דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מה קרה לילד הפנימי ?

מכיוון שצוות המלאכים של למעלה קיבל כל כך הרבה תלונות מאנשי כדור הארץ, החליט הצוות להקים וועדה מיוחדת שתדון בתלונותיהם של אנשי הכדור הסובל. בבית הדין העליון, על כסאות מוזהבים, כשהילה לבנה מעטרת את ראשם, שמעו חברי הוועדה כל אדם שניגש אליהם בתלונה על דבר מה שלא קיבל. כך ישבו להם שופטי הצדק של העולם - 4 מלאכים ושופט אחד שניהל את הישיבה - וקיבלו את קובלנות אנשי הארץ.  והנה באה במעלה גרם המדרגות המוביל אל בית הדין של מעלה רונית, מייחלת בכל ליבה שחייה ישובו להיות נפלאים. רונית ניגשה לשולחן הדיינים בעיניים דומעות וביקשה: "אני רוצה שתיתנו לי שמחה" "שמחה את מבקשת?", חזר על דבריה המלאך שושנאל "כן", ענתה בנחרצות, "שמחה אני מבקשת" "ולמה את לא שמחה?", המשיכו המלאכים, "מתי בפעם האחרונה שמחת?" "כשהייתי ילדה" "ומתי הפסקת לשמוח?" "בערך כשהייתי בת 10, פחות או יותר" שנייה, יקרה , נדון בעניינך", השיב לה המלאך בנועם וחזר להסתודד עם חבר מרעיו. פשפשו המלאכים בתיקים ופנו אל רונית: "

"צריך להיות ? " | לאן נושבת הרוח 139

                                                                                                                                                                        לאן נושבת הרוח 139 | 7.11.12                                                      לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה" צריך להיות" זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי  אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות.

בלתי ניתנת לשליטה

 היא תובענית  ודורשת נוכחות מלאה כאן ועכשיו והיא חמקמקה מחייבת אותי  להיות בנו- מייד בשביל שהיא תשיר את שירתה...  אין איתה שום כללים של זמן מקום או שעה וכשאני לא נענת לקריאתה היא פשוט מכאיבה, זו ההשראה , המוזה הרוח הזאת שנכנסת ללב ולגוף ומכריחה אותי לעסוק ביצירה.  © Lila Benharush במשך שנים נלחמתי בה , ניסיתי להטביע אותה בכל דרך  אפשרית , עם כל חומר אפשרי אך היא לעולם לא נכנעה ובמהלך השנים הבהירה לי שזה ממש לא עניין של בחירה לפחות לא בשבילי , היא השולטת כאן , היא זו שבחרה והדרך היחידה היא פשוט לתמסר אליה, לתמוסס  בתוכה לתוך יצירה.  אחרי כל כך הרבה שנים של מאבק באותה רוח מסתורית , ירדה ההבנה שאין בידיי שום בחירה " אמנות או נמות" נאמר תמיד אילולא רק  האנשים שאינם יוצרים אלו מסביב היו מבינים או חווים אותה בטח דרכי הייתה הרבה יותר קלה ...אבל לא איתה לא עם היצירה.  המוזה תמיד מגיעה מוך מקומות בלתי צפויים , מכריחה להרגיש אותי לחוות את כל קשת הרגשות, הכואבים ואפלים וגם  השמחים  והורודים הכול בקיצוניות אין מקום לחצי דרך איתה טוטאליות מוחלטת! שמתבטאת החו

בכל אחד יש את כל הדמויות

ביום ראשון כחלק מצילומים לתערוכת האמנות של bag lady    ביום ראשון ביליתי את היום עם 6 נשים בדמויות שונות , קצת איפור וביגוד וכל אחת נהפכה לדמות אחרת.    אחת נהפכה לזונה שרוקדת במועדון חשפניות, אחת ל"ילדה טובה" אחת לזוהרת , אחת לגאנקי ואחת לאשת עסקים סנובית ומבריקה ואחת שנטפה סקס בכל הסטודיו בקיצור חגיגה .     מדהים איך כל אחת התחברה לחלק שבה שהוא לא מוחצן בחיי היום- יום, אנחנו חיים בעולם שכזה שיש בו כל כך הרבה עולמות מקבילים , קבוצות , קבוצות מסתובבים בעולם לעתים גם אחד ליד השני ולא רואים ועם זה כל כך דומים.    בכל אחד ואחת מאיתנו יש את הסנובי\ת , סקסי\ת , גנב\ת וכדומה אנחנו מורכבים מפאות רבות באישיות שלנו כל אחד בסופו של דבר מבליט ומוציא החוצה את מה שהוא מחשיב כראוי או בהתאם לסביבה בה הוא גדל. בחלק מהצילומים נפגשו להם שתי עולמות מאוד שונים , עולם האמנות ועולם החשפנות , אנחנו צילמנו בסטודיו ועשינו אמנות והם התפשטו על הבמה במועדון מתחתנו.    צילמנו ליד רחוב המסגר , בבוקר שהגעתי   ראיתי שלט מועדון X מועדון

