אם
אנחנו לא מספיק ערניים, ההרגל מחלחל לו חזרה בשקט לתוך חיינו, הרגל או
התמכרות לכל דבר בסופו של יום הם מאוד נוחים לנו , הם מספקים איזשהו צורך
או איזשהו חסך ושיש לו הזדמנות להתגנב , הוא יחזור.
בדרך
כלל לא חוזרים ההרגלים הטובים, לא קרה שככה פתאום ,פתאום התחשק לי לחזור
לעשות ספורט תמיד הייתה החלטה מאוד ברורה עם הרגלים רעים דווקא כן , החזרה
אליהם היא הרבה יותר מהירה.
אז
למה אנחנו ממשיכים להיצמד לכל הדברים שהם ברורים שהם לא טובים לנו ? למה
הם מזדחלים להם פנימה בכזו מהירות , מה כל כך נוח לנו בחברה שלנו יותר
מתמיד להתמכר לאיזה הרגל רע שהולך וחוזר ומעמיק ורק מרחיק אותנו מעצמנו?
זה באמת לא משנה לאיזה הרגל אנחנו מכורים, למען הסר ספק כל דבר שאנחנו אומרים אני לא יכול בלי הוא התמכרות וברגע שאנחנו מודעים לכך מה מונע מאתנו להפסיק את ההרגל או ההתמכרות?
פחד, רק אותו הפחד שבעיקר מיוצר בדמיון ונהפך לדמון(שד) שלא באמת קיים המיינד שלנו מתוחכם וערמומי הוא השחקן העיקרי ביצירת התמכרויות, החוכמה היחידה והמאוד קשה לביצוע היא לתת למיינד שלנו להבין שאנחנו הם אלו שמנהלים את ההצגה והוא המשרת ולא להפך .
אננו יכולים ליהנות מהכול כל עוד אנחנו זוכרים מי העבד ומי המלך והיום אם נביט מסביב( ולא מוציאה את עצמי מהעניין ) בעולמנו המערבי נראה שאנחנו יותר עבד והמיינד שלנו נהיה מלך .
Follow @LILAPRP
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)