יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

  מפת השמים מיום 17.12.11 ועד ליום  23.12.11 השמש ממשיכה את היבטיה לאי הרמוניה עם אוראנוס ההרסני והבלתי צפוי, הרמונית עם נפטון החולמני והמוסיף קצת אמפתיה נעשית אופטימית עם יופיטר הטוב והמיטיב אך לקראת סוף השבוע נצמדת לפלוטו האחראי קודם כל על הרס ואחרי כן על בניה מן היסוד. כך אנחנו מוצאים את עצמנו מיטלטלים בין הרס שמביא אוראנוס לבין ההרס שמביא פלוטו ובמיוחד קשה לצפות מאיפה הוא יגיע. מה שמחמיר את המצב הוא ששתי פלנטות אלה אוחזות זו בזו כבר זמן רב ומביאות כאוס תקופה ארוכה וממשיכות עוד זמן בכך. בהמשך השבוע משתחרר מרקורי (חשיבה, תקשורת) מהשפעתו המשלה והאידילית מדי  של נפטון אך גם מהמפגש המיטיב והחכם עם אוראנוס והופך נטול היבטים דבר הגורם לתקשורת להיות זו של מזל קשת באופן טהור כלומר, רודפת צדק,  די בוטה אך ללא כל השפעה טובה או רעה מכוכבים אחרים שיגוונוה. ונוס האמורה לשמור על מערכות יחסים ולהיות מופקדת על אושרנו מועלת בתפקידה. מצד אחד היא מרובת רומנים ובוגדנית (באשמת יופיטר המגדיל כל כוכב הפוגש אותו דיס הרמונית) ומצד שני מחבל ס

מה זה קונדוליני ? קונדוליני היא אנרגיית החיים , המבוססת בצ'אקרת הבסיס ,בסנסקריט הפירוש סליל קפיצי  המטרה היא לשחרר את האנרגיה שנמצאת מכווצת בתוך הסליל הזה ולהעביר אותו לכל הגוף. אז למה לתרגל ? כי הדרך היא החשובה במודעות וחיים רוחניים , למדיטציה אין מטרה ואין זמן היא תמיד מתאימה בכל מקום וכל זמן, אולי מכאן נובעת היכולת לוותר עליה בקלות, למרות שבשבילי כמעט בכל שלב בחיי, מדטציה על כל סוגיה היוותה פסק זמן מוצלח של רגע אחד לעצור הכול ופשוט לנשום מדיטציה היא לכל החיים, פעמיים שלוש בשבוע תרגול של מדיטציה כזו או אחרת , תמיד מביא איתו ראייה טיפה יותר משעשעת ונינוחה על החיים והקונדוליני של אושו תמיד הייתה ה- בה' הידיעה מדיטציה מנצחת בשבילי  יש בה משהו רך זורם ונעים ובשבילי בסיומה זה תמיד מרגיש שחזרתי הביתה על פי אושו יום מדיטיבי רצוי שיתחיל בדיינמיק ( שאותה  לא ממש אהבתי מעולם ) ולסיים אותה בקונדוליני ...לטענת אושו אחרי 21 יום של תרגול מדיטציה אקטיבית יום- יומית יבוא איזשהו שינוי בתודעה. אז בלי דיינמיק אלא רק קונדוליני התחלתי שלשום 

פרדוקס בלתי פתור נושא שרובנו מתמודדות איתו (וגם הגברים, כמובן) ביחסים, שוב ושוב… ועדיין נשאר לא סגור – הוא הקונפליקט או הפרדוקס ,שיוצרים שני צרכים שלנו שהם לרוב הפכים. ריגוש   מול   ביטחון ! כולנו מחפשים את הריגוש ביחסים, ובד בבד, בלי משים מחפשים את הביטחון. נדיר שהשניים ישכנו תחת אותה קורת גג, הם הרי במקורם "הפכים". הריגוש מגיע דווקא מהאיזור הלא נוח לנו, מהסערה, מהמקום הלא ידוע, הלא מוכר, המסקרן, המפתיע, האחר, מהצפיה, מגיע עם דפיקות הלב, לעיתים בלווי מחושי הבטן. הצורך בביטחון קורא ומשווע למקום הנוח שלנו, הרגוע, הידוע, המוכר, המכברל, ללא "הפתעות מיותרות", שלא יתפסו אותנו לא מוכנים! ואיך איך יוכלו השניים לבוא בכפיפה אחת? כשאנו נמצאים ב"ריגוש", אנו חותרים "למקם" את היחסים ולהרגיש ביטחון בהם. וכשאנו זמן רב ביחסים, שנותנים לנו להרגיש ביטחון, אנו לרוב משועממים, ומרגישים כרובצים בנעלי הבית המרופטות שלנו, מסתכלים מסביב ומשוועים לטיפת ריגוש…..וחוזר חלילה. אז מה עושים? איך יוצאים מהסחרחרה המתישה הזו? בטחון או ריגוש

