לחלוטין אינטואטיבית בצורה שהיא נטו לוגית וזה לא עובד אם משהו מרגיש לא נכון אז הוא לא נכון אין צורך להתעכב , אין צורך להסביר ומאוד לא רצוי להתעלם מתחושה כזו , מה שיש לנו כספק קטן בסופו של דבר מתעורר לספק גדול קלישאות לא תמיד עובדות אבל פה שיש ספק אין ספק תמיד פועל למה זה תמיד פועל?  כי משהו בתוך כל אחד מאיתנו ואין צורך להתהדר בתואר " רוחני" לשם כך , יודע יותר ממה שחמשת החושים  שלנו מסוגלים לספק, חוש שישי שכזה שנולדו איתו ובמהלך החיים חונכחו לאט לאט להתעלם ממנו ולהקשיב לקול ההגיון ולשכל הישר . השכל שלנו שכל מחשבה מוטבעת בו גם אם זה רעיון או ספק קטן הוא כמו "מכונת רישום" הוא

הכול האמת הוא עניין של פרשנות , מאיזה מקום? מאיזה נקודה אני מפרש או מפרשת סיטואציה כזו או אחרת מעניין? איך שני אנשים נמצאים באותה סיטואציה וכל אחד מפרש את הסיטואציה בצורה אחרת לגמרי , מדהים לא ? הפרשנות שלנו היא מה שיוצרת לנו את המושג של טוב ורע ולמעשה איך אפשר להגיד במוחלטות על סיטואציה או אירוע מסויים בחיינו כטוב או כרע? אנחנו הרי לעולם לא יודעים את התמונה המלאה ואף אחד מאיתנו עדיין לא יודע לצפות את העתיד? לכולנו זה קרה ואני בטוחה שהרבה יותר מפעם אחת שסיטואציה שפירשנו כרעה או כפחות טובה בחיים אחרי כמה חודשים נתפסה כמה שהביא לשינוי כמה שאחר כך נהפך לטוב כך שהכול עניין של גישה מה שתאמצו זה מה שיהיה , אז אם יש לכם משה ו עכשיו בחיים שנתפס כרע אולי עדיף לומר זה דווקא טוב , זה דווקא נפלא – אין דבר כזה טוב או רע יש מה שיש ואין תלוי אך ורק בנקודת המבט שלכם , ואם הפרשנות שלכם יותר תתפוס נקודת מבט חיובית ככה יהיה יותר קל עם אירועים או סיטואציות שממילא גישה שלילית לא תעזור לשנות אותם הם יהיו קיימים השאלה מאיזו זווית תבחרו לראות אותם ימים יפים , שמחה ואהבה  לילה   Subscrib

מי מאיתנו לא מכיר את התכונה הזו לכאורה הרצון לעשות ולהיות הטוב ביותר היא טבעית וטוב שהיא שם,השאיפה והרצון היא זו שדוחפת אותנו קדימה ,אך מה קורה שהשאיפה למושלמות בכל דבר מחלחלת בנו? שם נוצרת בעיה. מעצם היותנו חלק מהטבע ולעולם לא נוכל להיות מושלמים , אותם אלו שמחכים על הגדר לזמן המושלם , למוצר המושלם למעשה פוגעים בעצמם ובאופן טבעי הם פחות ופחות יצרניים, הביקורת העצמית והשיפוט העצמי שמתלווים לתהליך רק מגבירים את החרדה שבביססה זה מה שאני יוצר או איך שאני מתנהל לא מספיק טוב. ללמוד זה טוב, לשאוף לטוב ביותר זה מעולה לרצות שהכל יהיה מושלם או פרפקט , זהו פחד טהור שיכול להתפתח לחרדה וביקורת עצמית שרק עוצרת אותנו מעשייה  מושלם , לא קיים גם לא יהיה ואז אותם אלו אשר מפחדים לייצור לעצמם בחיים התנהלות שונה , עסקים שונים לא נכשלים מצד אחד נהדר מצד שני אלו אנשים שצועדים לנצח על הצד הבטוח בחיים ומי שלא לוקח סיכונים ואינו מוכן להכשל בשום פנים באופן גם לא יכול להצליח . כמעט כל מי שהוא פרפקציונסט בנפשו יתרץ את  התכונה הזו בצורות כמו אני רוצה לתת את הטוב ביותר, או אם אני אכתוב ויהיו לי שגיאות מה יחשבו

