יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

                                                                                                                                                                        לאן נושבת הרוח 137 | 24.10.12                                                      אי אפשר לפספס את התחושה הזו ...משהו בעולם החיצוני רגע , מילה שבריר מבט  מעלה בפנים סערה רגשית חזקה ובעקבותיה  תהליך שלם של יצירה  שעד היום לא ברור לי מה בדיוק קורה שם , זהו תהליך לא ממש לוגי ודי כאוטי  וזו הסיבה שלאורך השנים קצת ניסיתי  לייצור לו איזשהי מסגרת ברורה .   תהליכי היצירה הזו מלווים אותי וגם כל אחד מאיתנו ולאו דווקא בתחומי האמנות אלא בכל תחום בחיים...משהו חיצוני לנו בדרך כלל מזכיר ומעורר את התשוקה שקיימת בנו בפנים.    כמי שעוסקת ביצרה ובאמנות אני מורגלת בניצוץ הזה ובהתכוונות הזו להוציא החוצה את הסערה הרגשית  שמתעוררת בפנים.

אי אפשר לפספס את התחושה הזו ...משהו בעולם החיצוני רגע , מילה שבריר מבט  מעלה בפנים סערה רגשית חזקה ובעקבותיה  תהליך שלם של יצירה  שעד היום לא ברור לי מה בדיוק קורה שם , זהו תהליך לא ממש לוגי ודי כאוטי  וזו הסיבה שלאורך השנים קצת ניסיתי  לייצור לו איזשהי מסגרת ברורה . תהליכי היצירה הזו מלווים אותי וגם כל אחד מאיתנו ולאו דווקא בתחומי האמנות אלא בכל תחום בחיים...משהו חיצוני לנו בדרך כלל מזכיר ומעורר את התשוקה שקיימת בנו בפנים.  כמי שעוסקת ביצרה ובאמנות אני מורגלת בניצוץ הזה ובהתכוונות הזו להוציא החוצה את הסערה הרגשית  שמתעוררת בפנים. בתקופות מעבר כאלו שניצוץ חדש עדיין לא הצית  רעיון חדש, תמיד מקנן בי פחד קטן  שהשראה חדשה לא תגיע , למרות שכבר ברור לי שתמיד רעיון כלשהו ניצת , הדממה הזו שבין לבין , חוסר הודאות הזה  שמתקיים בכל פעם מחדש  הוא "המורה " הטוב ביותר לחיים , כי ככה זה בעצם כל הזמן.  נעים בתוך מרחב של חוסר ודאות תמידי , על אף שכולנו נהנים מיצירת האשלייה שיש לנו "בטחון" כזה  או אחר בחיים, הרגשות הם היחידים  בסופו של דבר שמשמשים לנו כנווט  בדרך הזו וד

כמה פעמים מצאת את עצמך עוברת מול המראה ואפילו לא נעצרת? האם את אוהבת את מה שמשתקף לך במראה? איך את חיה עם הגוף שלך ? איך את מתמודדת עם הרגשות והתחושות שלך כלפי הגוף שלך? וכיצד זה משפיע על הרגשות שלך והדימוי העצמי? אני רוצה להזמין אותך לחוויה חד פעמית משעשעת ועמוקה שתסייע לך לשקף את הרגשות והחוויות שלך מדימוי הגוף שלך ותסייע לך לשנות ולשפר את הדימוי העצמי שלך. באמצעות מדיטציה, ריקוד ציור ועבודה קבוצתית ואישית נחקור את הרגשות המתלווים לדימוי הגוף שלך ולהשפעה של רגשות אלו בחיים. פרטים נוספים: http:// leanoshevetharuch.blogspot. co.il/p/blog-page_2.html עלות: 290 ש"ח הרשמה: שירלי  050-5609056  shirlysharbat@hotmail.com לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | פרסום  בניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק Follow @LILAPRP