יוגה קונדוליני עם גורמוק קאור קהלסה - הודעה לעיתונות

גורמוק קאור קהלסה  מאסטרית יוגה קונדליני   בישראל 29.11.12 – 1.12.12 מסע   מרגש של שלושה ימים באשראם במדבר    הזדמנות לחוויה   מעצימה , מרוממת ומרגשת אשר פתוחה בפני כל אחד גם אם אינו מתרגל קונדוליני יוגה. גורמוק קאור קהלסה הגיעה בשנה שעברה לביקור לא מתוכנן בישראל   והתאהבה בארץ, במהלך הביקור   גורמוק הנחתה שלוש סדנאות יוגה קונדוליני שהתמלאו במהרה והיא חוזרת לסדנא נוספת.  כל מי שזכה לפגוש אותה, להשתתף באחד השיעורים שלה , או אפילו לשמוע אותה מדברת, יספר לכם שהוא חווה רגע משנה חיים. גורמוק קאור קהלסה מלמדת קונדליני יוגה כמו שלימד אותה יוגי בהאג'אן שהיה מורה הדרך שלה מ1970.   נשמתנו משתוקקת לחזור הביתה ולהתאחד באהבה עם האלוהי. האם הייתם רוצים לחזור למקור ? לבית הפנימי שלכם שאינו תלוי בשום מקום או מצב   להסתמך על   המערכת החושית שלכם במיוחד במצבים   בהם אתם חווים קושי ?   הייתם רוצים להרגיש ולדעת שאתם יכולים   בכל מצב לסמוך על ההכוונה   הפנימית שלכם באופן מוחלט ? ? כולנו משתוקקים למקום החמים והנוח ההוא בו נוכל להניח את ראשינו ולחוש בטוחים ומוגנים. בכדי

קנאה: רעל או ברכה ?

" הקנאה מוציאה אדם מהעולם " נאמר כבר בכתבי התלמוד הבבלי " אז מהו אותו רגש הרסני האם הוא בונה או האם הוא רק הורס ובמה אנחנו מקנאים? והאם כמו כל דבר בחיים ניתן לרתום אותה לפן חיובי ? למה אנחנו כל הזמן מקנאים ? מקנאים ברכב החדש של השכן ? כמה פעמים נולד ילד חדש במשפחה והאימא מבקשת מכולם להביא מתנות   גם לילד הגדול בכדי שהוא לא יקנא? כמה פעמים שמעתם את המשפט אם היא לא מקנאה לי היא לא אוהבת אותי ומה קורה מנסים לעורר את קנאתו ולא מצליחים? למה בעסקים קנאה היא הדרך הבטוחה לכישלון? ואיך הקנאה באחר יוצרת בנו רעל שמחלחל בחיי היום – יום? מהו אותו מקור של הרגש הזה? המקור הוא פחד   והוא נובע מהשוואה .. השוואה שלנו לאחר . המקור השורשי יותר לקנאה היא ההשוואה ... אני מקנא זאת אומרת שאני משווה את עצמי למישהו אחר שאני משווה את עצמי   למישהו אחר , להישגים אחרים או להון שבבעלות השכן? שאנחנו מקנאים אנחנו מזמנים לעצמנו מצב של נחיתות ומחלישים את עצמנו והיא אכן מוציאה אותנו מהחיים. ולמה לנו להרוס את עצמנו במחשבות האלו? ולמה לנו לרצות להיות משהו   אחר מ

לאן נושבת הרוח 138 | מה אתם מחפשים ?

                                                                                                                                                                        לאן נושבת הרוח 138 | 31.10.12                                                      תגידו  אז מה אתם מחפשים? כל אחד מחפש משהו , אחד מחפש אהבה , אחד מחפש שלווה ? קריירה כסף? האמת זה לא ממש משנה מה אתם מחפשים תמשיכו לחפש, תמצאו תסכול תמצאו אכזבה  והכי גרוע לפעמים יעבור לידכם בדיוק מה שחיפשתם אך לא תוכלו לראות אותו כי תהיו עסוקים בלחפש רחוק... כאשר אנחנו נאחזים בחיפוש אנחנו ממשיכים את אותה חוויה חיפוש ,מה יקרה שאני אגיע ? אני אתחיל חיפוש חדש? שוב פעם השמחה שלי האושר והתגובות יהיו תלויות בדבר חיצוני לי? אני אחפש משהו לחפש נכון? משהו חדש לרצות ? כך יוצא למעשה שכמעט חיים שלמים אנחנו מבזבזים מבלי להסתכל לרגע על מה שיש שלנו בתוכו מה יש עכשיו?