זהו זה , לשנה השבוע המדוכדך והקשה רגשית הזה בין יום השואה ליום הזיכרון עבר, זה תמיד מרגיש כמו ענן כבד שיורד על המדינה הזו ואם נרצה או לא נרצה זה תמיד ימים מאוד עצובים, הרבה רגשות עולים וצפים באוויר , ויהודים כמו יהודים רגשות האשמה שלנו חוגגים. רגש מעניין הוא רגש האשמה רגש קשה , רגש שלא ממש מותיר אוויר , הדת היא בהחלט אחד ממחוללי האשמה ההרסניים ביותר שקיימים, ככה למעשה שולטים במאמינים , בדת מצורף גם רגש אשמה על מיניות ומין ישנה אשמה חברתית וזה מתחיל בילדות בבית ספר וממשיך עוד ועוד אנחנו כל כך מוטרדים מדעות של אחרים , למעשה כל מערכת הענישה של בתי הספר, ומערכות ענישה של המדינה מבוססות על אשמה. אשמה בין ילדים להורים וההפך וכאן המניפולציות חוגגות , ככה גם הילדים עושים , ילד שהוריו בעלי קריירה ונמצאים יחסית מעט בבית גם מואשמים ומנוצלים על ידי ילדיהם והכי גדול אשמה באהבה , הרבה פעמים אנחנו מאשימים את אלו שאנחנו אוהבים בכך שלא ספקו את הצרכים או הרצונות שלנו...ו אין רגש שהוא יותר הרסני ואוכל אותנו מבפנים מאשר רגשות אשמה ומה אנחנו עושים שאנחנו מאשימים? בעצם אשמה היא הבסיס  של

אולי זה משהו שהוא מאוד ישראלי? אולי זה איזה תכונה שירשנו מהיותנו יהודים נודדים מה שבטוח שכל כך הרבה מאיתנו וגם אני כמו כולם גם הייתי שם - רוצים לקטוף את הפירות לפני שמגדלים את השורשים. זה נוגע בכל תחום בחיים, חברות, זוגיות , עסקים , הרבה פעמים משהו מתרבות ה"ערבב והגש"חדרה לתוך תהליכים שמה לעשות , אינם ניתנים להאצה הם חייבים להיות טבעיים. ושורשים חזקים לוקח להם זמן לגדול, להעמיק את עצמם בקרקע לתפוס אחיזה שהיא חזקה מכל משב רוח שיעבור ככה במקרה וייקח את העץ ויגלגל אותו למקום אחר...שהרוח תרגע שוב יהיה צורך להתמקם ולהעמיק את השורשים עמוק  הצמחת שורשים לפעמים הוא עניין קצת מתסכל בכל זאת, לא רואים את זה "בחוץ" זה דורש הזנה וטיפוח מבלי לקבל פירות, מבלי אפילו להנות מקצת עלים או צל הגון ביום חם ואז הרבה פעמים אחרי כמה חודשים ש"העץ" שלנו לא מספק את הסחורה במהירות לפתע עולות מחשבות רגע אולי לעץ המנגו לוקח יותר מדי שנים לצמוח אז  בוא ננסה עץ תפוח  לעצי פרי לוקח בממוצע בין 4- ל7  שנים בכדי להתחיל להניב פירות משובחים , לכל פרוייקט לל עסק לכל מערכת יחסים נדרשת גם הזנה