תינוקות נולדים עם הצורך במגע, אך מסלול החיים ושלל נורמות חברתיות דוחקים את הצורך הזה הצידה. אם תתבוננו פנימה, תגלו שהוא עוד שם. למה שלא תתנו לו מענה?   © Lila Benharush   שעות של מילים, ימים של דיבורים נמסו להם ברגע אחד למקום אחר, מקום פשוט, מקום שלמילים אין בו מקום. לא היה עוד צורך להסביר או לתרץ, פשוט להיות, להתמוסס בתוך הידיים הגדולות שעטפו אותי. אבל אחרי כמה דקות החלו להתעורר בי שאלות, המיינד החל לשלוף את פחדיו בזה אחר זה.  תחושות מיניות התחלפו להן בתחושות מבוכה אפילו, קצת אי נוחות. האם אני יכולה לסמוך על הגבר הזה? אולי אני פאסיבית מדי? אולי ההיפך, אני אקטיבית מדי? האם בכלל נעים לו ואולי בכלל הגבר הזה רוצה רק סקס? מה זה אומר עלינו? מצד שני, התחושה שליוותה אותי הייתה של רכות מחבקת, ללא מאמץ. לאט לאט, המיינד, אחרי התנגדות של כמה דקות, פשוט הרפה ונרגע, נמס כולו לתוך ענן רך ונעים של חיבוק. יש משהו במגע פשוט לשם מגע, שמבלבל ומהתל בנו. מאיפה זה בא? בעולם של ציפיות על גבי ציפיות ושל צורך מתמיד בסיפוק מיידי, דבר פשוט כמו מגע נעשה כמעט מגונה. כמעט ולא ניתן

כשהיסטרית פוגשת פסיכופט טראומות הילדות שלנו חקוקות בנפשינו וקובעות את מבנה האישיות שלנו. שני תלמידים של פרויד חקרו את סוגי האישיות השונים והמציאו שיטה לטיפול בטראומות.    © Lila Benharush     דפוסי הטראומה ממשיכים, כאשר אנחנו משחזרים את אותה טראומת ילדות כבוגרי ם.   ברחוב צדדי על גג בניין בלב תל-אביב, התארגנה לה מסיבת חברים. ראשונים הגיעו ההיסטרית והפסיכופט. הם התחילו לשוטט בין האנשים שהגיעו ולחייך בנימוס. כאשר הפסיכופט הלך לשוחח עם מישהי אחרת, ההיסטרית נכנסה לחרדת נטישה ומיד פיתתה את הגבר הראשון שנקרה בדרכה.  בזמן שהפסיכופט היה עסוק בהאדרת עצמו למול הבחורה החדשה, הוא נזכר שמזמן כבר אינו יודע מה אמת ומה שקר בחייו. אז הופיע מולו האוראלי, בוהה בעיניו הגדולות והכובשות, מחבק ומנשק את כל מי שעובר לידו, עד שמזוכיסטית יפה אחת משכה את תשומת ליבו. המזוכיסטית חייכה אליו בסבלנות, למרות שבתוך תוכה רצתה לדחוק אותו לפינה ולהמשיך הלאה.  היא שונאת את עצמה ברגעים כאלו, שהיא לא מצליחה לומר את מה שמרגיש לה עמוק בפנים.

                                                                                                                                                                        לאן נושבת הרוח 136 | 18.10.12                                                      כל הדרכים , כל השיטות מדיטציה , אימון וכל שיטה אחרת לפיתוח מודעות רוצה להביא אותו למקום אחד מאוד פשוט נוכחות ! פשוט להיות נוכח בכאן ועכשיו וכמה קשה לנו להיות במקום הכל כך טבעי הזה הכל כך פשוט. לא ברור איפה זה התחיל בהיסטוריה או מה הוביל אותנו במיוחד בעולם המערבי לחיים שהם תמיד מחוץ לזמן ההווה המוח שלנו מתפקד בפיצול תמידי  כשעבר והעתיד שלנו מפגינים נוכחות יתרה ככה אנחנו  שופטים את עצמנו על העבר ומנציחים אותם או עסוקים במה יהיה  בעתיד  כמעט אף פעם לא כאן ועכשיו והחיים מתרחשים רק כאן ועכשיו אין זמן אחר. העתיד לפעמים כל כך מטריד אותנו שאנחנו נמנעים לבצע פעולות רק בגלל שאנחנו צופים את הבעיות בדרך , נניח שהחלטנ