אושו , אחד המורים הרוחניים השנויים במחלוקת ואהוב עליי , חוגג יומהולדת 80  המסר של אושו פשוט "תחיה חיים מסוכנים ככל האפשר.תחיה אותם בצורה מלאה , באינטנסיביות בתשוקה, כי אין אלוהים אחרים מלבד החיים.אושו מתוך חיים, אהבה, צחוק לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מאושו , הוא פשוט  להמתין קצת לפני התגובה ולתת לרגש ולא משנה מה הוא פשוט להיות, למלא כל חלל ותא בגוף עד שהוא פשוט משתנה © Lila Benharush שרגש אהבה , שמחה וצחוק משתלט עלינו אנחנו מקבלים אותו בברכה ופועלים יחד איתו ומדביקים באנרגיה הזו את כל מי שמסביבנו , אך שרגשות כמו כעס , קנאה , עצב משתלטים עלינו אנחנו נמצאים תחת מיסוך של רגשות שליליים , רעל נקי אשר גורם לנו לאבד במעט את השכל הישר ולפעול מוך אינסטינקט של אגו פגוע, שרק רוצה להעביר את הרעל הרגשי הזה הלאה למישהו אחר מילא היינו פוגעים רק באחר, אך הפגיעה היא בעיקר בנו , שכועסים והרגש מציף אותנו יש לנו נטייה להתנגד לו , מכיוון ש"כעס" , " קנאה " הם רגשות "לא יפים" קצת קשה לנו לקבל אותם, אך אם אנחנו מסירים את ההתנגדות ונותנים לרגשות האלו  ולרעלים ל"שטוף " לנו את הגוף 24 שעות של המתנה ללא יצירת תגובה או זריקת הרעל על אלו הסובבים אותנו פשוט משתנה למשהו אחר , רגוע יותר שקול יותר והכי חשוב ללא מיסוך רגשי עמוק שעולה בנו התנגדות לרגש שנחשב כרגש

מאמר מבוא לסדרת מאמרים ברפואת המזרח, יין, יאנג, סייקי ואיבחון מרידיאנים. מאת: צביקה קליסר את דרכי בשיאצו התחלתי בשנת 1985, הגעתי אז ליפן והשתתפתי בקורס שיאצו בן שלושה חודשים. הקורס פתח בפניי שער לעולם חדש ומרתק, משהו שלא הכרתי קודם לכן. חשתי שמצאתי את מקומי, שהגעתי הביתה. רציתי להישאר ולהעמיק, וללמוד עוד ועוד. כך ארע שמהר מאוד מצאתי עצמי בבית ספרו של נמיקושי בטוקיו, לומד ״שיאצו קלאסי״. במקביל, התחלתי ללמוד בבית ספרו של המאסטר מסונאגה, מפתח שיטת הזן-שיאצו. משם הובילה אותי הדרך הלאה, אל לימודי הטאו-שיאצו בקיוטו . בשנת 1990 חזרתי לישראל ופתחתי את מרכז הטאו-שיאצו, בו טיפלתי ולימדתי. כבר אז הופתעתי לגלות, שתלמידים רבים מגיעים ללמוד אצלי לאחר שסיימו שלוש שנות לימוד במכללות המלמדות רפואה סינית ושיאצו והפכו למטפלים. הם הביעו עניין להעמיק את ההבנה שלהם בעולם הקי ולהגביר את יכולתם הטיפולית, על מנת שהטיפול שלהם יהפוך לאפקטיבי יותר. במשך השנים שבהן טיפלתי ולימדתי בארץ, ומאוחר יותר ברחבי העולם, העמקתי עוד ועוד באופן הטיפול

7.12.11 * גליון  91 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים אין הברכה שורה אלא על דבר הסמוי מן העין "אמרו חכמי חז"ל - כמה עתיק המשפט הזה , ככה מדוייק ונכון הוא לפחות לדעתי אולי גם בשבילכם ואכן הברכה נמצאת בסמוי מין הען לפחות עד שהתגבש לידי מציאות , פיזית ממשית , אז למה זה חשוב  לשמור בבטן את הדברים המרגשים שקורים או תהליכים  שהתחלנו ? בעיקר בגלל דליפת אנרגיה שנוצרת, אם אנחנו מדברים על דבר שטרם התרחש במשך כל כך הרבה זמן , אנחנו מכלים את האנרגיה של היווצרותו של אותו הדבר שאותו אנחנו מעוניינים לייצור שאנחנו זורעים זרע של מחשבה , רצון , חלום או שאנחנו נמצאים בתחילתו של משא ומתן על פרוייקט כזה או אחר שהתחלנו , פעמים רבות אנחנו מספרים לחברים ומשפחה כחלק מהרצון שלנו לשתף וכחלק מהרצון של האגו שלנו להוכיח שהנה , אנחנו טובים ומצטיינים , כחלק מהמנגנון המוססה שלנו להוכיח