מדי פעם זה קורה משהו בי מבפנים מתרגש אין לי מושג למה וגם האמת אין צורך למצוא סיבה , המוח שלנו כל כך מורגל בסיבות ובהסברים שסתם התרגשות ושמחה , נראים לנו לפעמים זרים  אז סיבות לא ממש צריך , זה רק הצורך של  המיינד להסביר לקשר דבר לדבר איפשהו למצוא הגיון בעניין , כל כך התרגלנו למוח הגיוני "מסביר" מתרץ" ומגדיר" האמת היא שבדרך כלל אחרי התרגשות כזו תמיד משהו קורה , משהו מתרחש משהו מתקיים ומתממש אז אני פשוט יהנה מההתרגשות הזו כל עוד היא כאן למה זה כנראה ממש אבל ממש לא משנה   Subscribe in a reader

בשבועיים האחרונים התעדכני רבות בענייני טכנולגיה כאלו ואחרים, הסדנאות שאני מעבירה מחייבות אותי לשמור על הקצב עם עיניים פקוחות להתחדשות והקצב הוא הרבה יותר מסתם מהיר הוא פשוט מטורף  חלק ניכר מהתקשורת  שלנו  היום עוברים אצל כולנו דרך סלילי חוטים, אינטרנט וטכנוגליה, השיתוף ברשת הוא מסיבי , אנשים ששנים יצאו מחיינו פתאום חזרו בפייסבוק , בטוויטר ובשאר ירקות הכול נגיש בכל מקום , כל הזמן   אני אוהבת את הטכנולוגיה שהעולם מציע לנו הוא בהחלט פותח דלתות במקום שפעם היו חומות ועדיין לפעמים שפתאום אני מרגישה שהכול מהיר מדי, צפוף מדי אינטינסבי אני הולכת לים רק בשביל להזכר ששם כלום לא השתנה , יש שפל , יש גאות יש איזשהי פשטות מרגיעה שאני חושבת על זה שאני (ילידת 73)התרגשתי מלראות את חיים יבין בצבע במהדורות הראשונות זה נורא מצחיק אותי,להבין שהאינטרנט בכל בית הוא בשורה  שהגיחה  רק בסוף שנות התשעים וגם אז  היה אפשר להתחבר לאינטרנט , לשתות קפה לעשן סיגריה ורק אז אולי הדף היה מסכים לעלות על כל המסך זה מדהים! פשוט חיים בעולם משתנה כל רגע תוסס ומתפתח. שהייתי ילדה הייתי צופה די א

הנה מתקרב לו חג החירות , חג שמעביר אותנו מעבדות לחירות...אז מה זה להיות עבד ולמי אנחנו עבדים רב הזמן? העבדות והחירות שלנו מתחילה ונגמרת במקום אחד - בראש  שם למעלה בתוך הקודקוד מסתתר אצל כל אחד מאיתנו ערימה של מחשבות שמין הסתם במהלך חיינו נהפכות לאמונות והם היחידות שכולאות אותו בין חופש לבין עבדות אמונות נוצרות פשוט על ידי מחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב עד שהיא מתקבעת במוח , אז אם המחשבות יצרו אותן בטוח שהחשבות יכולות לשחרר אותם ולבנות חדשות קצת יותר מלכותיות. בסופו של דבר כולנו אסירים חלק מאחורי חומות חלקנו אזוקים על ידי המחשבות שלנו אזוקים על ידי תפיסות והרגלים והרבה , הרבה תבניות וזה המסע בעיקר לשחרר את עצמנו ממחשבות מגבילות  חופש הוא  מצב של מיינד, תודעתי  יותר מאשר כל דבר אחר, חופש מחשבתי לא קשור לכסף , לא קשור למעמד ולא קשור לסביבה שאתה חי בה  או איפה אתה חי, כבר נתקלתי באנשים שחיו כמו מלכים ולא היה להם כלום וכאלו שיש לה ם הכול וחיים בתוך צינוק קטן וצר של מחשבות אז הנה מתקרב לו החג יחד עם האביב והלבלוב של הטבע שמזכיר לנו שכולנו נולדנו מלכים, חלק הפילו את הכתר בדרך , אך ב